נאפה ואלי ויום אחרון בסן פרנסיסקו

ביום הרביעי של הטיול החלטנו האופנוען ואני להתחמם קצת, ובמקום לנסוע לכיוון סן פרנסיסקו עלינו למעלה, לכיוון נאפה ואלי.או לפחות, מה שאנחנו חשבנו שהוא נאפה ואלי. אחרי חצי יום שם גילינו שאנחנו בעצם בסונומה ואלי. לא שזה משנה. הרעיון הוא אותו רעיון: נוסעים על כביש, שכנראה מכונה דרך היין, ובדרך יש המון פניות שמובילות להמון … המשך לקרוא נאפה ואלי ויום אחרון בסן פרנסיסקו

שוטפים את העיניים בכחול ובירוק

"The coldest winter I ever spent was summer in San Francisco" (ציטוט מפורסם של מארק טוויין, אלא שהוא כנראה לא באמת אמר את זה, ראו פיסקה 16 אם אין לכם כוח לקרוא את הכל) אמר או לא אמר את זה, זה מאוד נכון. בבוקרו של היום השני של המסע שלנו התעוררנו האופנוען ואני במונטריי וגילינו שבחוץ … המשך לקרוא שוטפים את העיניים בכחול ובירוק

הרהורים של לוס אנג'לס, ויוצאים לדרך

יפה פה, גדול פה, נוח פה. זמן איכות משפחתי. האחיין הוא הנאה צרופה.עוז והאופנוען באימון גלישה. לא פלא שסובלים כאן מהשמנה. המנות עצומות (בצ'יז קייק פקטורי הזמנו קרן ואני סלטים בלאנץ' פורשן, הקטנה והזולה יותר. גם את המנה הקטנה יותר הזו לא הצלחנו לסיים). כל סלט יגיע עם תוספת נדיבה של גבינה מגוררת. כל המבורגר … המשך לקרוא הרהורים של לוס אנג'לס, ויוצאים לדרך

וריח אורנים. יוני 2009

הנחת היסוד לפני שיצאנו לטיול הייתה: אנחנו נלך לאיבוד לפחות פעם אחת.אין מה לעשות, ככה זה בירושלים, זה חוק. בכל פעם שמטיילים בירושלים הולכים לאיבוד. בבוקר יום ראשון התאספנו חמשת המטיילים האמיצים: עוז, אחינו הקטן, בן דודנו עודד, האופנוען ואני. עוז, שזה לו ביקור מולדת, החליט שצריך לבקר בבירה. מצויידים באוטו של אבא עשינו את … המשך לקרוא וריח אורנים. יוני 2009

טיולים וחרגולים

ארוחת ערב אצל ההורים שלי. אחינו הקטן יושב רחוק ממני ומכווץ את עיניו בכיווני. אני: מה? אחינו הקטן: סיכה יפה יש לך בשיער אני: הה הה אחינו הקטן: מה? אני: אין לי סיכה בשיער אחינו הקטן: אבל יש לך, סיכה יפה, ירוקה כזו אני: מה? אחינו הקטן מתקרב אליי כשהוא נועץ עיניים בשיער שלי, ומתחיל … המשך לקרוא טיולים וחרגולים