בערב יום השואה הציע אחינו הקטן שניסע אל סבא וסבתא בעפולה כדי להיות שם כשסבתא מספרת את סיפורה לכיתה בבית ספר בעיר. קבענו בתשע בבוקר לצאת לדרך. שנינו, יש לציין, לא רגילים לקום בשעות חד ספרתיות, אבל ממש אי אפשר לאחר לאירוע הזה. ב-9:05 מעיר אותי הטלפון. על הקו אחינו הקטן.אחינו הקטן: חררר פרררר גרררראני: … המשך לקרוא השחוק והעצב
תגית: שואה
שיחה שמשאירה אותי עם דמעות
הלו? עדי, את יודעת איזה יום היום?""סבא!! עמדתי בדיוק עכשיו להתקשר. עכשיו סבתא תחשוב שלא זכרתי""לא משנה מיידלע, קחי את סבתא""הלו?""היי סבתא""היי מיידלע. כמה אני שמחה לשמוע אותך""איך את, את בסדר? מחזיקה מעמד?""כן. הטלפונים מהנכדים מחזקים אותי. אתם, את והאחים שלך ושני בני הדודים שלך, אתם הנקמה האמיתית שלי בגרמנים. הם לא יכלו לי". כמו … המשך לקרוא שיחה שמשאירה אותי עם דמעות