המלצות קריאה, האזנה וצפייה

הצטברו לי כל מיני קטנים, לא מספיק לפוסט בפני עצמו אבל למה לא לעשות אוסף? בפרט שלפנינו יום כיפור ומי שאינו צם בוודאי שמח לקצת תוכן.

פודקאסטים

מאז הפוסט הגדול על פודקאסטים גיליתי עוד כמה מצוינים, הרבה תודות למגיבים שהמליצו על פודקאסטים שהם אוהבים.אני ממליצה לחזור אל הפוסט ההוא בשביל המבחר שבתגובות, שעוד לא יצא לי לנסות את כולו, אבל הנה שניים שיצא לי להאזין להם רבות מאז:

אנזל ולוקסי – לדבר זה לא משמין: בר וליאת המליצו על הפודקאסט המקיף הזה, שבו שני אנשי האוכל אפרת אנזל ואורן לוקסנבורג לוקחים בכל פרק נושא אחד ומדסקסים אותו מכל כיוון. בד"כ מדובר בחומרי גלם, כמו פרק על תפוחי אדמה, פרק על שום, פרק על טונה, שני פרקים על ביצים, שני פרקים על חיטה וכו. אבל יש גם פרקים על מאכלים כמו גלידה, קבב, אוזני המן וכאלה. אין מדובר במתכונים (אם כי גם אלה מוזכרים) אלא יותר בכל המסביב: מאיפה הגיע המזון הזה, מה טוב בו ומה רע בו, מה עושים איתו ברחבי העולם ועוד ועוד. אנזל ולוקסי שופעים מידע ומורגשת השקעה בכל פרק, כולל ראיונות עם חקלאים/שפים/מומחים.
משהו שאני מחבבת במיוחד: השמות של הפרקים מבריקים לעיתים, כמו "גיברת זה ביצים של בעלי" בפרק על ביצים, או "צריך שניים למנגו" בפרק על המנגו. משהו שאני פחות מחבבת: לוקסי כנראה לא שמע על זכר ונקבה במספרים והספרנית הלטנטית שבי מתכווצת קצת בכל פעם שהוא אומר "שתי מלפפונים". אבל אולי אני קטנונית ובכל מקרה הוא מקבל נקודות בונוס על כך שהוא מגדל את הירקות של עצמו על גג דירה בתל אביב. הלוואי אצל כולנו.

David Tennant Does a Podcast With – הוא פודקאסט עם השחקן הסקוטי דיוויד טנאנט, שגם אם השם שלו לא אומר לכם כלום אתם בטוח תכירו את פניו. הוא היה דוקטור הו, הוא הבלש ב"ברודצ'רץ'", הוא הנבל ב"ג'סיקה ג'ונס", הוא קראולי ב"בשורות טובות", הוא מאה דמויות אחרות שראיתם. כמו כן, הוא איש מקסים מקסים והתאהבתי בו סופית בסדרת הקפסולה המהממת "סטייג'ד" שתיכף תראו בהמלצות הטלוויזיה. אחת לפרק טננט מארח דמות מפורסמת, בד"כ שחקנים אבל לא רק, ומדבר איתם על תחילת דרכם, איך הפכו למי שהם היום, איך הם חיים עם התהילה והפרסום. זו שעה של שיחה אחד על אחד, וזה מרתק, באמת. שורה של אנשים אינטיליגנטים. החביבים עליי ביותר היו הפרקים עם אוליביה קולמן (ששיחקה לצד טננט ב"ברודצ'רץ'" וגם משחקת את המלכה בעונה האחרונה של "הכתר"), שמספרת שהיא מאוד אוהבת לשחק, אבל הפרסום גרם לה להסתגר בביתה והיא ממעטת לצאת מבין כותלי ביתה כי מלחיץ אותה כל המבטים והטלפונים הנשלפים לצלם אותה. עוד מרואיינים: ג'ון האם (דון דרייפר מ"מד מן") שנשמע כמו בחור עם שתי רגליים על הקרקע ובן אדם שהייתי סומכת עליו; ג'ניפר גארנר, שמספרת על לגדל ילדים בצל הפפראצי; ג'יימס קורדן על להיות בריטי שמצליח בארה"ב, טינה פיי, אישה שהיא השראה ולמה לא יכולתי לשמוע את הראיון איתה בתחילת הקריירה שלי; דן לוי, יוצר "שיץ קריק" שנשמע כמו בחור כל כך נחמד; וזו באמת רשימה חלקית מאוד. אפילו הראיון עם גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שחשבתי שיהיה משמים, היה מעניין ומלמד.

