סופ"ש בחווה. סלובניה

לפני כמה חודשים היינו אמורים לנסוע לסלובניה. לא סתם לטייל, אלא גם לפגוש שם את חברתי גילה ומשפחתה. בנינו הרים וגבעות על הטיול להרים בסלובניה. הזמנו מקום מראש, גילה ערכה לו"ז ושמרה פעילויות שטובות לילדים קטנים לימים שנהיה איתם, הכנו את הילדים לטיול מגניב, כי היינו אמורים לישון בחווה אמיתית, שפרט למשק משכירה גם חדרים לתיירים.

שבוע לפני הנסיעה נתפס לאופנוען הגב. לא נתפס "כואב לי הצד כשאני מסתובב", כי אם "יכול רק לשכב ואין מצב לשבת". אמרנו טוב, יש לנו שבוע, יעבור לו.

שלושה ימים לפני הטיול הכנתי את גילה שאולי נבטל, אבל עוד לא בטוח, כי בטח מחר האופנוען יקום עם גב כמו חדש.

יום אל הטיול האופנוען עדיין שכב על הרצפה בבית ונאנק מכאבים בכל פעם שניסה לשבת. היו לנו 24 שעות עד שהוא יצטרך לשבת באוטו שש שעות בדרך לאלפים הסלובנים. סירבנו להתייאש.

התייאשנו בערב, 12 שעות ליציאה לדרך, כשהאופנוען עדיין לא הצליח להתרומם לישיבה מהשטיח. הודענו לגילה, ושלחנו מייל לחווה שהיינו אמורים לישון בה. כעיקרון מדיניות הביטולים אמרה שאין החזר אם זה תוך פחות מ-72 שעות לנסיעה, אבל הסברתי במייל שממש רצינו, רק נתפס לנו הגב. מה שמחנו לקבל מייל בחזרה מבעלת החווה החביבה, שאמרה שהיא מבינה, מאחלת בריאות שלמה ולא תחייב אותנו.

זו דוגמה מצוינת לאיך שירות טוב משתלם – החלטנו שניסע לסלובניה בתאריך אחר, ונישן רק שם. במהלך הקיץ עברנו על האתר שוב ושוב, וגילינו שהחדרים בחווה תפוסים לגמרי עד אמצע ספטמבר. בלית ברירה הזמנו את החדר לסופ"ש באמצע ספטמבר. אמצע ספטמבר זה עוד נעים, אמר האופנוען, גם אם יהיה קריר יותר מאוגוסט, כמה רע זה כבר יכול להיות?

IMG_2172

מזג האוויר ביום שהגענו לסלובניה. נראה לי שמבטלים את התוכנית של השחייה באגם

סירבנו להיכנע. אנחנו לא עשויים מסוכר ומה זה קצת גשם.

וכך, עטופים במעילי גשם ונעולים במגפי גומי יצאנו לטיול. שעתיים וחצי בדרך והיינו במעבר הגבול לסלובניה. שעה חלפה עם נופים בדיוק כמו בהונגריה, ואז, אינעל שורלק ואחותו איזה מראה מרהיב, האלפים הסלובנים. יפים כמו אלה האוסטרים, אבל הרבה יותר זול והאנשים יותר נחמדים ויודעים אנגלית. סלובניה, כמו אוסטריה רק יותר נחמד. מעניין אם זה הסלוגן שלהם לשיווק תיירותי.

שש שעות אחרי נכנסנו עם האוטו אל שטח החווה. בסלובניה יש אגם גדול ומתוייר, אגם בלד, ועשרים דקום ממנו יש אגם טיפה קטן יותר בשם בוהין. יפה באותה מידה, ולא מתוייר. לכו תבינו. על כל פנים, החווה שלנו בה שוכנת בין שני האגמים האלה.

בית החווה, טיפוסי לאזור:

unnamed (4)

ויש גם חצר ידידותית לילדים. הכל היה כמובן רטוב וקר אבל חצר!

בחווה יש פרות, ברווזים, ארנבים (לגידול, לא למאכל), תרנגולות, חתולים וכלבים. הילדים היו באקסטזה. שלחתי בווטסאפ המשפחתי תמונה של הגומבוץ עומד מאושר ליד הרפת. כולם הגיבו "איזה יופי!", חוץ מעוז, אחי הצמחוני, שכתב: "איזה יופי, כולם נהנים. חוץ מהפרות". נוט טו סלף, לא לשלוח תמונות של פרות ברפת לצמחונים.

