קטגוריה: ארכיון

ביום ראשון בצהריים היו אמורים המובילים לנחות אצלי בבית. באיחור של רק שעה שמעתי מבחוץ צפירות. הסתכלתי החוצה וחשכו עיניי. למרות שהבהרתי מראש שמדובר בסימטאות תל אביב הצרות, ולמרות שיבגני מהמובילים הבטיח לי שתל אביב זה ההתמחות שלהם, הופיעו שלושת המובילים בסוג של סמי טריילר, שאין סיכוי שיעבור ברחוב, שלא לומר יחנה. אין לי מושג … המשך לקרוא שלושה בארוחה אחת

בערב יום השואה הציע אחינו הקטן שניסע אל סבא וסבתא בעפולה כדי להיות שם כשסבתא מספרת את סיפורה לכיתה בבית ספר בעיר. קבענו בתשע בבוקר לצאת לדרך. שנינו, יש לציין, לא רגילים לקום בשעות חד ספרתיות, אבל ממש אי אפשר לאחר לאירוע הזה. ב-9:05 מעיר אותי הטלפון. על הקו אחינו הקטן.אחינו הקטן: חררר פרררר גרררראני: … המשך לקרוא השחוק והעצב

מראות שאפשר לראות בעבודה רק בפורים: וזו אני, בתלבושת התלמידה היפנית שלי, כולל חותלות המנגה, שאף אחד לא הבין. מסיבות ביום חמישי בערב הייתי במסיבת הפורים שלה. אני יכולה בוודאות להצהיר שזו מסיבת הפורים הכי שווה שהייתי בה. הופעתי בתור תלמידה יפנית, כי מאז שראיתי "בבל" (המעולה) מתחשק לי להתלבש ככה. יצאתי קצת פחות מחופשת ממה שהתכוונתי, … המשך לקרוא פורים וראש פינה

קרנבל, בנח"ל קרנבל היום הייתי עם ההורים ואחינו הקטן ב"הלהקה" בהבימה. יש לי וידוי: זו הפעם הראשונה שאני רואה הצגה בהבימה. אי שם בתור ילדה היו אמורים לקחת אותי ל"המלך מתיא הראשון", וברגע האחרון זה התבטל. עד היום אני זוכרת את שברון הלב. ומאז פשוט לא הגעתי לשם (לאכול בקפה שלהם לא נחשב). אבל עכשיו … המשך לקרוא ארכיון – עדי בעולם, פברואר 2007