כמו בפעם שעברה, גם הפעם קיבלתי את ההודעה שסבתא שלי נפטרה, בווטסאפ. מהחסרונות של לגור בחו"ל.

זו הסבתא השנייה שלי שנפטרת בתוך ארבעה חודשים.

אני: אני נוסעת להלוויה של סבתא שלי בישראל
חברה לא ישראלית: רק עכשיו אתם קוברים אותה? מחכים אצלכם ממש הרבה זמן עד שקוברים
אני: לא, את הסבתא ההיא כבר קברנו. זו הסבתא השנייה שלי
חברה: או מיין גוט.

סבתא חלינקה. אם אתם קוראים קבועים כאן, אתם מכירים אותה. זו הסבתא ניצולת השואה, שהייתה ילדה כשהופרדה מהוריה ועברה את נעוריה במחנה, ושחיפשה אחרי המלחמה את אבא שלה, כי לא היה ברור אם שרד או נספה.

סבתא חלינקה 1930-2019

לפני שנה וקצת נסענו לסלובניה. זו הייתה הנסיעה הראשונה שלנו לשם ונהננו מאוד, אבל כיוון שבילינו שלושה ימים בגשם שוטף, המסקנה הראשונה שלנו הייתה שנחזור, אבל בתאריך טוב יותר מבחינת מזג אוויר ולא באמצע ספטמבר. אז כל הקיץ אמרנו "צריך מהר לקפוץ לסופ"ש לסלובניה לפני שהקיץ נגמר" ואיכשהו לא מצאנו סופ"ש וכשכבר מצאנו סופ"ש אז לא היה מקום בחווה הספציפית שרצינו לישון בה. עד שמצאנו שוב סופ"ש פנוי בלו"ז שלנו וגם בלו"ז של החווה. באמצע ספטמבר.

וכך, כנגד כל ההחלטות שלנו, נסענו לסלובניה בדיוק באותו טיימינג שנסענו בו בשנה הקודמת. לא נורא, אמרנו לעצמנו, לפחות הפעם אנחנו יודעים מה מצפה לנו אז נתכנן אחרת, פעילויות יותר בפנים ופחות טרק של הנהר המהמם שרצינו לחזור אליו ביום שמש.

אז הפעם ארזתי כמו שצריך. סווטשירטים ופליסים, מעילי גשם, כובעים, מגפיים. הפעם לא נקפא. ובאמת, לא קפאנו. קשה לקפוא בפאקן 25 מעלות ושמש!!!!

כן, כנגד כל התחזיות, נפלנו על מזג אוויר מעולה. רק מה, שוב לא היו לנו בגדים מתאימים. הכניסו כאן מם צרות עולם ראשון.

לפני כמה חודשים הופתענו לקבל סופ"ש במתנה. זה היה בעקבות קנייה גדולה שעשינו, וביחד עם החשבונית קיבלנו גם ואוצ'ר לסופ"ש במלון. באוסטריה. על האלפים. בלב אתר סקי.

עכשיו, אנחנו לא באמת גולשים. כלומר, הילדים בערך כן ואנחנו מאוד תומכים, אבל האופנוען ואני עכברי יבשה יבשה (סי ווט איי דיד דר). אבל למה שזה יפריע לנו? זה מלון שווה? זה כולל דברים לשיעשוע ילדים? זה אומר שלא אצטרך לבשל סופ"ש שלם? שאט אפ אנד טייק מיי מאני. כלומר, אפילו לא צריך לקחת ממני כסף כי קיבלנו את זה במתנה.

אז הזמנו את החדר במלון לסופ"ש האחרון. בשישי בבוקר יצאנו לדרך. זה היה אחרי כמה שבועות אפורים ומעוננים ושמחנו לגלות שזכינו ביום שמש נדיר. האופנוען זכר אפילו להביא משקפי שמש, אבל אני לא. כך שאחרי השמחה הראשונית על השמש קלטתי שעכשיו אשב שש שעות באוטו ממצמצת מול השמש.