החדר עצמו היה פשוט ולא מפואר בעליל, אבל פונקציונלי וחמים. הוא כלל חדר קטן לילדים, חדר להורים וחדר מרכזי עם מטבח ממש מצויד ושולחן אוכל גדול.

IMG_2173

החדר של הילדים. פשוט וחמים

החוואית ציינה שהיא יכולה להביא לנו בבוקר קנקן חלב ישר מהרפת, כאילו זה לא היה מספיק מושלם.

הילדים בינתיים הסתגלו לחיי החווה במהירות. כלומר, לא כל כך מהר. כלומר, לקח זמן עד שילדי העיר התרגלו לריחות החווה. כלומר, הדובוש נכנס לרפת והקיא שנייה אחרי. זה מצחיק אותי עד עכשיו. ובעיקר מרשים אותי שלמרות החוויה הוא החליט לאזור אומץ, כלומר לסתום את האף, ולחזור לשם.

unnamed (5)

זה לא הרפת, אבל זה ממש ליד

ממול החווה, ליטרלי פחות מדקה הליכה, שוכנת מסעדה שהשלט הכריז שמגישה אוכל איטלקי וסלובני. צריך לציין שהמקום נמצא שעה נסיעה מהגבול עם איטליה, כך שזה לא שילוב כל כך מופרך. בדרך לשם פינטזנו על מסעדה כפרית, בניחוח האלפים. לא התאכזבנו.

FullSizeRendermm

FullSizeRender (3)

מרק הפטריות שהאופנוען הזמין. עם פטריות שנקטפו בהרים סביבנו ועשבי תיבול. מעולה

התברר כמקום עם אוכל מעולה ומחירים זולים, שזה במקרה בול כמו המסעדות שאנחנו אוהבים. השארנו טיפ שמן למלצר והודענו שנחזור מחר.

למחרת בבוקר התעוררנו ומצאנו קנקן חלב על מפתן דלתנו. עוד לא הספקתי לומר "מישהו רוצה טוסט" והילדים כבר היו בחוץ. ממש בריא חיי החווה האלה.

אחרי שיכנועים הצלחנו להכניס את הילדים לאוטו ולנסוע סוף סוף לטייל בסלובניה. יש הרבה דברים לעשות באזור שם, אבל רובם יותר כיפים במזג אוויר טוב ולא בסופות גשמים. החלטנו ללכת בכל זאת למשהו שגילה המליצה לנו, ערוץ וינטגאר, טרק חביב שכולו על נהר, במעלה הר ליד אגם בלד.

unnamed (6)

הדרך אל הערוץ. למטה אגם בלד

התברר שמדובר בהליכה לאורכו של נהר שוצף, בתוך נקיק עמוק. מקום כל כך יפהפה שקשה להעביר את זה בתמונות. בכניסה לאתר נתקלנו בקבוצת ישראלים שהגיעה עם אוטובוס תיירים. הם בדיוק סיימו את הטרק והיו רטובים עד לשד עצמותיהם. מי אתן, נשים שיוצאות לטרק ביום גשם עם מגפי זמש בעלי עקב גבוה?

בכל מקרה, נכנסנו לערוץ והתעלפנו מכמה יפה שם וכמה מקסים. המסלול בנוי חלקו על צד ההר וחלקו על גשרי עץ שחוצים את הנהר, ובדרך עוברים מתחת למפלי מים. ביום חם זה בטח מרענן מאוד. ביום גשום זה לא באמת שינה הרבה. והאמת שזה באמת לא שינה לנו, אנחנו חשבנו שזה מהמם. כלומר, אנחנו זה האופנוען ואני, הילדים היו קצת פחות מרוצים:

unnamed (9)

ככה לא נראה ילד מרוצה. זה השלב שבו הוא הכריז שהוא לא ממשיך מכאן

unnamed (7)

unnamed (8)

צילומים: האופנוען

כשחזרנו לאוטו, רטובים ומרוצים (המבוגרים) או רטובים ורוטנים (הילדים), החלטנו לרומם את מצב רוחם עם שוקו חם על גדות אגם בלד. תוכנית טובה, ביצוע קצת בעייתי: התברר שמדובר באגם המתוייר ביותר שראינו. כל בתי הקפה על גדותיו היו מלכודות תיירים מבחילות שלא הצלחנו להביא את עצמנו לשבת שם. בלית ברירה סחבנו את הילדים לפאב. התברר שהם מגישים גם שוקו חם אז לא היה להם מה להתלונן. והתברר גם שבסלובניה לא מעשנים בפאבים, שזה עוד יתרון על אוסטריה.