טלוויזיה

אקדמיית המטרייה – סדרה שהתחלנו פעם אחת וזנחנו, ועכשיו ניסינו שנית והתאהבנו. גיבורי-על אבל לא כמו שהיכרתם אותם. שבעה ילדים שאמורים לפתח כוחות-על גדלים בפניימייה שאמורה להיות משפחתם. הם מפתחים יחסי אהבה-שנאה עם מי שאמורים להיות הוריהם, עם מי שאמורים להיות אחיהם, ועם עצמם. כל דמות היא עגולה ומעניינת, וברקע יש אפוקליפסה שאמורה לקרות בתוך שבוע, כך שהם צריכים להבין למה היא תקרה ולנסות למנוע אותה. שחקנים מעולים, קצת הומור, נסיעה בזמן. עיצוב מיוחד (מתרחש ב-2019 אבל הכל מעוצב כמו וינטייג', ואין כמעט סמארטפונים) והפסקול הכי שווה לסדרה שראיתי כבר הרבה זמן. בהחלט בידור נעים
איפה: נטפליקס.

Magic For Humans – סדרת ריאליטי חביבה של קוסם (במובן של כובע ושפן) שעושה דברים די מרשימים. לצפייה עם הילדים.
איפה: נטפליקס.

זק אפרון עם שתי רגליים על הקרקע – אני לא חובבת זק אפרון, אבל בסדרה הזו הוא יוצא מסביב לעולם במסע להבנת הסביבה ואיך אנחנו יכולים להיות אנשי סביבה טובים יותר. הוא נוסע לקוסטה ריקה ומגלה קהילות אקולוגיות (ונדמה לי שלא חסר ישראלים שגרים בכאלו בקוסטה ריקה), הוא נוסע לאיטליה לכפר שרוב תושביו חיים עד מעל גיל מאה ובוחן מה הם אוכלים, הוא נוסע להרבה מדינות. אחלה לצפייה עם הילדים.
איפה: נטפליקס.

רכבת הקרח – סדרת דיסטופיה. בני האדם הצליחו להחריב את כדור הארץ, שקפא כולו. הניצולים היחידים הם כמה אלפי אנשים שנמצאים ברכבת בת אלף ואחד קרונות שמקיפה את הכדור שוב ושוב. בתוך הרכבת יש הבדלי מעמדות ברורים וחוקים נוקשים, וזה נע בין אנשים במחלקה הראשונה, שגרים בסוויטות מהודרות, לבין אנשים בקצה הרכבת, שגרים עשרות בקרון חשוך. השליט והפוסק היחיד הוא יוזם רעיון הרכבת, מר וילפורד המסתורי, שאף אחד לא רואה אותו ומיוצג על ידי בכירת העובדים ברכבת, מלאני. יש גם קבוצה של נוסעים שלא שילמו ועל כן מוחזקים בקצה הרכבת בתנאים צפופים וקשים, שמנסים למרוד שוב ושוב. בקיצור, מופרך ברמות אבל מותח וכיפי.
איפה: נטפליקס.

אוזרק – טוב שנזכרתי להמליץ על סדרה שרצה בנטפליקס כבר כמה שנים, אבל עד עכשיו פשוט לא יצא. איכשהו הטריילרים לא משכו אותנו. אבל התחלנו ו – וואו. איזו סדרה מעולה. כתיבה ומשחק מצוינים, טוויסטים לא צפויים. מעין "שובר שורות" נתקל ב"חשיפה לצפון", רק שבדרום. משפחה נורמטיבית נקלעת למצוקה כלכלית מול גורמי פשע ומוצאת את עצמה במצב של מצד אחד להיות חלק מעולם הפשע, מצד שני לגדל ילדים לאזרחות טובה. בדרך הם נאלצים להעביר את משפחתם הוואספית משיקגו לאגם במיזורי מלאת ההילי ביליז, וזה לא עובר כל כך חלק. מרגע שהתחלנו לא יכולנו להפסיק וראינו את כל העונות בבום. וואו וואו.
איפה: נטפליקס.

גירי/האג'י – הו איזו סדרה תענוג. הפקה בריטית/יפנית, סיפור שמתרחש בין יפן לאנגליה, אז כבר היה לי ברור שאראה. אחד מחיילי היאקוזה בורח ללונדון. שוטר שהוא גם אחיו של היאקוזה נשלח להחזיר אותו. בדרך יש מרחצאות דמים מסוגננים כמו אצל טרנטינו, אבל גם יופי ועיצוב יפני, אווירת סוהו בלונדון, צעיר בריטי-יפני שאי אפשר לא להתאהב בו, שוטרת בריטית שאי אפשר לא להתאהב בה, שוטר יפני חתיך, וכו. דמויות מעולה, משחק מעולה, סיפור טוב. מה עוד צריך.
איפה: נטפליקס.

