אולי אתם זוכרים, אבל יש לנו חתול. חתול שונא אדם ושאר יצורים חיים. אימצנו אותו מאיזו חווה מחוץ לעיר, שם הוא הוחזק עם שתי אחיותיו באיזו סככה חשוכה לגמרי וללא שום קשר עם אנשים עד גיל שלושה חודשים. בשלב שבו הבאנו אותו אלינו הביתה כבר לא היה עם מי לדבר. הילדים המסכנים, שזו להם חיית השעשועים הראשונה, עשו שמיניות באוויר כדי לקבל ממנו תשומת לב, והוא מצידו הקפיד להתרחק מהם כמו מאש.
עת עברנו לבית עם חצר הוא התחנן לצאת החוצה, ומרגע שנתנו לו לצאת הוא הקפיד להיות בחוץ ולהיכנס אך ורק כדי לקבל אוכל.
וכך נותרנו עם חיית שעשועים מבאסת למדי.
ואז הגיעה הקורונה, ואיתה הרבה זמן של הילדים בבית, פלוס עוצר נסיעות.
"זה הזמן להביא כלב", אמר האופנוען.
"בבקשה, בבקשה כלב", אמרו הילדים.
"לא", אמרה המבוגרת האחראית בבית.
כי אני יודעת מה יקרה. תהיה התלהבות רבתי מהכלב, וכולם כמובן יפזרו הבטחות שהם יטיילו איתו וינקו אחריו ויבלו איתו כל רגע פנוי, ואז יחזרו בתי הספר והחיים עצמם והחורף יגיע ויהיה מינוס עשר בחוץ ומישהו יצטרך לטייל עם הכלב בחוץ וכולם יודעים שהמישהו הזה הוא אני.
אז אמרתי לא. לעומת זאת, אמרתי כן לחתול נוסף. ממילא יש ארגז שאף חתול לא משתמש בו, אז למה שלא ניקח חתול, והפעם נקפיד שהוא יהיה חתול חובב אדם?
עקבנו אחרי עמודי פייס של מקלטים מסביב לכל בודפשט. נסעתי עם הילדים לאחד מהם וחזרתי מזועזעת. כלובים ובהם חתולים וכלבים עצובים, כל האזור מסריח, היה ממש שובר לב. גם לא נתנו לנו לנסות להתחבר עם החתול, התבקשנו לבחור אחד מרחוק. אבל תודה, חתול בשק כבר אימצתי פעם אחת.
נסענו למקלט אחר, שאוסף רק חתולים. זה היה מקום עם הרבה יותר הבנה לחתולים, והיה להם קבוצת חתלתולים חברותית במיוחד, בהם גם שני חתולים ג'ינג'ים, כמו שתמיד רציתי. הילדים התיישבו על הרצפה ואחד הג'ינג'ים טיפס על הגומבוץ – ונרדם. זהו, עבר את המבחן. רוצים אותו! הודענו לאחראית על המקום.
בזווית העין ראיתי את בעלת המקום מסבירה לאופנוען שעדיף בעצם לאמץ שניים, כי ככה זה מקל עליהם את המעבר. במו עיני ראיתי את האופנוען הרכרוכיה מתחיל להסכים איתה. ניסיתי לסמן לא אבל בינתיים נתקלתי בחזית נוספת: הדובוש טען שלקחנו את החתול שנרדם על הגומבוץ, והוא גם רוצה חתול שיבחר בו.
הלך עליי.
הדובוש גם בחר אם כן חתול, והצליח לבחור את החתול הכי פושטי, אפור מנומר, מהסוג שיש שלושה בכל פח בתל אביב. אבל חתול חברותי ומגרגר ולשם זה באנו.
סיכמנו עם האחראית שנחזור בעוד שבועיים לקחת את החתלתולים. שבוע לאחר מכן היא סימסה לנו שהחתלתולים הותקפו בווירוס פרוו הידוע לשמצה, ולא כולם שרדו. בין הקורבנות: האפור המנומר. כבר תהינו איך אומרים לדובוש ששלו כבר לא איתנו, כשהיא אמרה שנותר חתול אחד שלא אומץ. השחור. יש לי הרבה מה לומר על אנשים שלא לוקחים חתולים שחורים כי מפחדים או לא רואים כמה הם יפים. ישר אמרנו שניקח אותו.
ביום ההגעה אספנו שני חתולים נרגשים. צדקה בעלת המקלט – כשמאמצים שניים ביחד הם מתאקלמים הרבה יותר מהר.
