עוגיות דלעת-שוקולד-חמאת בוטנים

מייד כשמגיע הסתיו אני מרשה לעצמי להתפרע, הבית מקושט כולו בעששיות דלעת ובדלעות קישוט מיניאטוריות (כן, איט'ס א ת'ינג), לשם שינוי אני זוכרת לקנות תפוחים, מוסיפה ערמונים, ולקינוח – דוחפת דלעת לכל מה שאני מבשלת. מרק דלעת זה כמובן בייסיק, ומעבר לזה כבר היו פה דלעת אפויה עם רוזמרין בתור תוספת, פאי דלעת טבעוני (אחת האימהות האנגליות היא עכשיו טבעונית) ועוגת דלעת בחושה. מעוגת הדלעת הבחושה נותרה לי כמות של קצת דלעת אפויה, שיכולתי כמובן לדחוף אותה לאיזה פירה/לאכול עם מזלג, אבל אני עוד הייתי בשוונג ולכן החלטתי להפוך גם אותה למשהו אפוי.

עוגיות דלעת. ואיך גורמים לילדים לאכול עוגיות דלעת? מוסיפים לתוכן שוקולד צ'יפס. בעודי מכינה את המצרכים עבר האופנוען במטבח ותהה: מה קרה לעוגיות חמאת הבוטנים שהבטחת? (ברגע של חולשה. חייבת להפסיק לעלות עם רעיונות גסטרונומים ואז להודיע לאופנוען שהסופ"ש הזה אני עושה אותם). וכך הגענו לשילוב דלעת-חמאת בוטנים-שוקולד.

במקור המתכון מיועד לעוגות סתוויות בטעם של תקופת החגים באירופה/ארה"ב, כלומר מלאות בקינמון/ג'ינג'ר ושאר תבלינים, והייתי קצת סקפטית לגבי שילובם עם שוקולד, אבל יצא במפתיע ממש טעים. ולכן – מומלץ.

FullSizeRender (4)

זה לא משנה מה יש בעוגיה, אם יש בה שוקולד קצת נמס – אני רוצה

 

בתור בסיס השתמשתי במתכון הזה, אבל עשיתי בו שינויים פלוס עיגלתי כמויות למידות הגיוניות לאוזניים ישראליות (כי במתכונים אמריקאים חמאה תמיד מגיעה במקלות – שזה 113 גרם למקל למקרה שתהיתם -או בכוסות, וקשה למדוד ככה) ולכן אני מביאה אותו כאן בגירסה קלה יותר לאוזניים עבריות.

ראשית – הדלעת. במתכונים אמריקאים תמיד מדברים על פחית דלעת, וזה בגלל שמוכרים שם מחיות דלעת בפחיות שימורים. אני לא חובבת שימורים באופן כללי ובכל מקרה לא מוכרים כאן פחיות דלעת חוץ מבמכולת היוקרתית שמיועדת לקהילה דוברת האנגלית אבל לא בא לי להוציא את תקציב האוכל החודשי בשביל סל מצרכים בינוני, אז כשאני מכינה משהו עם דלעת אני מרמה ובעצם מכינה את זה מדלורית.

אם אתם קשישים כמוני אז גם אתם שומעים דלורית ומייד מדמיינים את ציפי שביט מזמרת "דלורית נסיכת הירקות" בעודה מתכווצת במיטב אפקטי הווידיאו של שנות השמונים. מי היה מאמין ששלושים שנה אחר כך היא באמת תיראה כמו גירסתה המכווצת.

