שוטפים את העיניים בכחול ובירוק

"The coldest winter I ever spent was summer in San Francisco" (ציטוט מפורסם של מארק טוויין, אלא שהוא כנראה לא באמת אמר את זה, ראו פיסקה 16 אם אין לכם כוח לקרוא את הכל) אמר או לא אמר את זה, זה מאוד נכון. בבוקרו של היום השני של המסע שלנו התעוררנו האופנוען ואני במונטריי וגילינו שבחוץ … המשך לקרוא שוטפים את העיניים בכחול ובירוק

הרהורים של לוס אנג'לס, ויוצאים לדרך

יפה פה, גדול פה, נוח פה. זמן איכות משפחתי. האחיין הוא הנאה צרופה.עוז והאופנוען באימון גלישה. לא פלא שסובלים כאן מהשמנה. המנות עצומות (בצ'יז קייק פקטורי הזמנו קרן ואני סלטים בלאנץ' פורשן, הקטנה והזולה יותר. גם את המנה הקטנה יותר הזו לא הצלחנו לסיים). כל סלט יגיע עם תוספת נדיבה של גבינה מגוררת. כל המבורגר … המשך לקרוא הרהורים של לוס אנג'לס, ויוצאים לדרך

וריח אורנים. יוני 2009

הנחת היסוד לפני שיצאנו לטיול הייתה: אנחנו נלך לאיבוד לפחות פעם אחת.אין מה לעשות, ככה זה בירושלים, זה חוק. בכל פעם שמטיילים בירושלים הולכים לאיבוד. בבוקר יום ראשון התאספנו חמשת המטיילים האמיצים: עוז, אחינו הקטן, בן דודנו עודד, האופנוען ואני. עוז, שזה לו ביקור מולדת, החליט שצריך לבקר בבירה. מצויידים באוטו של אבא עשינו את … המשך לקרוא וריח אורנים. יוני 2009

טיולים וחרגולים

ארוחת ערב אצל ההורים שלי. אחינו הקטן יושב רחוק ממני ומכווץ את עיניו בכיווני. אני: מה? אחינו הקטן: סיכה יפה יש לך בשיער אני: הה הה אחינו הקטן: מה? אני: אין לי סיכה בשיער אחינו הקטן: אבל יש לך, סיכה יפה, ירוקה כזו אני: מה? אחינו הקטן מתקרב אליי כשהוא נועץ עיניים בשיער שלי, ומתחיל … המשך לקרוא טיולים וחרגולים

מזכרת מהעבר

בכל יום שואה אני מפרסמת פה את הפוסט על אבא של סבתא שלי, שאנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו. גם השנה אני מפרסמת אותו, ממש מתחת לפוסט הזה. אבל הפעם אני מפרסמת פוסט שואה נוסף, כי השנה קיבלה סבתא שלי מזכרת לא צפויה מהעבר. כשסבתא נכנסה למחנה היא הייתה בת 12. יומיים קודם היא עוד … המשך לקרוא מזכרת מהעבר