אמא בחופש הגדול, חלק א'

כבר יותר משבועיים שאין לילדים גן ובית ספר, וכבר שבועיים שאין לי מושג איזה יום היום, מה השעה, מתי אזכה לזמן איכות עם עצמי (אני דווקא יודעת: בספטמבר) ולאן נעלמו כל הרעיונות הנהדרים שהיו לי לגבי פעילויות עם הילדים לקיץ.

DSC_6985 - Version 2

קיץ בבודפשט. דנובה במקום ים תיכון

וכשאני אומרת קיץ, אני מתכוונת למשהו הרבה יותר ארוך ממה שאתם חושבים. בהונגריה יש שיטה מאוד הגיונית, כל עוד הילד בגן: רוב הגנים הממשלתיים עובדים 12 חודשים בשנה. הרעיון הוא שאם לאימהות עובדות אין חופש גדול, אז אין סיבה להפיל עליהן את התיק של לשעשע את הילדים חודשיים בעודן עובדות (לגבי הגננות המסכנות, אז כיוון שבד"כ יש פחות ילדים בקיץ, הן עושות סבב חופשים וכולן יוצאות לשבועיים-שלושה חופש). גנים פרטיים לעומת זאת עובדים בד"כ עד אמצע יולי, אבל מי שהולך כאן לגנים פרטיים יכול להרשות לעצמו קייטנות לילדים/חופש עם הילדים בחודש וחצי הנותרים.

השיטה המאוד הגיונית הזו מתעופפת מהחלון ברגע שהילד עלה לכיתה א'. בתי הספר כאן מסיימים ללמוד בסביבות ה-9 ביוני. כן, יוני. זה אולי סבבה לאימהות למתבגרים, אבל זה פחות סבבה לאימהות לילדי כיתה א'-ו', שאי אפשר פשוט להשאיר אותם בבית ולצפות שישמרו על עצמם וישעשעו את עצמם 11 שבועות. התוצאה היא שתעשיית הקייטנות כאן משגשגת במיוחד, עם היצע מחירים שנע בין 400 שקל לילד לשבוע בקייטנה זולה בהונגרית, ל-800 שקל בשבוע לילד בקייטנה יוקרתית בבית הספר הבינלאומי באנגלית. תוצאה נוספת היא שמי שיכול להרשות לעצמו מחזיק בית קיץ באיזה מחוז כפרי על שפת אגם/נהר/שלולית, ובשנייה שהילדים יוצאים לחופש אחד ההורים (פחח, על מי אני עובדת, זו תמיד האמא) אורזת את כל הילדים על בגדי הים שלהם, הקרוקס והעציצים (אתם חושבים שאני צוחקת, אבל השכנה שלי התחפפה לבית הקיץ שלה ולקחה את האדניות איתה), ונעלמת לחודש לפחות.

ומה עושה מי שאין לה בית קיץ אבל לא רוצה לשלוח את הילדים לקייטנות? או, ברוכים הבאים לעולמי.

שני חוקי הבסיס (שלי) להפעלת ילדים בחופש הגדול:

חוק מספר 1: לא עושים כלום

ברצינות. במשך כל השנה אני מתזזת אותם בין בית ספר לגן לשני חוגים שונים לכל ילד. אנחנו מגיעים הביתה בחמש-שש-שבע בערב עם הלשון בחוץ. וזה בדיוק ההפך ממה שאני מאמינה בו. לי דווקא נראה שילד צריך להשתעמם, כי מתי יהיה לו זמן אחר כך סתם לבהות/לדמיין/לחשוב. אז הימנעות מכל קייטנות האתגר/מדע/קולנוע שמוצעות כאן זה חלק מהעניין. כל עוד אני יכולה להישאר איתם, אין שום סיבה להכניס אותם למסגרת. לפעמים אחד מהם מגיע ומתלונן "משעמם לי", ואני עונה: מצוין. זה טוב לך. בשלב זה הילד מתבאס והולך לשעשע את עצמו. סבבה.

