עניינים ביורוקרטיים דרשו מהאופנוען וממני להגיע לירושלים. שקלנו לעשות את זה בדרך הקלה – להשאיר את גומבוץ אצל אמא שלי ולדהור לירושלים על האופנוע, בדרך ליום כיף שיכלול מסעדה שבה נאכל שנינו באותו זמן! בלי לבלוע בחתיכות גדולות הכל תוך חמש דקות לפני שהוא מתחיל לבכות! אבל אז הזכרנו לעצמנו שלפני שהוא נולד נשבענו שנהיה … המשך לקרוא פעם ראשונה בי-ם
יצאתימהביתבלי גומבוץבלי תיק החתלהעם להסתכל במראה לפניאפילו שמתי דאודורנטראיתיאנשים יושביםבבית קפהגם לי היו חייםפעם (חצי שעה לסידורים באדיבות הבייביסיטר אמא שלי ולי בא לכתוב שירה) דברים על הילדות שמגלים כמבוגרים – תוך פיזום שירים לגומבוץ מהדיסק "מאה שירים ראשונים" (מתנה באדיבות הדס) אני מגלה שב"במדינת הגמדים" יש משפט שאומר: "וישיר מה טוב ומהצאת יחדיו למלחמה" … המשך לקרוא תינוק בבית
הפוסט הבא מיועד לחובבי מאיר שלו שכבר קראו את רוב ספריו, כולל זה האחרון. אם אתם זוכרים, בפוסט הקודם התלבטתי אם לקרוא את הדבר היה ככה, כי ידעתי שיעצבן אותי להוציא קרוב ל-90 שקל על ספר דק שפחדתי שכבר קראתי חלקים ממנו בספרים אחרים. באה חברתי איריס ופתרה את הבעיה: היא השאילה לי את הספר, ועם … המשך לקרוא הדבר היה ככה (בכל ספריו של מאיר שלו)
שנים שמדי פעם אני נתקלת בחנויות או שנתקלתי בצבא במן כלי מוזר שלא הבנתי מה הקטע שלו. למה שתי ידיות כל כך קרובות באותו כלי? דמיוני עבד שעות נוספות עם הכלי הזה. ספל זוגי לשתיית שוקו בימים רומנטים? תלייה על ווים מעוצבים מיוחדים? כלי מיוחד לספונג'ה? הכל, חוץ מהאמת הפשוטה, ותודה לסדרה "סרוגים" שמלמדת אותי … המשך לקרוא ארכיון – עדי בעולם, ינואר 2010
בערב שבת קבענו שניסע לטייל בצפון בשבת. בכל זאת, זו ארצנו וזה הרבה יותר זול מלנסוע לחו"ל. בשמונה וחצי בבוקר שלף אותי האופנוען מהמיטה, שאל אם אני רוצה טוסט להתאושש, וחזר עם פרוסת לחם קלויה ועליה גבינת שמנת, גבינת צ'דר וריבת חבושים. אין כמו שוק קולינרי בשביל להתעורר. היה לנו שולחן מוזמן במלון הסקוטי בטבריה … המשך לקרוא ההיית או חלמתי חלום מוקדם בבוקר
עדי בעולם 