זמן בנות הבנזוג נסע לפני שלושה ימים לוועידה בקנדה. אחרי שסיימתי להתבכיין לו על ששוב הוא משאיר אותי לבד לשבוע, התפניתי לעשות את מה שאני אוהבת ויכולה רק כשהוא לא פה. קודם כל, אוכל. הבנזוג, שאינו חובב כל מזון ששחה לפני, מקמט אפו במיאוס אם אני מעיזה לפרגן לעצמי איזה סלמון במטבח שלנו. אז יוצא … המשך לקרוא חברה ישראלית בשטוקהולם, אולנד, וקסהולם ונסיעה לארץ
זכרונות מתל אביב "הן נפגשו, אחר צהריים אחד בחורף, בדירה של רונה ברחוב הס, שהמטבח הענקי, הפתוח, בו ישבו, פנה לחצר אחורית מלאה צמחייה סבוכה שמתוכה מציצות כמה צמרות דקלים, שנראו לשירה לא שייכים, כמו הדקלים האחרים הפזורים בלב העיר. היא התפעלה מהחלונות הגדולים, ריבועי זכוכית מקובעים במסגרת ברזל צבועה בתכלת, ואמרה שתמיד חלמה שכשיהיה … המשך לקרוא ארכיון – עדי בעולם, מאי 2005
את הספרות הרוסית גיליתי מאוחר. עשיתי רק שתי יחידות בספרות, וקריאת החובה שלנו לא כללה את דוסטוייבסקי או טולסטוי (קריאת החובה שלנו כן כללה אגב ספרים ישראלים כמו "גיא אוני" או "תרנגול כפרות" שקראתי בנשימה עצורה ובלי ללכת לישון עד שסיימתי, וכשבכיתה שלי התלוננו שה'ספרים משעממים' פשוט לא הבנתי על מה מדברים. עד היום אני … המשך לקרוא ספרות רוסית בכלל ואקונין בפרט, וכיתת שבדית מטורללת
\ שלמה ואני, סיפור אהבה-שנאה כשהייתי בת שמונה עשרה נסעתי עם כמה חברים לפסטיבל ערד. כולנו היינו ערב הגיוס, ישר אחרי הבגרויות, וזה היה מן טיול ראשון של חופש אחרי הלימודים. מלבד מוסיקה היו שם עוד כמה חוויות, חלקן מפוקפקות (כולל סיבוב על קרוסלה שהותיר אותי עם בחילה לכל היום שאחרי. יניב, אני יודעת שאתה צוחק … המשך לקרוא פורים, פסחא והרבה חיי חברה
זה חורף! חזרנו אתמול מישראל. נחתנו באמצע הלילה ולקחנו מונית עד מפתן הדלת, כך שלא ממש שמתי לב לשינוי במזג האוויר בין ישראל לכאן. היה ביקור מצוין בישראל. גם הספקתי לעבוד קצת. ואני מזכירה את זה כי בין היתר יצא לי לעשות ידיעות על מזג אוויר, והכותרות שחיברתי זעקו "שלג ברמת הגולן" (!!!) על שלג של … המשך לקרוא סיפורי כיתת השבדית, הסיפור האמיתי של ג'יין אוסטן והרבה ספרים
עדי בעולם 