בשבוע שעבר נחתנו הילדים ואני לשבוע בארץ. כמה שעות אחרי הנחיתה כבר היינו בהפגנה הראשונה.
יהיו מי שינסו לנזוף בי עכשיו שאין לי זכות לדבר כי אני לא גרה בארץ. יש לי שני דברים לומר על זה:
1) אני תמיד אהיה ישראלית, זה לא משנה איפה אני גרה. הדרכון שלי, השפה שלי, השורשים שלי, בית הקברות בעמק שבו קבורים הסבים-רבא-רבא שלי, שבאו לכאן לפני יותר ממאה שנה והקימו יישובים בשממה כדי שיום אחד תהיה פה מדינה תרבותית ושוויונית.
2) גם אם זו הייתה מדינה זרה לי לחלוטין, אני תמיד אצטרף להפגנה בעד דמוקרטיה, זכויות נשים, זכויות גייז, זכויות מיעוטים, נגד שחיתות. כי לא צריך להיות מקומי בשביל להבין מה נכון ומה חשוך.
זה היה מוצ"ש, אבל היינו גמורים אחרי טיסת לילה ולכן לא עלינו על הרכבת לקפלן. במקום זה הלכנו להפגנה באזור – בצומת הכניסה לאור עקיבא. בדיעבד אני יודעת שמדובר בנקודה לוהטת, אבל לא חשבתי על זה כשהייתי עייפה.
זו הייתה הפגנה שהתמקדה הפעם בזכויות גייז. לנו, שבאנו מהונגריה החשוכה ודורסת זכויות הגייז, היא התאימה ככפפה ליד. עמדנו והקשבנו לנאומים, הוקפנו באנשים שהנהנו איתנו, הילדים זימברו וצעקו דמוקרטיה. התחברנו והתחמם לי הלב.
מעבר לכביש הייתה הפגנת תומכי הרפורמה. בסדר, זה בדיוק הקטע של מדינה דמוקרטית, שכל אחד זכאי להביע את דעתו. זה לא הפריע לי.
זה כן הפריע לי כשפסענו כולנו בחזרה לאוטו, ומשום מקום הופיע גבר מגודל על אופניים, קלט את הדגלים שאנחנו נושאים והתחיל לצעוק "רק ביבי" כשהוא נוסע סביבנו. טיפה מלחיץ, בכל זאת אנחנו שתי נשים, שני ילדים ואבא שלי, שהוא כמובן גיבור אבל לא בטוחה שזה כוחות. הגבר המשיך בשלו, ועבר לקללות. "מה הוא אומר?" תהו הילדים, ובעוד אני מתלבטת אם יש טעם לתרגם "בן שרמוטה", הוא החל לנופף באצבע משולשת והם הבינו את הרעיון לבד. אין מה לומר, המדיום הוא המסר.
זו הייתה התחלה מייצגת לשבוע הזה, בעצם. ההרגשה של נקודות אור בתוך חושך שמשתלט.
למחרת בבוקר פצחנו בשגרת השבוע. הילדים הלכו לקייטנת גלישה בעברית, וסבא הכין להם ארוחות בוקר, שהן חלק מהלהיט של כל ביקור:
אחרי זה הם מתאכזבים מארוחות הבוקר שאני מכינה להם (שתי פרוסות טוסט עם מה שיש במקרר).
והם הלכו לקייטנה:
ארוחות הצהריים שאחרי הקייטנה היו לבחירת הילדים, וכך נתקעתי עם שוארמה כמה פעמים בשבוע הזה:
עשינו סיבובים בשכונה לחפש חתולים ופוקימונים ונתקלנו בדוכיפת. התלהבות נרשמה אצל שני חובבי הציפורים, ואני שמחתי לראות שהם עדיין חנונים.
באחד הימים קפצנו לביקור בתל אביב, לפגוש את אחינו הקטן ובן זוגו. היה אחה"צ אורבני.
ואף זכיתי לאכול בורקס:
היה חם. היה מאוד חם. היה בלתי נסבל לצאת אל השמש.
בערב האחרון הלכתי עם אמא שלי שוב להפגנה. זה היה חמישי בערב, והיו שלוש הפגנות לבחור מהן – השגרירות האמריקאית, בית נתניהו בקיסריה, ירושלים. הלכתי על קיסריה.
היה מקסים. היו 1,500 איש, בסדר מופתי, בנימוס, בסולידריות.
הכנתי שלט להפגנה הזו. זה היה מאולתר ויש לי כתב מכוער אז לא מדהים, אבל רציתי לומר משהו:
אני מתלהבת ושולחת תמונה מההפגנה עם השלט שלי לחברתי גילה.
גילה: אבל למה כזה שלט מכוער?
טוב, האמת שזה היה מעודן יותר והיא רק שאלה למה לא השקעתי בשלט. אבל אני קראתי בין השורות 🙂
כשנפנינו לשוב הביתה קרה מאורע שהרס את כל האופטימיות. מולנו צעדו כחמישה-שישה אנשים, גברים ונשים. אחת מהם נשאה דגל ליכוד גדול והם פסעו אל תוך האנשים שעמדו בהפגנה. הם קיללו, הם דחפו, הם התחילו לריב עם אנשים. אנשים סירבו לריב איתם. מכל עבר נשמעו צעקות "אל תענו להם, תתרחקו מהם". אבל הם בכוונה, דוחפים וצועקים אל תוך הפנים של האנשים. היה מדכא.
ומחשבה: האם הייתי מעזה להיכנס לתוך קהל של תומכי רפורמה כשאני נושאת דגל של המחאה? האם מסביבי היו קריאות לא לגעת בי או שהיו מבצעים בי לינץ'?
היה כבד. הרגיש כאילו אנחנו כבר במלחמת אזרחים. זו לא שאלה של אם, זו שאלה של באיזו הדרגתיות. כבר התחלנו את המלחמה, זה רק יילך ויהפוך ליותר חמור.
באחד הימים הלכתי להסתכל על הילדים בזמן הקייטנה. הם היו במים עם שאר הילדים בקייטנה, תופסים גלים. זה היכה אותי בגל של געגועים. הנה אני, צופה בילדים שלי גולשים בים, הגלים מושלמים והשמש צורבת עוד נמשים על פניהם, הם צוחקים ואחרי זה הם יאכלו אבטיח קר. קיץ ישראלי כמו שאני זוכרת אותו, הכל כל כך יפה, והכל כך לא נכון. סיפור על אהבה וחושך, הייתי קוראת לישראל עכשיו, אילו הטייטל לא היה כבר תפוס על ידי יצירת מופת.
אהבה, כי ישראל הייתה בביקור הזה כל מה שחלמתי עליו – קיץ, אוכל טוב, ובעיקר אנשים טובים שאיכפת להם. אנשים אוהבי אדם באשר הוא או היא. ישראל שאני מתגעגעת אליה ואף פעם לא זוכה להרגיש אותה בביקורים.
