הדבר הבא הוא כנראה פיסגת ההשקעה שלי בחופש הגדול. שאר ימות החופש הגדול בנויים על היגררות לגינת משחקים כלשהי, ספירת השעות מתי נראה לי שמספיק ואפשר לחזור למקום עם ילדים רק שלי, סימון וי על זה שיצאנו מהבית ושקיעה מבורכת בשיגרת הבית תוך ספירת השעות למתי הם הולכים לישון. אבל אחת לשבוע עשינו משהו שאינו … המשך לקרוא אמא בחופש הגדול – חלק ג'
כן, אני ממש מבריקה לפרסם את החלק השני של פוסט המה לעשות בחופש הגדול שבוע אל תוך ספטמבר. אבל בעצם זו דוגמה מופלאה למה לא עשיתי בחופש הגדול - לא הגעתי למחשב לעשות משהו פרודקטיבי. כלומר הגעתי למחשב מדי פעם אבל אז שקעתי בחור השחור הקרוי פייסבוק. מתכוונים רק לבדוק משהו, ושעה אחרי מרימים את … המשך לקרוא אמא בחופש הגדול – חלק ב'
זה פוסט שצריך לקרוא עם בירה ביד. כלומר, זה פוסט שאני כותבת וכבר מתחשק לי בירה. כלומר, זה פוסט על חוויותינו בפסטיבל סיגט השנה, וכיוון שרוב הזמן שם הייתה לי כוס בירה ביד, אני רק מסתכלת על התמונות משם וכבר חשה בצורך בבירה קרה. נראה אם גם לכם יתחשק כוס בירה עד סוף הפוסט הזה. … המשך לקרוא סיגט 2017
בפעם שעברה סיפרתי כאן איך הבטלה וחוסר התיכנון הם נרות לרגליי, והנה, ברוך השם, מייד קבעתי לנו מאה פעילויות עמוסות בלו"ז צפוף. להגנתי אומר שחלק זה דברים שהזמינו אותנו בתאריכים ספציפים ולענות "לא תודה, אנחנו כבר עושים משהו יומיים קודם" עשוי להעליב. הדבר הכי שווה שהוזמנו אליו היה על שפת אגם בלטון (לקרוא: באלאטון), שנמצא … המשך לקרוא בים של הונגריה
כבר יותר משבועיים שאין לילדים גן ובית ספר, וכבר שבועיים שאין לי מושג איזה יום היום, מה השעה, מתי אזכה לזמן איכות עם עצמי (אני דווקא יודעת: בספטמבר) ולאן נעלמו כל הרעיונות הנהדרים שהיו לי לגבי פעילויות עם הילדים לקיץ. וכשאני אומרת קיץ, אני מתכוונת למשהו הרבה יותר ארוך ממה שאתם חושבים. בהונגריה יש שיטה … המשך לקרוא אמא בחופש הגדול, חלק א'
עדי בעולם 