עשינו את הטעות של לתת לילדים לבחור את השמות שלהם. עוד לפני שמיצמצתי הדובוש אמר: "הוא שחור כמו נינג'ה", וזהו, נקבע שמו. הגומבוץ אמר: "הוא ג'ינג'י כמו החתול של הרמיוני", וכך נקרא שמו קרוקשנקס.
נשאר רק להכיר אותם לפלגמט שגר פה לפניהם. עשיתי את כל מה שכתוב בספר: שיכנתי אותם שבוע בחדר נפרד, נתתי להם לרחרח אחד את השני מעבר לדלת, הפרדתי אותם עם רשת ונתתי להם לרחרח אחד את השני. שני החתלתולים הפותים קיפצצו בשמחה למראהו, וניסו להתחבר. שונא האדם רשף וירק לעברם כאילו הוא לא מסוגל למעוך כל אחד מהם בכאפה. השחור נסוג בבהלה, הג'ינג'י רשף בחזרה. מהמם.
נאלצנו לעשות הפרדה. הוצאנו את צלחות האוכל שלו החוצה. מאז הוא אפילו לא מבקש להיכנס. זה פתרון לעת עתה, אבל יהיה נחמד אם נצליח להכניס אותם ביחד הביתה לקראת החורף.
בינתיים התפנינו להתאהב בהם.
תודו שהם מהממים. אני אפילו סולחת להם על שורת השריטות בכל הגפיים שלי.
יצא פוסט מאוד חיובי, אולי אשמור ליום אחר את סאגת השלשולים (כיבסתי שתי שמיכות פוך ומזרון, מיציתי) ואת פטריית העור (עם בונוס: מדבקת גם לבני אדם!). נכון הם חמודים?
עדי בעולם 
בהצלחה בהצלחה.טוב שלא לקחת כלב.אותי לא שאלו וכבר 7 שנים אני רוב הזמן מצטערת
אהבתיאהבתי
הייתי מאוד קרובה לומר כן לכלב. אני מבינה שאצלך את עובדת אצל הכלב?
אהבתיאהבתי
אני לא יכולה לאמץ לא כלב ולא חתול(אלא אם כן אחליט לותר על ילדה וזה לא בא בחשבון) ויש ימים שזה די מבאס….
אהבתיאהבתי
לדעתי ביום שהילדות פורחות מהקן רשמית (עוברות לדירה משלהן) קיבלת אור ירוק לחתול 🙂
אהבתיאהבתי
הם מקסימים, תתחדשו!
אהבתיLiked by 1 person
תומאס ויהושוע, החתולים של ההורים שלי, לא מסתדרים בכלל בכלל. בחורף הם ישנים על אותה מיטה כאילו נולדו באותו השגר. יהיה בסדר!
אהבתיאהבתי
שמות מעולים. אני מקווה שיסתדרו ביניהם אצלי
אהבתיאהבתי
תתחדשו תתחדשו, הם מתוקים ברמות על. טוב עשית שלא נכנעת, עם כמה שאני אוהבת כלבים זה ממש שעבוד וחייבים באמת באמת לרצות – כולם – כדי לעמוד במשימה.
שלשולים, פטריות – כן, יש הרבה צרות עם גורים בכלל וחתולים בפרט. מקווה שכל זה עבר ובהמשך החיים יהיו רגועים ויפים
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שטענתי – כלב זה ממש הרבה יותר עבודה מחתול. ואני אומרת את זה בתור מנקת ארגז של חתולים לפחות פעם ביום.
ממש מקווה שלא תכה בנו עוד צרת חתלתולים!
אהבתיLiked by 1 person
קטעים ששתינו נפלנו באותו זמן:) צרת רבים… שיהיה בהצלחה!
אהבתיאהבתי
שלושתינו…ולא צריך להיות שרלוק כדי לראות מה הסיבה. סגר. אם בחגים יהיה עוד סגר כנראה נאמץ חזרזיר בר.
אהבתיאהבתי
אם יש לכם חזרזיר בר נשמח נבוא ללטף! וזהו, אצלנו סגרנו את הבסטה של החיות.
אהבתיאהבתי
לגמרי. קראתי את הפוסט שלך והייתי לייק – גם אצלי ככה!
אהבתיאהבתי
חמודים 🙂 איזו אידיליה.