בעיקרון הכוונה היא לזה: אין שום מסגרת. קמים מתי שרוצים לקום (למרבה הצער זה עדיין מוקדם), אוכלים איך שמסתדר, בשום מצב לא מלחיצים. לא רוצה שום ימים של לקום בבוקר ולעוף על לו"ז של פעילויות. אנחנו עצלנים פה.

חוק מספר 2: כל יום צריכים לעשות לפחות משהו אחד

זה נשמע לכם סותר אבל זה לא. אני הכי בעד להיות עצלנים, אבל עובדה ידועה היא שילד שיישב בבית כל היום בלי שום פעילות יתחרפן עוד לפני סופו של היום, ואיתו תתחרפן אמא שלו. אז אני אומנם לא קובעת לו"ז של פעילויות, אבל כל יום חייבים לצאת מהבית. זה לא משנה למה: זה יכול להיות לגינת המשחקים, זה יכול להיות לבריכה, זה יכול להיות בשביל שוטטות חסרת מעש ברחבי העיר, זה יכול להיות להיסחב עם אמא לסידורים.

FullSizeRender (1)nk

אמא בדיוק צריכה שמיכת קיץ חדשה וסבונייה אז זכיתם ביום כיף באיקאה!

מובן שאם במקרה יש באזור חברים שלהם שפנויים למשחק אז עוד יותר טוב. גינת משחקים, ילדים משעשעים אחד את השני, אמא על הספסל מעבירה בכיף שעתיים של בהייה.

IMG_1304

ילדים, אם מישהו צריך אותי אני על הספסל

כמו כן, בודפשט היא עיר תיירותית ואנחנו אף פעם לא מתיירים בה. אז אני סוחבת את הילדים מחוץ לאזור הנוחות של כולנו (=גינת המשחקים בשכונה) ואנחנו מטיילים במקומות המגניבים של מרכז העיר.

IMG_1314

איזה ספסלים מגניבים שמו בין בית הכנסת העתיק לכנסייה הגדולה!

עד כאן לנוהל הכללי. בפעם הבאה: מה עשינו ומה נעשה.


הערה מנהלתית:

ברוכים הבאים לבלוג החדש. אתם מוזמנים לעשות מנוי, ממש כאן למעלה מימין (או אם אתם קוראים את זה בטלפון, ממש כאן למטה), כמו גם לחבב את העמוד שלי בפייס, או לעקוב אחריו, לא שאני יכולה לומר לכם מה ההבדל ביניהם. לכבוד הצטרפותי לשאר הציוויליזציה בפייס אני אשכרה מפרסמת שם כל יומיים תמונות ופכים מחיי. אפילו אחינו הקטן עשה לייק, אחרי הזמנה ושתי תזכורות. רר.

25 מחשבות על “אמא בחופש הגדול, חלק א'

    • גם אצלי היא לא תמיד עובדת. יש שתי אופציות: או שהילד יילך וישעשע את עצמו, או שהילד יילך ויחרפן את אמא. אבל כל עוד בלפחות מחצית מהמקרים הוא משעשע את עצמו – אני בסדר עם ההתחרפנות בשאר המקרים.
      ותודה!!

      אהבתי

    • תודה!! לא יכולתי לסבול יותר את העיצוב בן העשור מהבלוג הקודם, אבל כמו תמיד, לקח לי המון זמן לזוז. אני עוד לא סגורה אם זה העיצוב הסופי, אבל זה כבר שיפור 🙂

      אהבתי

          • המקום היחיד שיש לי לסמן וי זה בשביל לקבל תגובות חדשות על הפוסט הזה. להבנתי מדובר על הפוסט שלך ולא על התגובה שלי. אבל רק בשביל הספורט אני עכשיו אסמן את זה ואת תגיבי לי ונראה אם זאת החוליה החסרה.

