זה שוב היה הזמן לביקורו השנתי של הדוד הכי משקיע, אחינו הקטן. הילדים ציפו לו בהתרגשות שנייה רק להתרגשות של האופנוען ושלי, לבייביסיטר בחינם שמגיע אלינו. וגם כי כמובן התגעגענו אליו. על כל פנים, אחינו הופיע בביתי רעב אחרי טיסה.אני: רוצה סנדוויץ'? יש לחם סלק!אחינו הקטן (עם פרצוף שנזכר איך הוא תמיד התבאס במטבחנו): יש … המשך לקרוא הדוד אחינו #2
חלפו שבועיים מכריסמס ונראה לי שהתאוששתי קלות מהלם הסוכר והאלכוהול, כמו גם הילדים שבו לבית הספר אחרי חופשת כריסמס ארוכה, ואני יכולה לדווח על קורותינו בחג המולד. כזכור, חג המולד הוא כבר מזמן לא יומיים בסוף דצמבר, אלא חודש שלם של קישוטים מנצנצים, מוזיקה שרודפת אותך בכל חור, קניונים עמוסים והרבה שוקולד. בהונגריה החג מתחיל … המשך לקרוא כריסמס 2019
זה כנראה גילי המאוחר, אבל ביום ההולדת הזה הבנתי כמה דברים. יותר חשוב ברכה ממתנה.כן, זו קלישאה שאמרתי כל החיים, אבל רק בשנים האחרונות אני גם מבינה אותה. כשאנשים השקיעו בברכה אישית אשכרה קראתי והתרגשתי. בהתאמה, אני גם מקפידה כבר כמה זמן שכשאני מברכת ליום ההולדת, לא להסתפק בברכה גנרית אלא למצוא משהו שהחוגגים ישמחו … המשך לקרוא חמישה דברים שלמדתי ביום ההולדת
באמצע אוקטובר קלטתי שבשל התאריך שעליו נפלה חופשת הסתיו הבית ספרית, בית הספר חוגג האלווין שבוע לפני התאריך. כלומר - בעוד שבוע. עשיתי חישוב מהיר אם אני מוכנה מבחינת תחפושות: המסיכה שהזמנתי לגומבוץ - עוד לא הגיעה למרות שהפעם הקפדתי לא להזמין מסין אלא מתוך האיחוד האירופי. התחפושת של הדובוש - היא אולי קלה אבל מתישהו … המשך לקרוא האלווין 2019
כמו כל השנים האחרונות, גם סיגט הזה היה בסימן "אנחנו זקנים". זה התחיל בזה שבהיתי בליינאפ והיכרתי שתי להקות וחצי. פלוס אד שירן, אבל הכרטיסים ליום שלו נגמרו הרבה לפני שהקיץ הגיע, אז ידענו מראש שזה לא יקרה. נשארו לי פרנץ פרדיננד (אתם כן מכירים אותם, פשוט לא מזהים את השם) ופו פייטרז. רכשנו מהר … המשך לקרוא סיגט 2019
עדי בעולם 