קיבלתם תיקון לשונא האדם
אהבתיLiked by 1 person
אם בגלל אני מתפתה לקחת עוד חתול, אני מאודדדדד אכעס! כמעט 15 שנה קוראת אותך… לא יפה! הם הורסים
אהבתיאהבתי
נכון מהממים? כמה חתולים כבר יש לך?
אהבתיאהבתי
איזה מתוקייייייים! הג'ינג'י משגע במיוחד עם העיניים הכחולות האלה. ויחד זו פשוט מתיקות טהורה.
גם אני פעם נדבקתי בפטריית עור מגור חתולים שאימצתי. לצערי אני לא יכולה לספר שהתמודדתי עם זה טוב.
אהבתיאהבתי
האמת שעיניו כבר לא כחולות, אבל הוא באמת היה גור מהמם.
גרמת לי לתהות איך הגבת לפטרייה. הדמיון שלי מתפרע פה, שיר!
אהבתיאהבתי
עכשיו אני תוהה לאיזה מחוזות הגיע הדימיון המתפרע שלך…
בכל מקרה, עם הפטרייה עצמה התמודדתי בצורה סבירה לחלוטין באמצעות טיפול רפואי לא קצר (אני חושבת שזה היה כמה חודשים, לא זוכרת אם זה היה כדורים או משחה או גם וגם), עם זה שהחתול הוא זה שהדביק אותי בה התמודדתי פחות טוב, ואם אני לא טועה מסרנו אותו לוטרינר האזורי (מה שמקביל לוטרינר העירוני), שאני לא יודעת מה הוא עשה איתו אבל אני לא בטוחה שזה היה דווקא לטפל בחתול עד שיבריא. החברה שנתנה לי את הגור מאוד כעסה עליי על זה, למה לא פשוט החזרתי לה אותו כדי שהיא תטפל בו. להגנתי אומר שהייתי בת פחות מ-20 אז.
אהבתיאהבתי
מן הסתם הוטרינר המית אותו. כמעט לכל הגורים יש פטריות, לפעמים זה גם עובר לבני האדם. האמת, מעבר לטיפול תרופתי, אפשר לתת להם כל יום אבקת שמרי בירה. זה משפר את מצב העור פלאים ועוזר להיפטר יותר מהר מהפטרייה. גם בחורה בת 20 יכולה לקחת אחריות ואני מאוד מבינה את החברה שלך שהצילה גור ואז מסרת אותו להמתה.
אהבתיאהבתי
ובכן, אני הייתי בת פחות מ-20, לא ידעתי שכמעט לכל הגורים יש פטריות כי גידלתי לפני כן שני חתולים ולא היו להם פטריות, ולא ידעתי שום דבר על אבקת שמרי בירה וגם לא בטוחה שהייתי יודעת איפה להשיג, אם בכלל היה אפשר אז להשיג דבר כזה. אגב, זה היה לפני יותר מ-20 שנה, גם לא ממש היה אז אינטרנט שאפשר היה לברר בו דברים כאלה.
חשוב אולי לציין שהחברה לא "הצילה" שום גור, החתולה שלה המליטה והיא חילקה גורים לאנשים. זה לא היה איזה גור מסכן שהיא מצאה ברחוב רעב וחסר ישע והצילה מגורל אכזר. כן, בדיעבד הייתי צריכה פשוט להחזיר לה אותו שתטפל בו. אבל אני הייתי בהיסטריה מחתול שמדביק אנשים במחלות ועשיתי מה שהיה נראה לי הגיוני לעשות באותו זמן עם חיה שמדביקה אנשים במחלות.
אהבתיאהבתי
אני לגמרי מבינה את הנסיבות, איך בתקופה בלי אינטרנט ובלי מידע, מסירה לווטרינר נשמעת הגיונית. מבינה את הטראומה 😦
אהבתיאהבתי
איזה חמודים הם ^_^
באמת עדיף לאמץ שניים ביחד (ככה הם גם לא ישגעו אתכם בלילה/יום כי יש להם אחד את השני לשחק איתו).
מצחיק מה שאמרת על כלבים, בסוף העול של להוציא את הכלב לסיבוב תמיד נופל על מישהו
יש לי חבר טוב שכשהילדים שלו היו יותר קטנים הם התחננו לכלב. לקחו כלב לאומנה ואימצו אותו. הכלב אוויר בשביל הילדים, ורק האבא מוציא אותו לסיבוב. וגם זה רק פעמיים ביום (בבוקר לפני שהוא יוצא לעבודה ובערב/לילה כשהוא חוזר).