ספייס פורס – הסדרה שהכי לא תיכננתי לראות כי נראתה דבילית, ויצא שראיתי. ומה אומר – זה דבילי אבל זה מצחיק וזה לא גרוע. סטיב קארל הוא גנרל שנאלץ לפקד על חיל החלל, חיל חדש שנשיא מטומטם ממציא (אף אחד לא נוקב בשמו של טראמפ אבל יש כל כך הרבה בדיחות על הנשיא וזה שהוא בקטע של סושיאל מדיה יותר מעובדות שקשה להתעלם מזה. ויש כמובן את העובדה שטראמפ באמת הכריז על הקמת חיל חלל לא מזמן). על כל פנים, הגנרל הוא פטריוט ומנסה לעשות הכל כמו שאמור, אבל בדרך הוא צריך לטפל גם בחייו האישיים, שלא אספיילר מה קורה בהם. לא רק סטיב קארל, גם ג'ון מלקוביץ', ג'יין לינץ', ליסה קודרו ועוד הרבה. צפייה קלילה ומצחיקה.

סטייג'ד – Staged – סדרת קפסולה, שישה פרקים קצרים ומושלמים שהתוודעתי אליה בזכות רותם יקירת הבלוג. זו כנראה סדרת הקורונה הראשונה. דיוויד טננט ומייקל שין, שני שחקנים בריטים מפורסמים, כלואים בבית בזמן סגר הקורונה הראשון. כדי לא לבזבז את הזמן הם אמורים לעשות חזרות בזום על הצגה לתיאטרון שמביים במאי צעיר שנלחץ משני הכשרונות הגדולים שהוא עובד איתם. הם חלילה לא מקלים עליו את המלאכה. המון שחקנים אורחים, קצת קטעים מצחיקים, קצת מאחורי הקלעים של הפקות תיאטרון, קצת אגו של שחקנים, קצת הצצה לתוך ביתם של שחקנים (פוגשים את נשותיהם, למשל) והרבה תחושת הזדהות בימי קורונה. זו הסדרה הראשונה שראיתי שמצולמת כולה במסגרת זום. אין קטעים מחוץ למסך המחשב וזה מוצלח יותר ממה שאתם חושבים. כמו כן, מעכשיו אראה כל דבר שאחד מהם משחק בו.
איפה: זה הקטע הטריקי. זה של הביביסי, אז אם אתם במקרה בבריטניה או שיש לכם וי-פי-אן הרי שאתם יכולים לראות בסטרימינג באתר של הביביסי. אם לא, חוששתני שצריך לפנות לדרכים קצת פחות חוקיות ופחות מומלצות. אה, וחובה כתוביות, אפילו כתוביות באנגלית. לכו תבינו משהו בין המבטא הסקוטי של טננט למבטא הוולשי של שין.

ספרים

אש לוהטת / אילונה אנדרוז – כן, אני ממליצה פה על רומן רומנטי, ועוד עם כריכה מהסוג שלא הייתי נוגעת בו במקל. אבל סמכתי מספיק על המוציאה לאור של הספר שאני מכירה את טעמה הספרותי המשובח – ועפתי. איזה ספר חמוד. לכאורה רומן רומנטי, אבל – דמות נשית חזקה, כוחות קסם, מציאות אלטרנטיבית. כיף של ספר, טס מהר, תרגום מצוין באמת ע"י יעל אכמון, ספר ראשון בסדרה, שזה ממש משמח אותי.

לב המעגל / קרן לנדסמן – הרבה זמן חיכיתי שהספר הזה יגיע לקינדל כדי שאוכל לקרוא אותו. ספרה המדובר של הרופאה האפידמיולוגית (הו כן, זה הזמן שלה) לנדסמן, שפעם כתבה גם בלוג מרתק על התפתחות מחלות ומגיפות. הספר שלה הוא ספר פנטזיה על מציאות אלטרנטיבית, אבל מתרחש בתל אביב שמעולם לא הרגישה יותר אקטואלית. הספר מלא בתיאורי קסם ולמרות זאת הזדהיתי עמוקות, כשאני נעה בין דז'ה וו לתקופה שאחרי רצח רבין לבין צמרמורות כי יש שם קטעים שמרגישים כאילו מגיעים מהמציאות העכשווית, בהם הפגנות של מי שמתנגדים לשלטון נתקלות באלימות מצד מפגינים מהצד השני. מומלץ.

הנני / ג'ונתן ספרן פויר – עוד ספר של מציאות אלטרנטיבית עם נגיעה לישראל. הפעם, ישראל נחרבת, בתהליך שמתואר למרבה הצער כמשהו לא יותר מדי רחוק מהמציאות, כלומר יכול לקרות, אמאל'ה. אבל זה רק ברקע, כשהסיפור בעצם מתרחש בניו יורק, משפחה יהודית אמריקאית, בני זוג בגיל העמידה במשבר נישואים, הרבה חפירה, חוששתני. מעניין אבל למיטיבי לכת בספרים.

ויש כמה ספרים באנגלית אבל באלוהים אין לי כוח לסכם עכשיו. חפרתי גם כך. בכלל, אולי צריך להבהיר, אני עושה גם דברים אחרים חוץ מלראות טלוויזיה/להאזין/לקרוא.

חברים – צום מענה ובטוח, או יום תרבות מעניין. שיום כיפור יעבור בשלום. תהיו בריאים.