וגם חושך, כי מעולם לא פחדתי כל כך בביקור בישראל. פחדתי מהאדם שרדף אחרינו וקילל בהפגנה הראשונה, פחדתי מהאנשים שפרצו לשורות בהפגנה השנייה שהייתי בה. הם הפרו את האשליה שכולנו אחים. הם באו לפגוע בי ובשכמוני, כי אנחנו חושבים אחרת. חושך.
עדי בעולם 
מדוייקת ומרגשת ,כהרגלך
אהבתיאהבתי
תודה, אורית ❤️
אהבתיאהבתי
הי עדי, מדוייק, נוגע ושובר את הלב.
אהבתיאהבתי
תודה 😢
אהבתיאהבתי
שאלה שמסקרנת אותי, היות ואתם חיים בהונגריה. האם באמת המשטר שם הוא מה שאומרים שהוא? כל העניין של הגזענות, שלילת זכויות ממיעוטים, כל מיני הגבלות על האוכלוסיה מבחינת חופש הביטוי וכיו"ב?
אהבתי את הארוחת בוקר הישראלית שאבא שלך הכין.
המזג אוויר פה מאז התחיל יולי, הוא באמת בלתי נסבל (בשנה שעברה זה לא היה כל כך נורא כמו השנה).
אני גם חושבת כמוך, שמלחמת אחים כבר התחילה, אנחנו פשוט עדיין לא קוראים לה ככה. אבל מה שקורה עכשיו עם כל החקיקה הדתית שלא קשורה אפילו לרפורמה המשפטית, כל מיני הגבלות הזויות על גופי תקשורת כאלה ואחרים ועוד… ועוד… ועוד…זה נראה לי גורם להרבה יותר אנשים לצאת מהבית ולהילחם על הזכויות של כולנו בעצם.
אהבתיאהבתי
הונגריה העבירה הרבה חוקים דוחים, בעיקר על זכויות להט"ב, הגבילה את התקשורת, ובאופן כללי מאוד לאומנית. אבל עדיין זה לא מרגיש כמו מכבש ההרס שהממשלה הנוכחית מעבירה על ישראל.
אהבתיאהבתי
אני הולכת לכתוב משהו שכנראה לא תאהבי לקרוא, ואני צקווה שזה בסדר.
אחד הדברים שמפריעים לי בפוסטים כאלו של תומכי מחאה הוא שלא פעם יש לי תחושה שאין ניסיון להבין מה עומד מאחורי הדעות שלהם והתמיכה שלהם בביבי. הם תמיד מתוארים כתומכי רשע אלימים ותו לא.
אהבתיאהבתי
עדי ברשותך אני רוצה גם לענות למרות שההודעה לא פונה אליי : * אני מפגינה משבוע 12. בינתיים קיללו אותי דרך מכוניות חולפות , זרקו לעברי בקבוק מלא מים , וניסו לחסום לי את הדרך להפגנה (לובשת חולצה אדומה של בונות אלטרנטיה). לעומת זאת אני עומדת מידי שבוע עם אזרחים נוספים ואפילו פעם אחת לא היה גילוי אלימות . אז בנתיים בחוויה שלי יש אלימות רק מהצד השני. * בנוסף, יש לי בעיה עם "התמיכה בביבי" תומכים באדם , לא במדיניות ? אנחנו בהפגנה מדברים עניינית על חוקים כאלה ואחרים , תתפלאי לא על הכל אנחנו מסכימים, אבל בעיני ללכת כעיוור אחרי אדם, לא משנה מה הוא אומר, לא משנה איך הוא מתנהג , זה לא משנה שהוא בשילטון כבר המון שנים ולא הביא אותנו לשום מקום . השלט "ביבי המלך" מכווץ אותי, אני לא רוצה מלך .
אהבתיאהבתי
אני שמחה שענית לי 🙂
אני חושבת שצריך להבדיל בין הנציגים האלימים של הימין שמפריעים להפגנות לבין הרוב שהם לא כאלו. אני אישית מכירה רבים שמתנגדים להתנהלות הזו, אבל עדיין תומכים ברופורמה – כפי שכתבתי לעדי בתגובה שלי, רבים מהם רוצים ליישם מדיניות ימין ורואים בבית המשפט כגורם שמפריע לממשלה ליישם את האידאולוגיה שבזכותה היא נבחרה. חלקם גם מאמינים שהרדיפה אחרי ביבי (ממש כמו הרדיפה אחרי שרון לפני 15 שנה) בעזרת בתי המשפט נועדה לשנות את ההתנהלות המדינית שלהם בדיוק בתקופה שבה הם רצו ליישם מדיניות ימין.
לכן ההזדהות שלהם עם ביבי – וכמי שתופסים מעצמם ככאלו שנדפקו על ידי המערכת, הם גם מאמינים שביבי נדפק על ידיה ולכן זו עוד סיבה להזדהות איתוף
ולגבי נפגעים מההפגנות – חשוב לי לכתוב על משהו שסיפר לי מאמן כושר שעובד במכון כושר במגדלי עזריאלי, שצמודים כמובן לצומת קפלן. חלק משמעותי מהמשכורת שלו מבוסס על היכולת שלו להעביר אימונים אישיים למתאמנים – אבל ההפגנות גורמות לכך שרבים מהם חוששים להגיע לאיזור כדי לא להתקע שעות בפקקים בגלל ההפגנות.
זו כמובן לא לא אלימות והמפגינים גם מנסים לשפר את המדינה עבורו – אבל כשנוצר מצב שבו הוא מרוויח משמעותית הרבה פחות כסף ומתקשה לשלם שכר דירה בגלל זה, הוא בהחלט נפגע מההפגנות…
אהבתיאהבתי
זה לגמרי בסדר 🙂
אני אשמח אם את תכתבי לי מה לדעתך עומד מאחורי הדעות של תומכי רפורמה והתמיכה שלהם בביבי. בעיני מדובר בציבור שקל להוליך שולל (לכאורה מוחים על קיפוח, אבל כבר עשורים שהממשלה היא ימנית ומקפחת, וביבי הוא בהחלט לא האיש שאיכפת לו מקיפוח), וגם ציבור ששוויון זכויות הוא לא ערך מספר אחד שלו.
אני מתארת כאן רק את אלה שאני פגשתי בהם, ולמרבה הצער, הם באמת היו אלימים ובאו מתוך כוונת זדון.
אהבתיאהבתי
אותם תומכי רפורמה ששוחחתי איתם חושבים לא פעם שלבתי המשפט יש כוח גדול מידי שפועל נגד לא מעט מהדעות שבזכותם הם בחרו בממשלות ימין. הם פשוט רוצים שהדעות שלהם יבואו לידי ביטוי, והם רואים בבית המשפט את המכשלה הכי גדולה לזה.
וזה מעב לעובדה שלא פעם מדובר על אנשים שמרגישים שהמערכת דפקה אותם ולכן הם מזדהים עם ביבי שהצליח לשכנע אותם שהוא קורבן כמוהם. רבים מהם מזוהים כבר שנים עם הליכוד כי כמפלגה הליכוד בעבר באמת ייצג אותם בתקופה שבה מפא״י שלטה ביד רמה, והם מתקשים להבין שהמפלגה בראשותו של ביבי היא כבר לא כזו.