בכל מקרה, דלורית. זו הדלעת שמתחילה רחב ואז הופכת למן דלוע מוארך. להבדיל מדלעת רגילה, את הדלורית ממש קל להפוך למחית, לא צריך לעבוד קשה על קילוף וכאלה. לוקחים סכין גדולה וחדה, חותכים את הדלורית לאורך, מרוקנים אותה מהג'יפה (כמו של מלון) שיש בבסיסה הרחב ותוקעים בתנור על 200 מעלות בלי שום תוספות (אלא אם כן בא לכם דלעת אפויה כתוספת מלוחה, ואז התפרעו לכם עם שמן זית/מל"פ/רוזמרין וכו). חוזרים אחרי 40 דקות, כשהיא רכה, קצת שחומה מלמעלה ומגירה קצת מיץ מתוק (אה כן, תרפדו את התבנית טוב טוב). נותנים לה להתקרר קלות, מפרידים מהקליפה, שיוצאת בקלות, מועכים עם מזלג ונותרתם עם מחית דלורית שלמה לשימושכם. אני אוהבת לנשנש אותה גם כך, אבל היום אנחנו כאן בשביל אפייה.

את השלב הזה אפשר לעשות גם יומיים שלושה לפני האפייה, פשוט תעטפו את הדלורית האפויה בנייר כסף/כלי אטום ושמרו במקרר לכשיהיה לכם זמן.

עוד הערה: אני השתמשתי בסוכר קוקוס, כי זה הסוכר שאני משתמשת בו לאפייה כשזה רק לבני הבית. הוא אמור להיות בריא יותר (לא שיש סוכר בריא, אבל ניחא) ואנחנו התרגלנו לטעם הקוקוסי אז סבבה לנו עם זה. לא חובה, אפשר גם סוכר רגיל.

ועכשיו, לעוגיות. מה תצטרכו:

90 גרם חמאה

3/4 כוס סוכר קוקוס (או 3/4 כוס סוכר חום בהיר, או חצי חצי סוכר לבן וסוכר חום בהיר. מה שתעדיפו)

1 חלמון (שמרו את החלבון לאומלט חלבונים בלבד)

1/3 כוס חמאת בוטנים חלקה (שזה בתכלס שתי כפות עצומות וגדושות)

כפית תמצית וניל

חצי כוס מחית דלעת

כפית קינמון

חצי כפית ג'ינג'ר טחון

קמצוץ מלח

קמצוץ פלפל אנגלי (אם אין אז לא נורא)

כוס וחצי קמח (השתמשתי בלבן. מלא פשוט לא יוצא משהו בעוגיות)

100 גרם שוקולד מריר קצוץ / שוקולד צ'יפס

הוראות הכנה: ממיסים את החמאה בסיר/מיקרו. להקפיד שלא תישרף, רק תהפוך לנוזלית. מעבירים לקערה, מוסיפים את הסוכר ומערבלים קלות. מוסיפים את חמאת הבוטנים, שהופכת לנוזלית בזכות העיסה החמה, ואת כפית תמצית הווניל ומערבלים עוד קצת. בשלב הזה בודקים שהתערובת לא חמה מדי אלא מקסימום חמימה, מוסיפים את החלמון ומערבלים מהר עד שנטמע. מוסיפים את מחית הדלעת ומערבבים.

בכוס מדידה נפרדת מערבבים את הקמח, מלח, סודה לשתייה, קינמון, ג'ינג'ר ופלפל אנגלי. מוסיפים את תערובת הקמח והתבלינים בהדרגה לקערה. לערבב רק עד שהקמח נטמע בתערובת.

מוסיפים את השוקולד ומערבבים קלות עד שנטמע.

זהו, קיבלתם בצק עוגיות ממש טעים. אחרי שטעמתם וחיסלתם חצי ממנו מכסים את הקערה עם מה שנשאר ומכניסים למקרר לשעה של צינון.

FullSizeRender (1)

קאם טו מאמא. אשכרה רק חצי מהכמות שרדה עד שלב המקרר

אחרי שעה מדליקים את התנור ל-180 מעלות ומכינים תבנית שטוחה עם נייר אפייה/משטח סיליקון לאפייה. כדי לקבל עוגיות שמנות ולא שטוחות מדי לא מכדררים את הבצק אלא הופכים אותו לגלילים שמנים, ומעמידים אותם לאורך, כמו פסלים באיי פסחא. ככה:

FullSizeRender (3)

שארית הפליטה שזכתה להגיע לתנור (הבלוג תמיד זוכר)

אחרי שכבר העמדתם את פסלי העוגיות החזירו אותם למקרר לכמה דקות. אם המקרר שלכם אירופי, כלומר הכי גדול שיש זה בגודל של מקרר ביחידת דיור של חייל בודד ואין מצב להכניס תבנית למקרר, אז תאספו אותם בזהירות בלי לחרב את הצורה ותכניסו אותם על צלחת, ואז תעמידו בחזרה בתבנית אחרי הקירור החדש.