אחי וגיסתי אימצו כלבה לפני כמה שנים, עכשיו יש להם ילד ואין להם זמן לכלבה אז הם העבירו אותה להורים שלי. ועכשיו נפל עליהם העול של להוציא אותה (וגם לדאוג לדברים אחרים).
שלא לדבר על זה שהכלבה בטראומה בכל פעם שאחי וגיסתי מגיעים לבקר והולכים ומשאירים אותה שם.
והיא מסוג רועה גרמני, אלה כלבים יחסית אינטיליגנטיים היא מבינה דברים מבינה כשמדברים עליה.
אהבתיאהבתי
אוי, נשבר הלב ממש על הכלבה!
אהבתיאהבתי
לפחות לא זרקו אותה להסגר. בעל חיים זו באמת התחייבות רצינית, אבל זה שווה הכל.
אהבתיאהבתי
מתוקים כל כך כל כך! כל הכבוד למצילי החתולים. מקווה שיש לכם וטרינר טוב בסביבה. חתולים זה דבר שמשמח את הלב. נכון שאחר כך מבלים שעות וימים לאסוף שערות חתולים מכל פינה ורהיט, אבל יש תמורה, במיוחד כשהם נחים בפוזות אלגנטיות, או נוחרים בעדינות לידך עם שפמים רועדים בעודם חולמים על עכבר שנופל להם לתוך הפה. מה שהכי עוזר בבית מלא חתולים זה שואב אבק רובוטי. אי אפשר בלעדיו. אם עוד אין לך – תשקיעי ותראי כי טוב כשהם יגיעו בקרוב לגודלם האופטימלי.
אהבתיאהבתי
אכן, הווטרינר כבר מכיר אותנו 🙂
אני ממש רוצה שואב אבק רובוטי, ואילו האופנוען טוען שזה לא יעבוד כי רהיטים/מדרגות/קירות.
אהבתיאהבתי
איזה מתוקים! ודווקא השמות נשמעים לי סבבה, לא יודעת 🤷
אצלנו כשהבאנו את לוסי הגורה – אפסילון הכבר ותיק התנהג בדיוק כמו שתיארת – פחד ממנה, נשף וכו' אחרי כמה זמן התרגל והם גם משחקים ומתכרבלים לפעמים. אז מהבחינה הזאת יש תקווה. אם הוא לא בקטע של להכנס אליכם הביתה – זה כבר לא קשור לגורים ולא יעזור שהוא יתרגל לצערי…
תהנו (:
אהבתיאהבתי
תודה! זה נותן לי תקווה. החתול הבוגר לא אוהב להיכנס גם כך, ואחרי שהכנסתי אותו כמה פעמים בעזרת פיתיון אכיל הוא נשף עליהם וביקש לצאת. כנראה שזה לא ישתנה.
אהבתיאהבתי
החתולים מהממים. תתחדשו. חייבים כמובן לחסן אותם, שלא יקבלו מחלות, בעיקר כי הבוגר יוצא ונכנס. לי יש כלבה מקסימה והרבה הרבה הרבה חתולים וזה אושר ענק. הם מביאים שמחה, חכמה, חום ואהבה. תהנו ותחבקו אותם הרבה. כאן כמה רעיונות לגידול חתולים בתוך הבית. https://www.petnet.co.il/articles/1992
אני מאושרת על הכלבה ומאושרת על החתולים.
הם טובים לכל המשפחה שלי.
אהבתיאהבתי
תודה! הם כמובן כבר נלקחו לווטרינר וחוסנו, ויש בדרך עוד חיסונים וגם סירוס. החתול הבוגר מסרב להיכנס אלא אם מפתים אותו או בעזרת אוכל, ואז דורש לצאת מייד כשסיים, אז פשוט לא מפתים אותו להיכנס כרגע וכולם מרוצים. אני כבר מאוהבת בהם 🙂
בודקת את הלינק.
אהבתיאהבתי
השואב עובד מצוין. הדבר ניחיד שמעצבן זה שצריך לבקות אותו כמו שצריך לפי ההוראות אחרת הוא יפסיק לעבוד. יש לו חיישנים והוא מסתןבב מסביב לרהיטים יפה מאד. והוא לא יפול במדרגות מאותה הסיבה,החיישנים עוצרים אותו איפה שצריך . זה מאד עוזר.
אהבתיLiked by 1 person