אהבתיאהבתי
את כותבת כאן הרבה דברים נכונים, זו כנראה אכן הרגשתם. אבל מה לעשות שאחריות בית המשפט לוודא שהכל נעשה כחוק. ואם הממשלה שהם בחרו בה עוברת על החוק הישראלי, אז בית המשפט צריך לוודא שהחוק נשמר. ככה זה עובד בדמוקרטיות ובמדינות חוק. ואנחנו הולכים לכיוון של המערב הפרוע, לכל אדם חוק אחר, החזקים יותר ישליטו את רצונם. זה כיוון מפחיד מאוד.
אהבתיLiked by 1 person
כשתגידי להם את זה, הם פשוט יענו שביב מנסה לתקן את החוק הישראלי בצורה שתאפשר לו לממש את המדיניות שבזכותה הוא נבחר. עצם זה שהמשמעות של זה היא שינוי החוקים בצורה שבה החזק ישליט את רצונו על חשבון המיעוט זו מבחינתם משמעותה של הדמוקרטיה, בלי להבין את המחיר הבינלאומי של זה.
אהבתיאהבתי
אני מבינה את הרציונל של זה, את באמת מסבירה את זה מאוד נכון, זה פשוט כל כך נורא בעיני. ולכן המחאה.
אהבתיאהבתי
ל- ADIAD – הגבתי לך בהמשך התגובות.
אהבתיאהבתי
תסבירי מה לדעתך תומכי המחאה לא מבינים.
אהבתיאהבתי
שיש מי שבוחרים בביבי כי לדעתם הוא עושה טוב למדינה. ומבחינתם החוקים שהוא מחוקק טובים ומתקנים אי צדק נוראי, ושסוף סוף הו מטפל במערכת המשפט המעוותת שלנו
אהבתיאהבתי
כרגיל, את מתארת בדיוק את החוויות שלנו. אנחנו מגיעים לביקור בארץ בשבוע הבא, את קייטנת הגלישה משנה שעברה החלפנו בקפוארה, וכבר שריינו הפגנה בקפלן/בצומת הקרובה להורים. החשש גדול מאוד, ומה שאת מספרת לא מעודד. עצוב מאוד.
אהבתיאהבתי
החשש, הפחד, העצב. בדיוק. אני אשמח לשמוע איך היה לכם, כשתסיימו את הביקור. ואחלה רעיון, קייטנת קפוארה 🙂
אהבתיאהבתי
אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך,
אני קוראת אותך המון שנים (מההתחלה) וכשהבן שלי גדל היינו מחכים לפוסטים וקוראים אותם יחד, צוחקים ביחד, ונהנים מההומור ומהחוויות שאת משתפת. לא ציפיתי שיבוא יום שבו אקרא פוסט שלך ואבכה
ככה, את כל כך מדויקת וזה שובר לב לקרוא על הפחד שבודאי לא ציפית להרגיש בארץ שלך פחד שמשותף לכולנו. עצוב..
אהבתיLiked by 1 person
יואו, זה מרגש אותי שהבן שלך גדל ועכשיו גם הוא קורא פה. התחלתי לכתוב לפני 18 שנה, אז זה באמת תקופה.
אני מצטערת על הבכי, זו תקופה ארוכה שישראל היא גוש בגרון בכל פעם שחושבת עליה ברצינות.
אהבתיאהבתי
טוב שאנחנו יכולים לדבר על זה, ולשתף בתחושות ולחזק אחת את השניה ואת השני בידיעה שאנחנו כולנו ביחד בזה. לפעמים עצובים, לפעמים כועסים, לפעמים פוחדים (או הכל ביחד בבת אחת), וכל הזמן מקווים שבסוף יהיה בסדר🙏
אהבתיLiked by 1 person
וואו עדי ממש העלית בגרוני החנוק דמעות עם הפוסט הזה. כל כך מדויק וכל כך מתאר את התחושות שלי… האהבה, הגעגוע וגם הייאוש. וגם הפחד.
היום היה רגע מרפא עבורי. בעלי ואני נסענו בשביל חולי (בין פרדסים, קיצור דרך בין יישובים בסביבה שלנו) ובא רכב פרוע מולנו ואילץ אותנו לעצור, ואז כמובן התחלנו להתחפר בחול. יצאנו והתחלנו לחפש משהו לתקוע מתחת לגלגלי הרכב כדי להשתחרר משם, ולא פחות משני רכבים נעצרו מאחורינו ופשוט התגייסו לעזור. ככה כמו ישראל שגדלנו בה, כמו ישראל שתמיד הכרנו, כמו ישראל שכבר התחלתי לחשוש שהולכת ונעלמת. רגע של תקווה.
אהבתיLiked by 1 person
איך אני שמחה על הרגע הזה, שהזכיר לך את ישראל ההיא. חזקי ואמצי.
אהבתיLiked by 1 person
אני מבקש לחלק את תגובתי:
לעדי, בעלת הבלוג: אני קורא את הפוסטים שלך בהנאה רבה. לגבי הפוסט הנוכחי – אני מזדהה עם הדברים שאת מעלה בו.
לעדי המגיבה (ADIAD): לתומכי הרפורמה יש טיעונים משלהם, זה נכון. לטעמי, הטיעונים שלהם הם לא יותר מהעלאת גירה של "דף המסרים" של ביבי. כנראה שדף המסרים הזה טעים להם, כי הם לועסים אותו שוב ושוב. תוך כדי כך, הם מתעלמים מהעובדות, חיים להם בתוך מציאות אלטרנטיבית. בעיניהם "ביבי המלך", כשהם מתעלמים ממה שהאיש הזה ממש עשה לאורך השנים. והוא עשה הרבה: הוסיף שינאה ופילוג, הגדיל וניפח את השד העדתי, השריש פוליטיקה מושחתת שאינני יודע אם אפשר יהיה לעקור, פשע וחטא ב"שוחד, מירמה והפרת אמונים" (גם אם טרם הורשע), חי בנהנתנות אין קץ על חשבון הציבור וחברים מיליארדרים, וכו'. את כל זה הוא עשה.
מה הוא לא עשה? לא טיפל בבעיות התחבורה של ישראל, ראי את הפקקים והמחסור בתשתיות וגם המחסור בתחבורה ציבורית. לא פיתח את מערכת הבריאות, לא בנה שום בית חולים חדש. אותו הסיעו עם סירנות מהבהבות לשיבא בתל השומר ולא ל"הילל יפה" וגם הזעיקו שלושה קרדיולוגים בכירים – אבל ראוי היה שיטופל ע"י סטאז'ר שלא ישן 26 שעות דווקא בבית החולים הקרוב למקום מגוריו. הוא הרס את מערכת החינוך, חסרות אלפי מורות וגננות – ולא נבנו מספיק כיתות. החרדים ממשיכים לא ללמוד לימודי ליבה. הוא הרס את המשטרה, גרם לכך שהמשטרה קטנה יותר, והציוד שלה (כמו, אפילו, ניידות) מצומצם וחסר. הוא לא הרס את שילטון החמאס, אלפי טילים שוגרו לעבר ישראל. הוא לא פתר את בעיית הגרעין האיראני, השוט שהוא מנופף בו מזה שנים. אני יכול להמשיך את הרשימה, אבל ממילא זה חסר תוחלת.