            אהבתי

            • חוששתני שזה גם וגם. את תקבלי הודעה שהגבתי לך – וגם הודעה אם מישהו אחר יגיב על הפוסט. אני מחכה שוורדפרס יעלו על זה שזה מעפן

              אהבתי

  1. לגמרי אהבתי את הגישה
    בשונה מהורים אחרים בארץ שחושבים שבכל רגע נתון צריך לשעשע את הילדים שלהם והם הופכים להיות צוות הוואי ובידור למשך הקיץ (ובסופי שבוע כמובן)
    והילדים שלהם לא מסוגלים לחשוב על לעשות משהו בעצמם (כמו לקרוא ספר למי שקורא, או לשחק בלגו/מונופול/פאזלים או השד יודע במה ילדים משחקים היום באמת שאין לי מושג) הכי הרבה לרבוץ מול הTV ולראות סדרות פח
    דווקא הקיץ בהונגריה נראה הרבה יותר חביב מהקיץ הישראלי שכרגע מתאפיין במזג אוויר חם חם ולח חם מעל הממוצע בעונה, שערי הגיהנום נפתחו
    כאן יש הורים שנחרדים מזה שהילדים לא יהיו בקייטנה כי "מה יגידו השכנים/משפחה"
    וכמובן שגם צריך לצאת לחופשה קצרה בחו"ל, אז מה אם אין כסף "כולם עושים את זה" ו"מה יגידו השכנים"
    טוב לא כולם ככה, אבל באיזור שאני גרה בו יש לא מעט כאלה

    הבעיה הכי גדולה של בלוגים באתר הזה זה מנגנון התגובות
    מצד אחד ייפיי!!! אין יותר הגבלת תווים
    מצד שני אם אני רוצה לדעת שהתקבלה תגובה לתגובה שלי אני צריכה לעשות מנוי שייתן לי התרעות לכל התגובות לפוסט הנוכחי

    אהבתי

  2. התחדשי לך . אני פה ובפייס
    לא הבנתי משהו- למה שניהם בחופש אם הקטן בגן ובגן אין חופש.. לפי מה שכתבת..

    אהבתי

    • שלום וטוב לראות אותך מחוץ לישרא 🙂
      הוצאתי את הקטן מהגן כי זה קצת לא פייר שלאחיו הגדול יהיו כמעט שלושה חודשים חופש גדול ולו כלום…

      אהבתי

  3. בחרת בבית חדש ונעים. תתחדשי וכרגיל, כיף לקרוא אותך.
    ושאלה, נראה לך שהאתר הזה משתמש ב׳עדי מגיב׳/׳יעלה מגיב׳ כקונטרה למרב מיכאלי 🤔

    אהבתי

    • תודה! ומצחיק שאת מעלה את זה, אני כולה יומיים עם תגובות כאן וכבר מתחילה להתעצבן מהלשון זכר בלבד הזה.

      אהבתי

  4. תתחדשי!
    אני גם ניסיתי את הגישה שלך הקיץ (אצלנו החופש הוא יוני – יולי) אבל מאחר ואנחנו גרים בוואחד מדבר קשה להסתובב בחוץ כשלמעלה מ40 מעלות בחוץ, אז פארק \ גן שעשועים לא בא בחשבון ודי מהר ממצים את כל המוזאונים \ אטרקציות הסגורים. אז עשינו מינון טוב של קצת קייטנות נסיעה לטיול גדול ודי הרבה בית. אוטוטו החופש מסתיים ואנחנו כולנו מחורפנים היטב. כמו שקיץ צריך להיות 🙂

    אהבתי

    • טוב, מדבר משנה את כל חוקי המשחק, אבל נשמע שמצאת את הנוסחה הנכונה לעבור את החופש. יוני יולי?? עכשיו אני כמובן סקרנית איפה את גרה. ארה"ב? וגאס?

      אהבתי

  5. אני בעד חוק מספר אחד (לא לעשות כלום). גם אנחנו כל הזמן חשים אשמה שאנחנו לא מסתובבים, לא ,מנצלים" את הקיץ ואז כשאנחנו כן יוצאים אנחנו מגיעים למסקנה שהכי כיף היה להשאר בבית, לבשל במטבח שלנו ולהתנדנד בערסל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s