כמו שאתם אולי זוכרים, בכל קיץ בשנים האחרונות נסענו למלון ילדים באוסטריה. שלוש פעמים לאותו מלון. השנה אמרנו שבשום פנים ואופן לא נעשה את זה. די, הגיע הזמן לגוון, אנחנו לא הטיפוסים המקובעים האלה שחוזרים על עצמם כל הזמן.
כמו כן, המלון הרגיל שלנו באוסטריה סגור הקיץ הזה לשיפוצים.
אז, מקום חדש. הקריטריונים: מקום טוב לילדים עם בידור שאינו בגרמנית, מקום שהאוכל בו טוב, במרחק נסיעת מכונית, כי הרבה יותר קל (וזול) אם לא צריך להסתבך עם טיסות ושדה תעופה וכו. יכולתי לפצוח בגיגול מפה עד הודעה חדשה, אבל בשביל מה יש פה קהילה של אימהות דוברות אנגלית? עשיתי מחקר, והתברר שחצי מהמשפחות שאנחנו מכירים כבר היו במן ריזורט בקרואטיה, על שפת הים התיכון. מועדון הילדים מעולה ויהיה לכם זמן פרטי, אמרה לי אחת האימהות בקריצה. האוכל שם משהו משהו, טפח אחד האבות על כרסו בגעגועים. שוכנענו, הזמנו לשם.
רק מה, ריזורט על החוף. כלומר, שמש, ים וחם. ואנחנו מתמחים בחופשות של בריחה מהחום. שתבינו, לחופשות בשנים שקדמו ארזתי גם מגפי גשם ופיג'מות ארוכות. ואילו עכשיו התחזית העלתה גל חום וטמפרטורה ממוצעת של 35 מעלות. בקיצור, סווטשירים – פחותוש, בגדי ים וקרם שיזוף – בכמות כפולה.
או, בגדי ים. במשך עשור תמים בגדי הים שהיו לי הסתכמו בביקיני אדום קטנטן שקניתי פעם במסע קניות בגדי ים עם שני בחנות באבן גבירול. מדובר בביקיני משולשים וכמה שרוכים שמחזיקים אותם, וזה סבבה כשאין לכם ילדים. לעומת זאת, כשיש לכם ילדים, כלומר תינוקות ופעוטות, שרוכים ושני משולשים הם הגנה שנופלת מייד בפעם הראשונה שהם מושכים בחתיכת הבד שמסתירה את בקבוקי החלב שלהם. אז אחרי כמה מופעי חשפנות לא רצוניים וכמה גברים זרים מרוצים, הבנתי שאני צריכה בגד ים חדש, כזה שמתאים לאימהות.
וכך, לפני ארבע שנים, קניתי את בגד הים המושלם לאימהות:
לא רק שצמד הבקבוקים ארוז בקפידה, אז כבונוס גם לא צריך למרוט שום דבר משום מקום, איף יו נואו ווט איי מין