בתקופה האחרונה, מאז הוא עסוק במשפט הפלילי המתנהל מולו – הוא החליט להחריב את המדינה. בכל התחומים. לא רק מערכת המשפט, גם הכלכלה, גם יחסי החוץ (בעיקר עם אמריקה וביידן) – והוא לא רואה שום דבר מול עיניו חוץ מהמשפט שלו.
ולאיש הזה יש, עובדתית, 64 מנדטים. אולי תסבירי לי כיצד זה קורה?
אהבתיLiked by 2 אנשים
קל להאשים אדם במצב, אבל לדעתי נתניהו הוא רק חלק קטן, ערמומי ואגואיסט במערכת סבוכה אותה הוא יכול לנצל. המערכת הזו כוללת דמוגרפיה בה צד אחד גדל במהירות. הצד הזה, יש לו 3 מפלגות, ובצד הזה כל המצביעים מצביעים לפי מה שמנהיג הקהילה אומר להם, כתלות בקהילה אליה הם משתייכים. נתניהו השכיל לעשות לפני שנים וליצור קשרים הדוקים עם אותו צד של המפה הישראלית. להגיד שהוא ממוטט את המערכות הציבוריות? לא נראה לי. הוא בסך הכל שומר על כסאו, על עצמו הרחק מהכלא ובונה את העתיד בצורה שתטיב עם דור ההמשך שלו (שכבר ירד מהארץ ומבוסס מעולה בזכות כמה וכמה חשבונות זרים ונכסים). מי שמאפשר את זה הוא הרוב במדינת ישראל. כמו שאובאמה אמר "Elections have consequences"
אני רק תוהה לעצמי למה למישהו שאינו משתייך לצד שמתרבה בקצב אקספוננציאלי (וגם לאלה שכן, אבל בנתיים הם חשים שהכל טוב) להשאר במדינה כזו.
אהבתיאהבתי
היי עדי
אני כנראה העוקבת הכי פחות צפויה שלך.
שמי אסתי- אמא לשניים, עו"ס קלינית ומטפלת בכל סוגי האוכלוסיה והמגזרים
ובנוסף אני חרדית די קלאסית, מבני ברק .
קודם אני מודה לך בהזדמנות זו על הבלוג המרתק, ב3 פעמים שהייתי בבודפשט תמיד חיפשתי איזה דובוש או גומבוץ מוכרים מהבלוג- סביבי.
אני מאד כואבת לקרא אותך ואת התחושה שלך.
אולי באת לטעימה קטנה- בקטנה של סיר הלחץ שמתחולל פה בארץ
אודה ולא אבוש, המראה שלי משייך אותי ישירות למגזר אליו אני משתייכת בגאווה, ומאז הרפורמה- שאני לא כל כך מבינה בה- אני סופת מבטים, אמירות, יחס ובוז מכל מי שככל הנראה חושבת הפוך ממני.
תיארת את ההפגנה שהשתתפת בה, בצורה מעודנת ומכובדת, חשבת על כך שצירים שלמים במדינה משותקיפ על בסיס דו שבועי, חתנים וכלות שהגיעו לחתונתם בשעה מאוחרת, אנשים שמאחרים לעבודה, וסתם אזרחים קטנים משני צידי המתרס שמי סופר אותם, אז נכון שההפגנות ששהית בהם התנהלו בסדר מופתי אבל עצם קיומן והתדירות והמינון משבשים מדינה שלמה והופכים את התוצר לכזה שכלול במחיר גבוה מאד.
ואספר לך על הפגנות נעימות פחות, על הפגנה מול בני ברק שבה הושלכו שטרות כסף מזוייפים או אמיתיים ועמדו עם מצלמות לתעד את המוני החרדים המתפרנסים מיגיע כי אחרים ולראיה ההתנפלות- שלא היתה – על השטרות
על הפגנות אלימות שבהן התרחשו מעצרים והמשרה נאלצה להשתמש במכתזית מה שגרם לרופאים להוציא הודעה על הנזקים הרפואיים..
אם מדברים על משמעה של דמוקרטיה הרי שבמדינה דמוקרטית נערכות בחירות ובעקבותיהן הפגנות- על פי רב
והרב קובע
וזוהי דמוקרטיה
אם זה היה הפוך שבה הרב היה השמאל- זו גם התה דמוקרטיה
ולא מובן לי איך יכולים להיבחר נציכגים בשיטה דמוקרטית, להחליט בצורה דמוקרטית ואז תומכי הדמוקרטיה מתנגדים להם
אבל יודעת מה, גלשתי, אני באמת אשה קטנה שמה שחשוב לה זה לחיות במדינה שלה בנחת ובשלווה
יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, מה שקורה כרגע זוהי קטסטרופה במיטבה, מלחמת אחים זו מילה קטנה.
מאחר וכיבדתי איש נאור ומבוגר שסינן לעברי משפט פוגעני- לא עניתי לו אבל רציתי לומר שאת הנאצים בשואה לא עניין דת, שמירת מצוות, מקום מגורים או שיוך אידיאולוגי
בסוף לכולנו דם אחד ואומה ועם משותפים
והשסעים מבפנים מסמנים לאויבנו מטרה פגיעה וחלשה
אז שולחת אהבתי אלייך ואל כל מי שקורא/ת אותי מכאן והוא שונה ממני באורחות חייו.
בסוף ובהתחלה ובאמצע
כולנו אחים וחשוב לשמור על זה ולדעת את זהובעיקר לחוש את העובדה הבסיסית והמנחמת הזו
המשיכי להביא טוב לעולם עם הבלוג הקסום של עדי בעולם.
אהבתיאהבתי
שלום אסתי! קודם כל נעים מאוד להכיר. לכבוד הוא לי, באמת, שאת קוראת כאן למרות ההבדלים בינינו.
אני מצטערת, אני באמת מצטערת על המבטים שאת מרגישה. לא אעמיד פנים, אני מכירה את השנאה שצומחת אל מי שלבושו מזהה אותו כחרדי. לא אגיד לך שלא נתקלתי בחרדים שעשו לי רע, אבל זה לא סיבה לשנוא מגזר שלם. אני יודעת שיש חרדים הגונים שעובדים למחייתם ורוצים בטובת המדינה.
