לפני תשע שנים, ביום הולדתי ה-31, קיבלתי במתנה את הצמיד הזה: זו הייתה תקופת הירוק שלי, ובאופן כללי אני חובבת וינטייג', אז ממש התעלפתי מהצמיד הזה. הוא מייד הועלה לדרגת הצמיד הכי יפה שלי, וכיוון שכך שמרתי אותו לאירוע מיוחד. לא הייתה לי הגדרה ספציפית לאירוע המיוחד, זה נע בין חתונה ממש חשובה למסיבת תחפושות … המשך לקרוא השלושים החדש
אז יצאנו לחופשה. ובדיוק כמו לפני שנתיים, שוב הקריטריונים שלנו לחופשה היו פשוטים מאוד: המלון צריך להיות מלא שעשועים לילדים, כדי שאנחנו נוכל לנוח. כן, חלפו הימים שבחרתי את מקום החופשה שלנו לפי תמהיל מדויק של מסעדות טובות/ברים מגניבים/קניות משובחות. לא לא, אני תנו לי עכשיו מיטה נוחה ותעייפו לי את הילדים. זה כל מה … המשך לקרוא מלון ילדים וסיגט
מאז שנולדו הילדים, ואנחנו מדברים כאן על יותר מארבע שנים, לא נסענו האופנוען ואני לשום חופשה לבד. כן, אני יודעת שכל מדריכי הזוגיות למיניהם אומרים שבמיוחד אחרי שנולדים ילדים צריך לעבוד על הזוגיות וחשוב לנסוע רק שני בני הזוג לחופשה, אבל פשוט לא היה איך. והנה, החודש הזה זימן לאופנוען יום הולדת עגול, ואני החלטתי … המשך לקרוא סופ"ש מקוצר בלונדון
בכל שנה, בכל יום זיכרון לשואה, אני מפרסמת פה שני פוסטים. פוסט אחד על אבא של סבתא שלי, המיסתורין המשפחתי שלנצח כנראה יישאר מיסתורין, ועוד פוסט, ובו עדכונים, אם יש, מהסיפור, או סתם ענייני שואה. מאז שהפכתי לאם אני מוצאת את זה בכל שנה יותר ויותר קשה. אני חיה את השואה מגיל כל כך קטן. … המשך לקרוא יום השואה 2014
מצד אחד חלף מלא זמן, מצד שני לא עלה לי בראש שום נושא לפוסט. אז אני אנסה לכתוב על כל מיני דברים קטנים שכן חלפו במוחי (ומייד פינו את מקומם לאלצהיימר הרגיל ששולט בו) ונראה אם ייצא פוסט. ראשית, לנושא קצת רציני. הבחירות בהונגריה. באחרונה נשאלתי כמה פעמים איך אנחנו לא בורחים מכאן עם התחזקות … המשך לקרוא אביב הגיע
עדי בעולם 