אחרי שבוע וחצי בשטוקהולם יצאתי לטיול בדרום שבדיה ובדנמרק. זה איזור שלא הייתי בו מעולם, והשבדי הציע שניסע ביחד והוא ידריך. הסכמתי. השבדי הציע גם שנפגוש את משפחתו העניפה המתגוררת באזור. ברגע של חולשת הדעת הסכמתי גם לזה. מדובר במשפחה שלא פגשתי מעולם כשהיינו ביחד, גם השבדי עצמו לא ראה אותם כעשר שנים, ועד כמה שידעתי … המשך לקרוא דרום שבדיה, קופנהגן, וקצת גליל
שני חוקי הברזל לפיהם עובדים הגננים התל אביביים שמפעילים את מכסחות הדשא/מפוחי העלים/הדבר הזה שגוזזים איתו עלים ומיישרים גדרות צומחות: 1. אם זה היום שבו את יכולה לישון עד מאוחר אחרי שבוע בו נקרעת מעייפות, הגנן יתייצב מתחת לחלונך בשבע וחצי בבוקר. באורח פלא, על אף העובדה שהגינה של הבניין שלך היא רק שני מטר על שני … המשך לקרוא תל אביב וקצת צפון
ביום ראשון בצהריים היו אמורים המובילים לנחות אצלי בבית. באיחור של רק שעה שמעתי מבחוץ צפירות. הסתכלתי החוצה וחשכו עיניי. למרות שהבהרתי מראש שמדובר בסימטאות תל אביב הצרות, ולמרות שיבגני מהמובילים הבטיח לי שתל אביב זה ההתמחות שלהם, הופיעו שלושת המובילים בסוג של סמי טריילר, שאין סיכוי שיעבור ברחוב, שלא לומר יחנה. אין לי מושג … המשך לקרוא שלושה בארוחה אחת
בערב יום השואה הציע אחינו הקטן שניסע אל סבא וסבתא בעפולה כדי להיות שם כשסבתא מספרת את סיפורה לכיתה בבית ספר בעיר. קבענו בתשע בבוקר לצאת לדרך. שנינו, יש לציין, לא רגילים לקום בשעות חד ספרתיות, אבל ממש אי אפשר לאחר לאירוע הזה. ב-9:05 מעיר אותי הטלפון. על הקו אחינו הקטן.אחינו הקטן: חררר פרררר גרררראני: … המשך לקרוא השחוק והעצב
מראות שאפשר לראות בעבודה רק בפורים: וזו אני, בתלבושת התלמידה היפנית שלי, כולל חותלות המנגה, שאף אחד לא הבין. מסיבות ביום חמישי בערב הייתי במסיבת הפורים שלה. אני יכולה בוודאות להצהיר שזו מסיבת הפורים הכי שווה שהייתי בה. הופעתי בתור תלמידה יפנית, כי מאז שראיתי "בבל" (המעולה) מתחשק לי להתלבש ככה. יצאתי קצת פחות מחופשת ממה שהתכוונתי, … המשך לקרוא פורים וראש פינה
עדי בעולם 