טיול באוקספורד

בסוף השבוע החלטנו לפצוח בטיול ספונטני. ניכנס לאוטו ונעצור במקום הראשון שנראה לנו יפה. איך שנכנסנו לאוטו גומבוץ נרדם, אז החלטנו לשנות את הגדרת הטיול – ניכנס לאוטו ונעצור במקום הראשון שגומבוץ יתעורר בו. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מלונדון. כיוונו את הג'יפיאס במיוחד לנסיעה בכבישים צדדים בלבד, בשום פנים ואופן לא כבישים מהירים, ובתוך … המשך לקרוא טיול באוקספורד

ההיית או חלמתי חלום מוקדם בבוקר

בערב שבת קבענו שניסע לטייל בצפון בשבת. בכל זאת, זו ארצנו וזה הרבה יותר זול מלנסוע לחו"ל. בשמונה וחצי בבוקר שלף אותי האופנוען מהמיטה, שאל אם אני רוצה טוסט להתאושש, וחזר עם פרוסת לחם קלויה ועליה גבינת שמנת, גבינת צ'דר וריבת חבושים. אין כמו שוק קולינרי בשביל להתעורר. היה לנו שולחן מוזמן במלון הסקוטי בטבריה … המשך לקרוא ההיית או חלמתי חלום מוקדם בבוקר

מזכרת מהעבר

בכל יום שואה אני מפרסמת פה את הפוסט על אבא של סבתא שלי, שאנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו. גם השנה אני מפרסמת אותו, ממש מתחת לפוסט הזה. אבל הפעם אני מפרסמת פוסט שואה נוסף, כי השנה קיבלה סבתא שלי מזכרת לא צפויה מהעבר. כשסבתא נכנסה למחנה היא הייתה בת 12. יומיים קודם היא עוד … המשך לקרוא מזכרת מהעבר

ארכיון – עדי בעולם, מאי 2008

נוסעת במונית. הנהג משוחח עם חבר שלו בטלפון."חתני הסתבך, ומסכן, לא באשמתו. הוא נוסע, פתאום באה איזו זקנה קפצנית, קופצת לו לכביש, פוגעת לו באוטו, ועכשיו לקחו לו את הרישיון. איזה עולם אני אומר לך".(כן, הזקנות האתלטיות האלה זה באמת תופעה מסוכנת. זה מה שהורס לנו את המדינה) חמש דקות אחרי."משרד הרישוי האלה, אין להם … המשך לקרוא ארכיון – עדי בעולם, מאי 2008

השחוק והעצב

בערב יום השואה הציע אחינו הקטן שניסע אל סבא וסבתא בעפולה כדי להיות שם כשסבתא מספרת את סיפורה לכיתה בבית ספר בעיר. קבענו בתשע בבוקר לצאת לדרך. שנינו, יש לציין, לא רגילים לקום בשעות חד ספרתיות, אבל ממש אי אפשר לאחר לאירוע הזה. ב-9:05 מעיר אותי הטלפון. על הקו אחינו הקטן.אחינו הקטן: חררר פרררר גרררראני: … המשך לקרוא השחוק והעצב