סיפורי ל.א.

הטיסה הייתה קצת מייגעת. לצאת בחמש בבוקר לפרנקפורט ואז לחכות ארבע שעות למטוס לקליפורניה. הייתי קרועה, נרדמתי בשדה בפרנקפורט.  אחרי שעה התעוררתי ומצאתי את עצמי יושבת בלב חבורת גברים עוטי מלבושים וזקנים א-לה-טאליבן. אופס. מייד פיניתי את עצמי להתאוששות בחנות המגזינים (תמונות משפחתיות חדשות של בראד ואנג'לינה!!!! איזה מהממת הילדה!!). הטיסה לקליפורניה הייתה מעייפת משהו. … המשך לקרוא סיפורי ל.א.

קטנים של התאקלמות

נכנסת למונית. הנהג מדברת בדיבורית עם מישהי. מתעלמת מהשיחה ושוקעת במחשבותיי.הנהג מסיים השיחה, מסתובב אליי: נחשי מי זו היתה?אני ~משדרת גלי מוח "אני לא בעניין של שיחה עכשיו"~: אין לי מושגהנהג: הבת שלי. נחשי איפה היא גרה?אני ~משדרת גלי מוח "שתוק ועכשיו"~: אין לי מושגהנהג: בקונטיקט, ליד האוניברסיטה שם|אני ~נכנעת~: היא לומדת שם?הנהג: מה פתאום … המשך לקרוא קטנים של התאקלמות

כרוניקה של סוף ידוע מראש

"אף אחד לא מושלם, ואף מערכת יחסים לא מושלמת. אנחנו נעבוד על זה ויהיה בסדר".(אני, קיץ 2002, קצת אחרי שעברתי לשבדיה) "כשעוברים לגור ביחד תמיד יש חיכוכים. תני לזמן לעשות את שלו".(חברות, אליי, אימיילים, קיץ 2002) "אני יודע שאני חלש בלהודות שאני טועה. אני מקווה להשתפר". (הבנזוג, קיץ 2002) "מה זאת אומרת אחותך עיצבה לנו … המשך לקרוא כרוניקה של סוף ידוע מראש

עידן רייכל, פאריז, שבת (הספר)

אז קודם כל, הסבר: מה עשה מוביל מצעדים כמו עידן רייכל בשטוקהולם הנידחת מבחינת ישראלים? ובכן, בשבוע וחצי האחרונים התקיים בשטוקהולם פסטיבל המזרח התיכון. באורח פרופורציונלי, היה הפסטיבל מלא כולו בתרבות של שכנינו: דוכנים של מוסיקה ערבית, בקלאוות, ספרים בערבית ושאר דברים פחות אטרקטיבים לישראלים. אממה, כיאה לשבדים ממוצעים שאינם מבדילים בין ערבי לישראלי, שהרי … המשך לקרוא עידן רייכל, פאריז, שבת (הספר)

סיפורי ברלין, סיפורי ריגה

העלמה פוני יוצאת לדרך סמס מאמא: "ד"ש מאבא ואמא, שעכשיו בברלין"סמס מעדי: "וואו! חבל שלא אמרתם לי, הייתי מצטרפת"סמס מאמא: "עוד לא מאוחר, אנחנו פה עד יום שלישי. המלון יושב ממש על הקופורטסנדאם" ~שואפת אוויר עמוק – אני מתה על הקו-דאם! – עושה הפסקה מסמסים, בודקת מחירים באינטרנט, מוצאת כרטיס ב-200 דולר~ סמס מעדי: "אני … המשך לקרוא סיפורי ברלין, סיפורי ריגה