אחרי השוקו עשינו סיבוב תמונות באגם בלד:

unnamed (11)

FullSizeRender (4)

ומשם עשינו מה שהילדים ביקשו מההתחלה – חזרנו לחווה. הילדים נעלמו אי שם בין הלול לרפת, חוזרים אחת לעשרים דקות עם דיווחים כמו "הרמתי את החתול!", או "עזרתי בחליבה!". מצוין, זה בהחלט קצת שונה מהשיגרה הרגילה שלהם, שהיא "תיזהר מההומלס!" ו"מי רואה חניה פנויה?".

בערב חזרנו אל המסעדה הכפרית המצוינת ההיא. האופנוען הזמין שוב את המרק המוצלח, הילדים הזמינו שוב את הפיצה המוצלחת, אני הזמנתי דג שלפי התפריט נידוג באותו יום מהאגם, והאמת שהיה טעים מאוד. התגלגלנו לחדר מרוצים מאוד.

התעוררנו בבוקר לשיגרה המצוינת של קנקן חלב טרי על מפתן הדלת וילדים שרצים החוצה בשנייה שקמים. היה ממש קשה לעזוב את המקום הזה, אבל הייתה לנו דרך ארוכה לפנינו. אמרנו שלום לחוואים ויצאנו לדרך. אבל עוד לפני יצאנו אל אגם בוהין.

unnamed (12)

פחות מתויר ולא פחות יפה. למה, תיירים, אתם נוסעים לבלד ולא לבוהין?

unnamed (13)

אמרנו: כל כך יפה כאן, נעשה סיבוב הליכה. שילמנו כמה יורו על חניה ויצאנו מהאוטו. שלושים מטר אחר כך הבזיק הברק, הרעים הרעם וארובות השמיים נפתחו עלינו כמו זרנוק של כבאי אש. נסנו בחזרה. יצא ששילמנו על שלוש דקות חניה. נו טוב.

שש שעות אחרי זה כבר היינו חזרה בבודפשט עם טעם של עוד. כדאי.

33 מחשבות על “סופ"ש בחווה. סלובניה

    • טוב, אומנם בצד השני של העולם אבל גם בצד שלך יש מקומות מושלמים. כאילו – שר הטבעות? את לא צריכה לנסוע לסלובניה, כבר יש לך ליד הבית.

      אהבתי

    • זה באמת קצת כמו פעם. אין שם בניינים מודרנים, הכל באותו סגנון אלפיני, וזה מקסים בעיני שהם שומרים על צביון המקום.

      אהבתי

  1. סיפור גב זה לא נעים! אתם אמיצים לצאת לטיול טבע בגשם. נראה שהילדים הלא מרוצים יצאו מהטיול מאוד מרוצים.
    סלובניה התגלתה כיפה להפליא. נכנסה לרשימת המקומות השווים ביקור. אצטרך לבדוק אם יש גם אפשרויות לינה שלא בחווה 😉
    עירונית שכמוני לא כל כך חזקה בביקור/לינה ליד רפת. הריחות – האימה!
    ביקור בשעתו בצימר בצפון, שעלה כמו תקציב הבטחון במדינה בעולם שלישית, זכור לי ולבעל הארנק העמוק בפרצי צחוק רועם ממנו וטעם חמוץ של קיא בפה ממני 🙀

    אהבתי

    • הילדים הלא מרוצים יצאו מרוצים בזכות החווה. הם רוצים לחזור לשם, אבל לא לטייל, רק להיות בחווה.
      אני זוכרת מהילדות שריח הרפת היה בלתי אפשרי בשבילי בביקורים בקיבוץ. מתברר שיש יתרונות לתתרנות הנוכחית שלי 🙂
      הצחקת אותי עם התיאור, אז לא רק הדובוש הקיא ברפת :))

      אהבתי

  2. כבר מעכשיו תזמינו את החדר בחווה לחודש מאי. לא תצטערו. ואיך לא גילינו את המסעדה הזו?

    אהבתי

  3. אני לא רוצה להרוס את השמחה אבל.. כל הכדי חלב שקיבלתם בבוקר, גרמו לי לשלוף את פעמוני האזהרה, למרות שאנחנו לא מכירות. אני ממליצה לך להמנע ממוצרי חלב. הם מלאים בהורמונים (נכון, טבעיים לגמרי! כדי שהעגל יגדל!) וזה לא מה שאת רוצה להכניס לגוף שלך עכשיו (והייתי אומרת בכלל). חוץ מזה, סלובניה תמיד היתה יעד תיאורטי ואפילו קרוב מאוד לבולגריה אבל המשפחה גדלה לחמישה כלבים (היו ארבעה עד לפני חודש) אז נמשיך לחכות לנס.