וכן, השיבוש, כשמו, משבש. בביקור הזה ויתרתי על מפגשים עם חברים ומשפחה, כי לא רציתי לקחת סיכון שניתקע בדרכים אליהם או בחזרה. באתי לישראל לשבוע והייתי כמעט רק בבית. בת דוד הייתה אמורה לנסוע לניו יורק ליום הולדתה בדיוק ביום השיבוש בנתב״ג, ולכן בילתה שם 12 שעות כדי להקדים ולא לפספס את הטיסה. ההורים שלי מפסידים ימים במשרד בגלל השיבושים.
אבל אי אפשר לשבת בבית בשקט ולמחות בקול מנומס כשצופים בהרס המדינה. קשה עכשיו כשהכבישים חסומים, יהיה נורא כשהמדינה תהפוך לדיקטטורה. בעיניי החילוניות, זהו חורבן הבית השלישי המטאפורי. לו היית יכולה למנוע את חורבן הבית, לא היית יוצאת למחות ולנסות למנוע אותו, גם במחיר אי נוחות לתושבים? כך זה נראה מנקודת מבטי.
השסעים מבפנים הם סופה של ישראל. האויבים מחוץ לא צריכים לעשות כלום, רק להמתין. ממילא ישראל מונהגת כרגע אל סופה.
ובעיני כולנו אותו דבר – גברים או נשים, דתיים או חילונים, סטרייטים או לא סטרייטים, יהודים או לא יהודים. לא נחיה עם חוק שייצא מנקודת מבט אחרת.
הפוסט עצוב כי המצב עצוב.
והייתי כל כך רוצה לכתוב פוסטים שמחים ומשמחים, אותך ואותי.
אהבתיאהבתי
אני מודה לך עדי, ולכל מי שהגיב, אולי מהבלוג המקסים הזה תגיע איזושהי הנה חדשה, גם אם קטנה, שכן בחיים האזרחיים אנחנו רחוקים פיזית ומנטלית.
לגבי הרפורמה- אין לי באמת תשובות אלף כי אני מבינה שבסוף כל אחד מהצדדים מחזיק בסט ערכים משלו, וכשמישהו מערער על כך, אז כמו שסבתי היתה אומרת, כשכואב צועקים.
ולכן אני מאמינה שאין אמת מוחלטת ואין צדק יחיד שאין בלתו. ומכבדת מאד וכואבת כל מי שמרגיש, כמוני וכמוכם, שעולמו מתערער.
בית- כפי שכתבתי- העולם הפוליטי רחוק ממני כמטחווי קשת ואני באמת מרגישה שאיני יודעת מה לענות לא כי אין, אלא כי אני לא ברת סמכא. כן מזדהה עם כל מי שמרגיש שהוא בסכנה.
אני כן יכולה לפתוח פתח ולשתף על העולם ממנו אני מגיעה- ואם יש לכם שאלות,מוזמנים בכיף.
לא יודעת כמה מכם מכירים חרדי באופן אישי או רק מטלויזיה.
אז אני לא מייצגת של שום ציבור אלא מספרת לכם עלי, על המשפחה שלי ועל הקהילה ממנה אני מגיעה.
שאלתם וכתבתם על הנושא של עבודה לגברים- נקודה רגישה וכואבת למי שבטוח שרובם של הגברים החרדים מנדנדים רגליים וחיים על קצבאות או לחילופין עוסקים בלימוד תורה וחיים על קצבאות.
לפי סקר של הלמס נמצא שהפער בין גברים חרדים עובדים לבין גברים חילונים עובדים הוא 17 אחוז בלבד. שוב איני עובדת של הלמס אז לא יודעת לאמת אם הנתון נכון או לא
אבל אני מגיעה ומשתייכת למגזר החסידי- אלו עם הגלגלי הצלה על ראשם וחליפה ארוכה שחורה- רב רובם הגדול של הציבור החסידי עובד.
לצורך העניין במשפחה שממנה אני מגיעה- 4 נשואים, המשפחה שממנה בעלי מגיע- 12 ילדים כשאחד רווק- כולם- חוץ מהרווק עובדים.
כולם מקבלים תלושי שכר ומשלמים מיסים כחוק.
החינוך הוא להאדרת ולערך לימוד התורה, קשה להעריך ערך שלא גדלתם עליו אבל תנסו לקחת ערך עליון לציבור החילוני ולהמירו , ולהבין את המחיר שעליו מי שבוחר בלא לעבוד משלם- חים חיי צניעות תמורת הערך הנל.
אז איפא אחזנו? ובכן הערך הוא להערכת וללימוד התורה, אמממ שבסוף מתחתנים, ואצל דוסים זה קורה בגיל מוקדם יחסית- סביבות 20-24
ואז צריך לשלם משכנתא/שכירות, מכולת, חשמל, וועד בית, ארנונה וגז, פלאפונים, הוצאות נסיעה, רכישות ( ותאמינו לי שלדתיים יש הוצאות שלא חלמתם- מצות ו4 מינים וביגוד לשבת וחג וסוכה ) והדברים הללו אהמממ עולים כסף.
אז מקסים למי שלמד אבל בראשון לחודש או ב10 הוא צריך שתיכנס לו משכורת לבנק
ואז רובם יוצאים לעבודה.
מי שבחר בלהמשיך ללמוד , כאידיאולוגיה, בדכ האישה מפרנסת- וזו בחירה שלה כדי לאפשר לבעלה לקיים את הערך שבו הם מאמינים.
קצבת משרד הדתות עומדת על כ800 שח ומזה בגדול הם חיים
גם אם תוסיפו הנחה בארנונה ובמעון- כמי ששנינו עובדים וקשה מאד ובקושי גומרים את החודש- אני משתאה ומתפלאה איך הם שורדים.
אני גרה בבניין חרדי ממוצע בעל 7 קומות, בכל קומה 3 דיירים ותכפילו בכמה עשרות ילדים לבניין
מתוך כל הבניין הממוצע לאברכים הוא 10 אחוז- אולי אולי 3 שכנים לא עובדים. רובם ככולם יוצאים בבוקר לעבודתם כי אין ברירה. כי אין מי שישלם חשבונות והוצאות.
אם אנחנו מדברים על ערך התורה אז בהלכה היהודית , בטקס החופה, בעל מחוייב לפרנס את אשתו ומתחייב על כך.
העניין של חבורת הלומדים הם המצאה שהתחילה לאחר השואה מחשש שתישכח תורה מישראל- תופעה שהפכה היום לגדולת מימדים כי איש לא שיער את גודל הדמוגרפיה היהודית.
בכולופן בציבור החסידי- מקובל עד למאד שגבר נישא ויוצא לעבוד.
לימודי ליבה הזכרנו?- אז אני למדתי תואר ראשון ושני במכללת מבחר בבני ברק. מכללה המאפשרת לסטודנטים חרדיים ודתיים ללמוד בהפרדה על פי ערכיהם ולקבל תארים אקדמאיים
בזכותם יש היום אלפי בוגרים ובוגרות חרדיים המתפרנסים בכבוד
דא עקא שהרבה שדואגים להדרת נשים מנסים עד למאד להצר את צעדי המכללות החרדיות ולשפך את האמבטיה עם המים בתוכה, שכן אם לחרדי לא יהיה היכן ללמוד – במקום התואם לו- הוא לא יצליח לקצור תואר וחבל.