הזמן בתנור תלוי בתנור שלכם. אצלי זה לקח רבע שעה. כעיקרון – פשוט תעקבו אחרי העוגיות וברגע שהן השתטחו קלות ונראות יציבות, אולי אפילו הזהיבו קלות (בלבד!) בשוליים, תוציאו מייד. הניחו להתקרר כרבע שעה. העיפו מכה על ידו של האופנוען עת הוא מנסה לגנוב כמה ישר מהתבנית. הקציבו עוגיה אחת לכל ילד כדי שיישאר לכם לצילומים באור יום למחרת. אימרו לעצמכן שבמילא זה דלעת ולכן זה בתכלס כמו לאכול סלט. איכלו יותר מדי. אכסנו מה שנשאר בכלי אטום. תהנו מתחושת ה"יש עוגיות בצנצנת העוגיות על השיש". צלמו והעלו לפייס. (ברצינות, אני אשמח לראות אם תעשו גם אתם! תייגו אותי! או שתעלו בעמוד הפייס שלי!).

 

 

 

26 מחשבות על “עוגיות דלעת-שוקולד-חמאת בוטנים

  1. עשית לי חשק לעשות! לא מאמינה שכתבתי את זה- גם עוגיות וגם דלעת. אם אכן יצא לפועל מבטיחה לצלם ולתייג. דרך אגב דלורית יוצאת מצויין גם בבישול במיקרוגל.

    אהבתי

  2. אני מנחשת שהתהליך האבולוציוני שהתרחש הוא – היתה עונת קציר הדלועים, היו כאלה שלא יכולים לעבור חורף במרתף (כי זה הזן או כי יש עליהם פגיעות) אז הסתיו הפך לעונה של "הכל דלועים" (בפנים ובחוץ). ואז נהיו עירונים ועצלנים ונעשתה הפרדה – יש דלועים שמגלפים ואז זורקים לפח ויש מחית דלעת שאותה מוציאים מפחית שימורים.
    לי זה נשמע לגמרי מטומטם.
    (ר"ל – את יוצאת החכמה מהסיפור, אם את מכינה מחית דלעת אשכרה מדלעת).

    אהבתי

    • גם אני מניחה שזו דרך לשמר את הדלעת, כי ככה באמת קל להשתמש בכל תקופה בשנה. אבל אני שונאת אוכל מפחיות שימורים, אז זה פשוט לא הגיוני בעיני, בטח לא בסתיו – השווקים/ירקנים/סופרים מלאים בדלעות מכל סוג אפשרי. למה לקנות את אותו דבר בפחית?

      אהבתי

  3. נראה שילוב מנצח. ממש רציתי להכין, ואפילו יש לי כמעט את כל המצרכים בבית. אז הלכתי לסופר, החלטתי לא להיות עצלנית וקניתי דלעת אמיתית ולא פחית (פה יש בשפע). עכשיו הסיכוי שאי פעם אכין את העוגיות שלך מתקרב מאוד לאפס. ☹️

    אהבתי

      • קניתי את הפחית כי אני עצלנית, הכנתי את העוגיות והבאתי לבלוק פארטי שלנו השבוע. עד שהגעתי לקינוחים לא נשארה אפילו עוגיה אחת בשבילי, אז כנראה שיצא שווה!
        הערה קטנה: בהסברים כתוב לערבב את הקמח עם סודה לשתיה אבל לא כתוב כמה. שמתי 3/4 כפית כמו במתכון המקורי.
        וגם הפטנט של איי הפסחא הוא לגמרי שוס.