    אהבתי

    • אני מבינה את התגובה, אני לא שותה חלב בכלל ולא אוכלת כמעט שום דבר חלבי ביומיום. אני בדרך כלל נופלת רק בחמאה, שהיא נקודת חולשה. אבל חלב ישר מהרפת היה משהו מיוחד 😳

      אהבתי

      • אצלי דווקא פעמוני האזהרה נדלקו מסיבה אחרת לגמרי: חלב יש מהרפת משמעותו, אני מניחה, חלב לא מפוסטר. וחלב לא מפוסטר זה די מסוכן. כאילו, יש סיבה שמפסטרים אותו בדרך כלל. זה כדי להשמיד כל מיני חיידקים וכאלה שעשויים לשכון בו ולהגרום לכם למחלות בלתי נעימות. עצתי היא לא להימנע ממוצרי חלב, אבל כן להימנע מחלב בלתי מפוסטר.

        אהבתי

        • אני לגמרי לא מומחית, אבל חשבתי שמפסטרים אותו כדי להימנע מחיידקים שיתפתחו בו ולגרום לו להיות עמיד יותר. אבל אם שותים אותו מהרגע להרגע זה פחות מסוכן, לא? באמת שואלת, אין לי מושג.

          אהבתי

  4. ואוו!!! זה נראה מדהים ועושה חשק לנסוע לשם
    אולי לא במזג אוויר העכשיווי שם שנראה לי מרגיש כמו החורף הישראלי
    ואני לא יודעת מה יהיה שם כשיהיה ממש חורף אירופאי
    אבל זה נראה ממש ממש שווה

    אהבתי

  5. טוב, לא מתאים לי תגובה קצרצרה ובאיחור אבל אין ברירה הפעם:
    רק רציתי להגיד שנראה ונקרא מהמם (למרות הגשם, או בגלל. אני חובבת טיולים בגשם, אבל כנראה הייתי פחות מתלהבת כילדה באמת).

    לגמרי מתאימה לי חופשה כזו עכשיו, אבל אני לא בררנית כרגע וכל אסקפיזם יתיישב עליי בול. חושדת שברגע שירגע קצת אמכור איזה איבר מיותר ואטוס לאיזו תקופה.

    שמחה שהיה לכם כה נהדר ❤

    אהבתי

    • באמת רציתי לומר לך, שכשחייך יחזרו לשיגרה כלשהי, הרווחת את זכותך לחופשה. וגם חשבתי עלייך ביום כיפור – היצא לך השנה לעשות את ים כיפור לפחות?

      אהבתי

      • למה החלפתי תמונה, את שואלת? כי עכשיו אני מחוברת דרך פייסבוק, מה זאת אומרת.

        בכל מקרה, לא רק שלא הייתי בים השנה, כל הבלאגן התחיל ביום כיפור ואם אני מכירה את עצמי אפילו קצת, המצפון שלי לא יאפשר לי ליהנות גם מים-י כיפור עתידיים. יעל חושבת-על-העיקר מרקוס (אבל אפסיק להתלונן, זה לא המקום ולא הזמן, וגם לא ממש מאפיין אותי. אני מקווה).

        אהבתי

        • באמת התכוונתי לשאול לגבי התמונה :))
          חשבתי קצת על מה שקורה אצלך, ואני מבינה כמה זה קשה עכשיו, וכמה קל לפתח ייסורי מצפון, אבל אני לא חושבת שיש לך סיבה. את עוברת מספיק זמנים קשים כרגע. וכשזה ייגמר את תצאי לחופשה ותרגישי טוב יותר, כי מגיע לך. זהו.

          אהבתי

  6. סלובניה מקום נהדר! היינו כולנו לפני שנתיים באזור הזה בדיוק וטילנו בשלל קניונים ואגמים באזור. מה שיש לי להגיד על מזג האויר בסלובניה זה שזה הדבר הכי לא צפוי ביקום…(ובעל המלון שישנו בו הסכים איתנו). בדקנו באתר המצוין שאנחנו תמיד בודקים בו מזג אויר ושאף פעם לא איכזב רק כדי לגלות שזה מדוייק בערך כמו הסיכוי לנחש מספרים בלוטו. פליז תחזרו לטייל שם יותר.

    אהבתי

  7. הי עדי, יכול להיות שאני מפספסת אבל לא מצאתי את שם החווה בפוסט, בדיוק מחפשים אחת כזאת ליולי הקרוב…תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s