הבן שלי- ילדון חרדי יפה עם פאות מסולסלות אופייניות לומד ברשת נצח- מציעה לעשות גוגל- רשת חרדית של תלמודי תורה ובתי ספר- ישיבות ותיכונים- עם לימודי ליבה
לומדים שם אלפי תלמידים ותלמידות כי יש גם דוסים כמונו שרוצים לימודי ליבה
לא באה להתנצל או לצייר עולם חרדי אוטופי אלא לשתף שיש 50 גוונים של אפור ושחור וורוד באמצע ולצייר את החרדים כחרדים- זה כמו לצייר את המגזר החילוני כאחיד.
ארגוני חסד שבהם עוסקים חרדים- לא שנה , לא 3 שנים, אלא שנים ארוכות שבהם הם תורמים עצמם לדעת מלי תמורה לכל איש ואישה ומכל מגזר- יד שרה, עזר מציון, ידידים, הצלה, זקא.
הייתי כמה שנים עוס בחדר מיון באחד מבתי החולים הלא דתיים בארץ, טיפלתי בנשים במעגל הזנות, מכורים לסמים, עבריינים וסתם אלימים בכיף- תחשבו כמה כסף הולך מכספי משלם המיסים החרדי- על שירותים שאותם הוא לא צורך- שיטור, רווחה לסוגיה ותקציבי עתק לתרבות ולספורט.
על ענייני צבא נדון בפעם אחרת. אני ממש מודה לכל מי שקרא את דברי, לא כתבתי כדי להתנגח או להתווכח או להוכיח אלא הסטתי וילון לעולם שאולי אתם מכירים מהתקשורת- ותראו אנחנו בהרבה דברים דומים הרבה מעבר למה שחשבנו….
אהבתיLiked by 1 person
אסתי, תודה על הפירוט והסבלנות. אני לא מכירה חרדים (חוץ משטיסל 😄) ומעניין מאוד לקרוא על הצד השני מזווית שאני לא מכירה.
אמרת נכון, כל אחד מחזיק בסט ערכים משלו, אני שומעת אותך ומבינה, אבל עדיין מצדיקה את הצד שלי. ואני לא יודעת איך מגשרים על זה 🙁
אהבתיאהבתי
היי עדי
שטיסל סדרה מצויינת ואין על דבלה גליקמן ( שאלה קטנה למפיקי הסדרה, למה כל הבתים החרדיים מוזנחים וישנים, הביגוד של הנשים נלקח מהבוידם של סבתי ורוחמי מקליטה את עצמה בטייפ עם קלטת של מוזיאון… אבל יודעת מה למה הסדרה הזו הצליחה כי היא עסקה באנושיות ורגשות שלא משנה באיזה בגד ולבוש הם עטופים).
לשאלתך על הגישור- הלואי והיתה לי תשובה
אני חושבת שזה מתחיל מכך שכל אחד מהצדדים יעמיק ויפנים את מה שאת ואני כתבנו- שלכל אחד יש סט ערכים שהוא מקודש ויקר בעינין- וזה לא בהכרח שהשני טועה ואני המחזיק באמת הצדק.
אני מאמינה שככל שנצליח כולנו לראות מורכבות של אנשים- נכון שאיש לנו תהומות המפרידים ביננו באמונות ואורח חיים אבל יש כל כך הרבה משותף- אזי שנאה והניכור יפחתו,
והדבר השלישי שאני מאמינה ומתפללת שבסוף תימצא הדרך המאחדת שיבואו לקרא, שאחרי שישמעו הצדדים אח את השני- תבוא ההבנה שזו מדינה אחת משותפת וכולנו צריכים לחיות בה וכל אחד יוותר על עצמו ומעצמו.
במקצועי אני מטפלת זוגית ומשפחתית ואחד מהמודלים של זוגיות הוא מודל המעגלים- שני מעגלים נפרדים שאינם משיקים זל"ז סופם שלא יתקרבו ויצרו חיבור מעגל המכסה את רעהו גם מצביע על זוגיות שאינה תקינה ובולענית שבהם אין שני אידיבידואליים אלא שליטה.
המעגל הבריא הוא מעגל משיק שבו יש חלק קטן משותף- כל אחד מוחק מעט מעצמו למען השיתוף- ועדיין מתקיימים מעגלים שונים ומיוחדים.
אהבתיאהבתי
אסתי, אני רק רוצה לומר שאת כותבת מאוד יפה. הלוואי שהייתה הידברות כזו עם כל אנשי כל הצדדים.
אהבתיאהבתי
הנה. אנחנו התחלנו כאן את הרפורמה של הסרת החומה. השאר ממשיך מאיליו. לפני שבועיים טיילתי עם משפחתי בשוק מחנה יהודה. בעלי היקר בולט למרחקים בלבושו החרדי ומישהו כנראה החליט לכלות בו את הזעם וזרק עליו מחלון ביתו בצל , היה כואב בעיקר לא נעים- היו עוד עדים למחזה שאינם דתיים ומישהו לא דתי ניגש לומר לנו כמה זה ללא יפה. אמרתי לבעלי שקצת התבאס מתחילת הבילוי ורצה להתקפל- שזו בחירה שלנו אם לספור בצלים או לספור חיוכים ואני מעדיפה להיות בין אלו שסופרות חיוכים ומפזרות אותם- ושינויים כאלו לא קורים בחקיקה בכנסת אלא בכל אחד מהיחדים והפרטים שמרכביבים את הרקמה האנושית שלנו פה. והנה בזכותך כבר יצא קצת לדבר- גם אם אין ולא תהיה תוצאה, בעיני לשיח יש ערך. תודה על ההזדמנות
אהבתיLiked by 1 person
אסתי יקרה,
מה שכתבת רצוף באי דיוקים, שלא לומר שקרים.
1. אחוז הגברים החרדים שאינם עובדים גבוה בהרבה ממספר החילונים שאינם עובדים. אני לא מאמין שאלו נתוני הלמ"ס. בנוסף: חלק גדול מאלו שעובדים – עובדים במשרה חלקית. אני יכול לחפש נתונים – אבל זה לא שווה את הטירחה.
2. הנשים שטיפלת בהן במעגל הזנות, אין להן "לקוחות" חרדים? יש ויש. רק שזה "ליכלוך של החילונים", כי אצלכם הרי אין זנות. גם אין ניאוף ובגידות, כמובן. כולכם טהורים.
3. "כספי משלם המיסים החרדי"? על מה את מדברת? מכיוון שהרוב עניים עם 10 ילדים – הם זוכים לפטור מרוב המיסים הקיימים. אבל כן מקבלים גמלאות של הביטוח הלאומי.