        אהבתי

        • יאי! אני כל כך שמחה שניסיתי ויצא טוב. אני בהלם מעצמי ששכחתי לכתוב כמה סודה לשתייה, אני שונאת שזה קורה לי במתכונים. אבל כן, שלושת רבעי כפית אכן טוב. איזה כיף שניסית!

          אהבתי

      • כן.אני לפעמים גם מערבת קמח מלא עם קמח כוסמין במקום קמח לבן בעוגיות.משתדלת כמעט בלי קמח לבן בעוגיות.אפילו הוספתי כוס קמח כוסמין לבצק שמרים כי חסרה לי כוס של קמח לבן.מאלתרת…

        אהבתי

        • וואו. גם אני מחליפה קמח לבן בכוסמין לבן בהרבה מתכונים, אבל במאפי שמרים זה כבר ליגה מעל. תודה על הרעיון!

          אהבתי

  4. הסתיו, אין עליו. התוספת של כל החגיגות הפאגניות – בבחינת הדובדבן של העונה.
    כל הכבוד על הקישוטים – יפים ומשמחים ועל ההשקעה במטבח.
    ממתינה לדיווחים על Halloween.
    אני עדיין זוכרת מסע לפורטוגל עם תיק מלא בפאיס דלעת קפואים. יבוא אישי מ Trader Joe's ואת הבעת התדהמה על פניהם של אנשי הבטחון בבידוק של המטען הידני 😊

    אהבתי

    • הסתיו הוא העונה הכי אהובה עליי. וחגיגות פאגניות זה כיף גדול. דיווחים על האלווין עוד יגיעו!
      ומצחיק שסחבת איתך פאי דלעת קפוא ומצד שני בעיני כל דבר מטריידר ג'וס ראוי ליבוא אישי.

      אהבתי

  5. המתכון בתצורתו הנוכחית לא מתאים לי, אבל התלהבתי מהקונספט של הפסלים! אנסה את זה על עוגיות השוקולד צ'יפס שאחותי מתלוננת שהן שטוחות מדי.
    וכיף שתדירות הכתיבה שלך גבוהה 🙂

    אהבתי

        • כן, נראה לי שהוא אופייני, עם החצי-חצי סוכר חום סוכר לבן (ובלי ביצים).
          אולי אנסה לכבוד שבת ואדווח 🙂

          (יש לציין שלמרות שהוא מתכון מעולה ויוצא טוב גם עם קמח מלא, אני הרבה פעמים אופה עם קמח וסוכר לבנים, כי אנשים לא יגידו "עוגיות מקמח מלא הן לא טעימות", הם יגידו "אהה, ככה זה עוגיות טבעוניות" וייתקעו לנצח עם השטות הזאת בראש שעוגיות טבעוניות הן כבדות/מתפרקות/הכנס כאן תקלה אחרת שלמעשה אף פעם לא מתרחשת אבל אני פחדנית.

          אהבתי

    • הפסלים ממש עבד! וגם קירור הבצק טוב טוב. דווחי אם עובד במתכון שלך.
      אני שמחה שזה כיף, אני קצת תוהה אם זה התפשרות על רמת הכתיבה שלי לפעמים, אז שמחה לשמוע חוו"ד חיובית 🙂

      אהבתי

  6. אני מתה על דלעת
    רק בארץ אין מי יודע מה מבחר של דלעות
    ובמקומות שיש הן עולות ובכן… יותר מדיי
    עד עכשיו אני לא מבינה את ההתלהבות מדלעת ערמונים למשל (אי אפשר לחתוך אותה לפני שאופים או מכניסים למיקרו לכמה דקות והיא לא הייתה לי מי יודע מה טעימה אז….)
    חוץ מזה נחמד לדעת שאפשר לעשות כל כך הרבה דברים עם דלעת
    בארץ אנחנו כל כך רגילים ל main stream שדלעת זה ירק שאוכלים בארוחה ולא קינוח למשל…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s