אני שותקת כבר הרבה זמן, כאן ובעמוד הפייס של הבלוג. פשוט מרגיש שאין מקום כרגע לפוסטים שאינם בנושאים חשובים באמת, כמו דמוקרטיה והסכנה למדינה שנולדתי בה, דור חמישי לחלוצים שהיו מתים מצער לו היו רואים מה קורה במדינה שהם בנו. אז שותקת. אבל בינתיים החיים נמשכים והדחף לתעד חזק ממני. אז כותבת כאן פוסט קטן … המשך לקרוא סקי כאילו כלום לא קורה
הגיע זמן חופשת הסקי שהזמנו כבר לפני חצי שנה, אבל קצת קשה לצאת לחופש מול מראות המלחמה באוקראינה
הכל התחיל עם האבא האוסטרלי. הוא הביט ביומן וקלט שבכריסמס-סילבסטר יהיו כמעט שלושה שבועות חופש מבית הספר. בשנים כתיקונן הוא לקח את כל המשפחה לאוסטרליה, ששם יש קיץ וקרובי משפחה שיבדרו לו את הילדים, אבל בעיתות קורונה עדיף להימנע מטיסות, בטח כאלה שפירושן 24 שעות במטוס/שדה התעופה. מצד שני, אם הוא לא יתכנן נסיעה, הוא … המשך לקרוא סקי באיטליה
בדרך למלון עלינו בכביש חצי סלול, תלול, צר ומספיק לרכב אחד (אבל הכביש בכל זאת דו סטרי), מתפתל, ולקינוח מושלג קלות. הילדים במושב האחורי ייבבו שזה כביש מפחיד.אני לילדים: אוי זה שטויות, אין מה להילחץ מזהאני לעצמי: מחזיקה את התיק בכוח, כל השרירים כואבים לי מהלחץ, מייבבת מבפניםממש ליד המלון היה כביש תלול ומלא שלג. … המשך לקרוא סקי – שבוע באוסטריה
בשנה שעברה נסענו למחנה הסקי של בית הספר וגילינו שאנחנו ההורים היחידים שלא עושים סקי. סיימנו את המחנה ההוא בהחלטה לשנה הבאה: נגיע למחנה הסקי כשגם אנחנו גולשים. זה הפך למטרה שהצבנו לנו: לומדים לעשות סקי, גם בגילנו המאוחר ובזמננו הלא פנוי. אנחנו כבר יודעים שאסור להיתקע באזור הנוחות, ושחובה ללמוד משהו חדש בכל גיל, … המשך לקרוא סקי – הצהרת כוונות
עדי בעולם 