סקי באיטליה

הכל התחיל עם האבא האוסטרלי. הוא הביט ביומן וקלט שבכריסמס-סילבסטר יהיו כמעט שלושה שבועות חופש מבית הספר. בשנים כתיקונן הוא לקח את כל המשפחה לאוסטרליה, ששם יש קיץ וקרובי משפחה שיבדרו לו את הילדים, אבל בעיתות קורונה עדיף להימנע מטיסות, בטח כאלה שפירושן 24 שעות במטוס/שדה התעופה. מצד שני, אם הוא לא יתכנן נסיעה, הוא … המשך לקרוא סקי באיטליה

שיר שחלמתי

היה זה בחופשת הסתיו, כלומר לפני חודש וחצי, ואני תיכננתי לספר על הטיול מייד, אבל קודם כתבתי את פוסט ההאלווין ואז החל גל הקורונה*, והנה, ברוך השם, עבר חודש וחצי ואני לא זוכרת מה עשינו בפראג. *(מספרים מטורפים, בתי החולים קורסים, באמת שאין לכם מה לחפש פה כרגע. אני בטוחה שתצליחו לעבור שנה בלי יריד … המשך לקרוא שיר שחלמתי

חתונה בכפר

"אנחנו מוזמנים לחתונה של באלינט", הודיע לי האופנוען בהתלהבות. "לחתונה של מי?" עניתי בקצת פחות התלהבות. התברר שלאופנוען היה לפני כמה שנים קולגה בשם באלינט, ועכשיו באלינט מתחתן במזל טוב, ואנחנו מוזמנים כולל הילדים, ולא רק לטקס בכנסייה, שזו הגירסה הנפוצה והקמצנית להזמנות לחתונה, אלא גם למסיבה שאחרי. מסיבה באיזה כפר בהונגריה, שעתיים נסיעה מבודפשט. … המשך לקרוא חתונה בכפר

אוכל דרוזי, מסיבה, מטוס ריק – ביקור בארץ, חלק 2

בפעם הקודמת הפסקתי עת נותרו לנו שלושה ימים בארץ. הילדים כבר יצאו מבידוד, האופנוען חזר לבודפשט, ורציתי שהילדים בכל זאת ייראו משהו חוץ מהחצר של סבתא וסבא (ונו, המסך). אז אבא שלי הציע את המוחרקה, קצת נופים של ישראל פלוס סיפור על אליהו הנביא, מה רע. האופנוען ואני נהגנו לנסוע למוחרקה על האופנוע ולאכול שם … המשך לקרוא אוכל דרוזי, מסיבה, מטוס ריק – ביקור בארץ, חלק 2