יום השואה 2014

בכל שנה, בכל יום זיכרון לשואה, אני מפרסמת פה שני פוסטים. פוסט אחד על אבא של סבתא שלי, המיסתורין המשפחתי שלנצח כנראה יישאר מיסתורין, ועוד פוסט, ובו עדכונים, אם יש, מהסיפור, או סתם ענייני שואה. מאז שהפכתי לאם אני מוצאת את זה בכל שנה יותר ויותר קשה. אני חיה את השואה מגיל כל כך קטן. … המשך לקרוא יום השואה 2014

איך התחלנו למצוא את לייבוש בריקס

הפוסט הבא מורכב משני סיפורים. האחד - על אביה הנעלם של סבתי. השני - איך התחלנו לגלות מה אירע בגורלו. החלק השלישי של הסיפור, החשיפה, יגיע בלינק בסוף הפוסט. חלק ראשון: מי ראה את לייבוש בריקס (נכתב לראשונה באפריל 2005) במשך הכל השנים האלה, מאחורי סיפור השואה של סבתא, והזוועות של המחנה ושל הרכבת ושל … המשך לקרוא איך התחלנו למצוא את לייבוש בריקס

יום השואה באירופה, אפריל 2012

סוף פברואר, אנחנו במלון בגבול אוסטריה. בארוחת הערב אנחנו יושבים ליד שולחן של ארבעה אוסטרים מבוגרים. גומבוץ מסתכל עליהם ועושה פרצופים חמודים. הם מחייכים אליו בחזרה ומדברים עליו בגרמנית בשולחן "איזה מתוק". אני מחייכת אליהם, ואז תוהה: אם הם היו יודעים שהוא יהודי, הם גם היו מחייכים אליו ככה? ואם זה היה לפני 70 שנה, … המשך לקרוא יום השואה באירופה, אפריל 2012

טיול באוקספורד

בסוף השבוע החלטנו לפצוח בטיול ספונטני. ניכנס לאוטו ונעצור במקום הראשון שנראה לנו יפה. איך שנכנסנו לאוטו גומבוץ נרדם, אז החלטנו לשנות את הגדרת הטיול – ניכנס לאוטו ונעצור במקום הראשון שגומבוץ יתעורר בו. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מלונדון. כיוונו את הג'יפיאס במיוחד לנסיעה בכבישים צדדים בלבד, בשום פנים ואופן לא כבישים מהירים, ובתוך … המשך לקרוא טיול באוקספורד

ההיית או חלמתי חלום מוקדם בבוקר

בערב שבת קבענו שניסע לטייל בצפון בשבת. בכל זאת, זו ארצנו וזה הרבה יותר זול מלנסוע לחו"ל. בשמונה וחצי בבוקר שלף אותי האופנוען מהמיטה, שאל אם אני רוצה טוסט להתאושש, וחזר עם פרוסת לחם קלויה ועליה גבינת שמנת, גבינת צ'דר וריבת חבושים. אין כמו שוק קולינרי בשביל להתעורר. היה לנו שולחן מוזמן במלון הסקוטי בטבריה … המשך לקרוא ההיית או חלמתי חלום מוקדם בבוקר