תגית: אחינו הקטן

בשבוע שעבר נחתנו הילדים ואני לשבוע בארץ. כמה שעות אחרי הנחיתה כבר היינו בהפגנה הראשונה. יהיו מי שינסו לנזוף בי עכשיו שאין לי זכות לדבר כי אני לא גרה בארץ. יש לי שני דברים לומר על זה:1) אני תמיד אהיה ישראלית, זה לא משנה איפה אני גרה. הדרכון שלי, השפה שלי, השורשים שלי, בית הקברות … המשך לקרוא דמוקרטיה, אוכל, ים, ייאוש – ישראל 2023

זה שוב היה הזמן לביקורו השנתי של הדוד הכי משקיע, אחינו הקטן. הילדים ציפו לו בהתרגשות שנייה רק להתרגשות של האופנוען ושלי, לבייביסיטר בחינם שמגיע אלינו. וגם כי כמובן התגעגענו אליו. על כל פנים, אחינו הופיע בביתי רעב אחרי טיסה.אני: רוצה סנדוויץ'? יש לחם סלק!אחינו הקטן (עם פרצוף שנזכר איך הוא תמיד התבאס במטבחנו): יש … המשך לקרוא הדוד אחינו #2

בדיוק לפני 14 שנה, ביום השואה 2005, פירסמתי בבלוג לראשונה את סיפורו של סבא-רבא שלי, שנעלם בשואה והיו עדויות שונות שנותר בחיים. מדי שנה פירסמתי את הסיפור שלו כאן וביקשתי - אם מישהו מכיר אדם בשם הזה, בבקשה תפנו אליי, סבתא שלי תשמח לדעת מה עלה בגורלו, גם שבעים שנה אחרי שראתה אותו בפעם האחרונה. … המשך לקרוא תעלומת לייבוש בריקס – הפתרון

אל שדה התעופה הגענו בשמונה בבוקר, מה שדרש ממני לקום שעה מוקדם יותר מביום רגיל. אני לא מגיבה טוב להשכמות מוקדמות, ואני מאותגרת שכלית גם ככה מאז ההריונות (עד מתי טפשת 2010), אז הגעתי לשדה מטומטמת מתמיד. על פניו זה היה יכול לעבור בשקט, אבל אני זו שהתעקשה לענות על שאלות הסלקטור של אל על. … המשך לקרוא ויקפאו בני ישראל במדבר

כמו בפעם שעברה, גם הפעם קיבלתי את ההודעה שסבתא שלי נפטרה, בווטסאפ. מהחסרונות של לגור בחו"ל. זו הסבתא השנייה שלי שנפטרת בתוך ארבעה חודשים. אני: אני נוסעת להלוויה של סבתא שלי בישראלחברה לא ישראלית: רק עכשיו אתם קוברים אותה? מחכים אצלכם ממש הרבה זמן עד שקובריםאני: לא, את הסבתא ההיא כבר קברנו. זו הסבתא השנייה … המשך לקרוא פוסט של שחוק ודמע