4. "שיטור, רווחה ותקציבי עתק לתרבות ולספורט"? המגזר החרדי קיבל השנה 14 מיליארד שקלים, כסחטנות נוספת לכלל התקציבים הקיימים. מה התקציב הממשלתי לתרבות, או לספורט? חוץ מזה: את מוזמנת לצרוך. למה שלא תלכי לראות הצגה בתיאטרון?
5. "כולם מקבלים תלושי שכר ומשלמים מיסים כחוק". ואללה? באמת? המגזר החרדי, כמו גם המגזר הערבי, אלופים בשימוש במזומן, ב"שחור".
6. אני ממתין לדיון "בפעם אחרת" על נושא הצבא.
כל טוב!
אהבתיאהבתי
היות וכתבתי שאיני עובדת בלמס- אז הנתונים שהבאתי הם ממה שקראתי ויתכן מאד שאינם מדוייקים- ודאי שאיני נמצאת כאן בבית משפט ונדרשת לאמת ורק האמת- דיברתי באופן כללי ובהחלט אם הפער בין אחוז הגברים החרדים שאינם עובדים הוא 17 אחוז- ונניח למספר אם הוא נכון או לא, אבל פער קיים- אז ודאי שבהפוכה אחוז הגברים החרדיים שאינם עובדים גבוה מזה של החילונים ששאינם עובדים- תלוי על איזו נקודה של המשוואה אתה מתמקד- אני בחרתי בלדייק את כמות הגברים החרדיים העובדים ואתה על אלו שאינם עובדים.
לגבי צרכני הזנות- לא יצא לי לבקר בבית בושת- מניחה שיש שם לקוחות חרדיים
אני מתנצלת אם גרמתי לך לחשוב כי רק הציבור החילוני הוא צרכן זנות או שזהו מיקרוקוסמוס לכלל הציבור החילוני- מה שכמובן אינו נכון. אבל כעובדת רווחה יצא לי להתקל בכל כך הרבה שירותי רווחה- אם דיברנו על נשים בזנות, הוסטלים למכורים, בתי כלא\, תוכניות לגברים אלימים ועוד הרבה דברים שבודדים חרדים הנמנים על צרכני שירות אלו. ושוב לא כי כל הגברים החילונים אלימים או כי אין גברים חרדים אלימים- העניין השוואתי על מי מממן את מי, ולהפתעתי במהלך עבודתי נתקלתי בים של תקציבים לשירותי רווחה- ואני מביאה דוגמה מתוך מה שאני מכירה, ואלו שירותים נצרכים וחשובים ובוודאי שאיני מערערת על נחיצותם- אבל ההנאה והשימוש של הציבור החרדי מהם היא מזערית.
אפרופו על ללכת לתיאטרון או למשחק- תדמיין אלו גדלים של אולמות ואצטדיונים היו צריכים וכמה תגבורי תקציב לו גם היבור החרדי היה צורך שירותים אלו. ושוב אנחנו מדברים על שאלה של תקצוב שבסוף ציבור חרדי, מבחירתו מעדיף להתנזר מהם..
גם האמירה רב הציבור החרדי הוא עני ועם 10 ילדים לא נכונה. הממוצע היום עפ הלמס אהובינו הוא 7.2 ( סורי אם איני מדייקת במאית הנקודה) ואני מכירה אנשים רבים העוסקים במקצועות השוק החופשי, אקדמאיים, בעלי עסקים וכאלו שלא בדיוק מרוויחים שכר מינימום- רו"ח שלי מתעסק עם האוכלוסיה החרדית ממעמד הצוארון הכחול כאלו שעובדים קשה אבל גם מרויחים לא מינימום ומשלמים בהתאם מיסים. לי אישית כאמא לשניים יש נקודות זיכוי מועטות מאד לפטור.
לומר המגזר החרדי כמו הערבי אלוף בשימוש בשחור זו אמירה מכלילה- אני לא מכירה את כלללללל המגזר החרדי ולא יכולה לומר במה כולם אלופים- יודעת שלרובם יש ביט משמע יש אשראי קיים ומשמע לא משתמשים רק במזומן
אומר לך בכנות אני לא באמת יודעת לענות לכל שאלה כיבזמני הפנוי אני מעדיפה לראות את כוכבה מקופה ראשית או לקרא ולכן תשובות מאד מדוייקות והסברים לכל שאלה תמצא אצל טובים ממני. אני מרגישה מהניסוח של התשובה שלך- סחטנות, כולכם טהורים- כמה אתה כואב וכשכואב צועקים- אבל לי זה פחות נח כשאני מגיעה מעמדה של שיח ודיבור לעבור לעמדת התגוננות- הרי לא כתבתי במטבעות לשון שאינן מכבדות על מי ששונה ממני, נכון?
ושיח והבנה מתאפשרים ברגע שיש רצון להידברות ולא לניגוח.
לגבי הצבא- אני מצרפת קישור ליו טיוב, צפיתי בסרטון של אריה ארליך עם שאול אמסטרדמסקי מתאגיד כאן- ואני מרגישה שוא מצליח להסביר בצורה טובה ומרכבת ומכילה וכנה מאד את העמדה של מי שלא הולך לשרת בצבא-https://www.youtube.com/watch?v=4IQz3L1Te0Q
אהבתיאהבתי
ואגב מצאתי את המקור בלמס- שיעור תעסוקת חרדים נכון ל2023 הוא 66.66 אחוז לעומת 84 אחוז בחברה החילונית- ככה שהפער הוא 17 אחוז. מצד שני לא מפורט האם מדובר בתעסוקת נשים או גברים..
לכן הנתון אינו מדוייק
כך, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא פחות מ-66.6% מהציבור החרדי בגילאי 25 ומעלה – עובדים (עליה לעומת 64.2% בשנה שעברה). זה הרבה מעל ה-50% שמדברים עליו בציבור. לשם השוואה, בציבור הערבי מדובר על 57.4% בלבד (אבל עליה משמעותית לעומת 51.4% בשנה שעברה), ובציבור הכללי מדובר על 83.8% (עליה לעומת 81.5% בשנה שעברה).
אהבתיאהבתי
קצת מאוחר להגיב, אבל יש היום כתבה שתפסה את עיניי. ובכן, גם אני לא עובד בלמ"ס – אבל הנה הידיעה מהיום. רק למען הדיוק:
https://www.ynet.co.il/economy/article/hycqvapjn
אהבתיLiked by 1 person
מעניין לעניין באותו העניין:
אני מסרב להרפות, בגלל כל המילים השקריות שנשפכות מצד המגזר החרדי. זה פשוט מרתיח. יש כאן המון דמגוגיה, גם מצד "אסתי". מדוע היא מציינת נתון כזה "לא פחות מ-66.6% מהציבור החרדי בגילאי 25 ומעלה – עובדים" דווקא? ומה עם כל החרדים עד גיל 25? אלו, שהמדינה "אסרה" עליהם לעבוד כי הם מקבלים פטור מצה"ל? נוח להם המצב הזה, שהם גם לא מתגייסים וגם לא עובדים.
העניין הוא, שהחרדים הלכו "גשר אחד רחוק מדי". החרא עלה וצף על פני המים – ולא ישקע בקרוב. והתקשורת (השמאלנית והבוגדת, כמובן…) מעלה שוב ושוב את הנושא. כי בנפשנו העניין.
הנה, זה מהיום:
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1geaajsh
אהבתיאהבתי
החלטת הרוב לא שווה לעריצות הרוב.
אם המצב היה הפוך והייתה ממשלת שמאל של 64 מנדטים שהייתה מחליטה לדוגמא לחוקק שאסור ללכת עם כיסוי ראש או כיפה משום סיבה, לא הייתם קמים להפגין? הייתם. כן, זה לא אותו דבר, זה רק להראות שהרוב לא יכול לכפות החלטה שפוגעת באמונות של אנשים אחרים. את מאמינה שצריך כיסוי ראש, אני מאמינה שצריכה להיות ביקורת על החלטות הממשלה.
זה שלממשלה יש רוב לא אומר שמותר לה להתעלם מהזכויות של המיעוט.
רוצים לשנות את החוק? בשמחה. בדיונים בכנסת ובועדות ובהסכמה רחבה. לא כמו גנבים בלילה, בדהירה ותוך כדי כך שקוראים למתנגדים "בוגדים".
אהבתיאהבתי
שלום אסתי,
אני מקווה שעדי לא תכעס על כך שאני מתפרץ כך לבלוג שלה.
אספר לך סיפור: לפני כ – 25 שנים נכנסתי לחנות מוצרי הצילום הגדולה בעולם, B&H בניו-יורק ונותרתי המום: כל עובדי החנות היו יהודים חרדים. חרוצים, יעילים, ידענים גדולים בציוד צילום. לא הייתי מורגל במראה כזה, כל כך הרבה חרדים, שממש עובדים.
אני חושב, שרוב הישראלים לא שונאים חרדים. מה יש לי לשנוא אדם שמעדיף אורח חיים שונה משלי? שיחיה איך שהוא רוצה.
אבל החרדים בארץ לא חיים כמו בארה"ב. כאן הם חיים אחרת. חלק גדול מהם לא עובדים. חלקם עובדים, בעיקר נשים כמוך. וחלקם הגדול חי חיים של טפילות, על חשבון המדינה. מדוע? כמו "הכלב שמלקק את אשכיו" – כי הם יכולים. בארה"ב הם לא יכולים – אז הם עובדים. זה לא מפריע להם, שם, לנהל אורח חיים חרדי.
בזמן מגיפת הקורונה – בברוקלין הטילו סגר על השכונות החרדיות החולות. אין יוצא ואין בא, למרות המחאות. כאן? הרסו גדר שהוקמה באופן מאולתר בין ר"ג ובני ברק. הילדים המשיכו ללכת למוסדות הלימוד החרדים – והקורונה חגגה.
ישנו גם העניין הקטן הזה, של גיוס לצה"ל. ברור לך, שאם היתה חובת גיוס לצבא בארה"ב – החרדים היו נאלצים להתגייס, או שהיו מוצאים סידור אחר עם הממשל, כמו שירות אזרחי. בארץ? פטור גורף. למה שחרדים לא יהיו כוח עזר בבתי חולים, יעזרו למצוקת כח האדם ויסייעו לחולים? חוץ מזה, בינינו, אם חרדים היו לומדים לימודי ליבה – היו יכולים לשרת בצבא ביחידות מחשבים, או סייבר, או 8200, או להטיס מל"טים וכתב"מים – ובערב ללכת הביתה ולישון בבני ברק.
עכשיו, בחסות קואליציה ימנית מלא-מלא, בחסות ראש ממשלה נאשם בפלילים, החליטו החרדים להשתין מהמקפצה. כן, עלינו, החילונים. עוד ועוד כפיה דתית (חוק החמץ בבתי חולים), עוד ועוד הדרת נשים, עוד ועוד סחיטת כספים, עוד ועוד פטור רשמי, בחוק, מכל גיוס או שירות או שותפות גורל ושיתוף בנטל. בתמורה לכל זה, החרדים תומכים, ללא תנאי, בראש ממשלה שעסוק בהרס מדינת ישראל וטורח למוטט את המישטר הקיים.
אחרי כל זאת את מתפלאת על השינאה שגואָה?
אהבתיאהבתי
לא אהבתי את הפוסט שלך בלשון המעטה. האם בהונגריה של אורבן את יוצאת להפגין? "מבחר ההפגנות" שעמד בפנייך עורר בי את הציניות, שאת מנסה בפוסט שלך לבטל.
מקווה שספגת מספיק שמש לחורף ההונגרי.
אהבתיאהבתי
אתה לא חייב לאהוב. כן, גם בהונגריה אני מפגינה, כשיש הפגנות. ואין כמעט – אנשים פה פחות מתקוממים, ולכן המצב כל כך גרוע במדינה. את ישראל אולי עוד אפשר להציל.
אהבתיLiked by 1 person
וודאי שלא חייב לאהוב. פשוט בחרתי בניסוח מעודן ע"מ לשקף את אי הנחת שלי מ"הישראליות בע"מ" שעולה מהפוסט שלך.
אהבתיאהבתי
אני חיה כאן בישראל, אבל עמוק בבועה שלי, ויוצאת להפגנות עטופה באנשים ומרגישה מוגנת וגם מקווה להיות אופטימית… עד שבת שלפני שבוע, הייתי לא רחוק ממך בכרכור, כשצעדו בינינו שוטרים לבושים שחור, ו… פחדתי מהם. ממש פחדתי. ועכשיו כעשקראתי את הפוסט שלך רציתי לבכות.
אהבתיאהבתי
אני מבינה אותך כל כך. מצטערת 🙁
אהבתיאהבתי
הי עדי.
אני מבינה שזה היה הפוסט האחרון שלך. ואוי לנו איך השתנה המצב לרעה.
כבר מזמן לא קיבלתי עידכון על הבלוג שלך (אולי בגלל ששיניתי כתובת מייל) וחששתי שהפסקת לכתוב.
תוהה אם אתם מרגישים יותר את האנטי הפתוח נגדנו, בהונגריה. אני בטורונטו. ההפגנות והתמיכה בפלצות (עם שורוק) שיצאה מעזה מאד מטלטלת. אנחנו כבר לא מרגישים בטוחים לדבר עברית ברחוב. לוחשים.
מ.
אהבתיאהבתי
היי מ. כמה מבאס לשמוע על טורונטו. אני שומעת את זה מעוד מקומות בעולם. דווקא בודפשט שקטה יחסית – אין הרבה מהגרים מוסלמים והממשלה מסרבת לאשר הפגנות פרו-פלסטיניות, אז אין הפגנות מלחיצות. מקומיים שאני פוגשת ממש תומכים בישראל, ויש כאן הרבה משפחות שהגיעו מישראל להישאר כאן כמה חודשים. במפתיע דווקא הונגריה היא מקום טוב יותר לישראלים כרגע.
אהבתיאהבתי