תעלומת לייבוש בריקס – הפתרון

בדיוק לפני 14 שנה, ביום השואה 2005, פירסמתי בבלוג לראשונה את סיפורו של סבא-רבא שלי, שנעלם בשואה והיו עדויות שונות שנותר בחיים. מדי שנה פירסמתי את הסיפור שלו כאן וביקשתי - אם מישהו מכיר אדם בשם הזה, בבקשה תפנו אליי, סבתא שלי תשמח לדעת מה עלה בגורלו, גם שבעים שנה אחרי שראתה אותו בפעם האחרונה. … המשך לקרוא תעלומת לייבוש בריקס – הפתרון

פוסט של שחוק ודמע

כמו בפעם שעברה, גם הפעם קיבלתי את ההודעה שסבתא שלי נפטרה, בווטסאפ. מהחסרונות של לגור בחו"ל. זו הסבתא השנייה שלי שנפטרת בתוך ארבעה חודשים. אני: אני נוסעת להלוויה של סבתא שלי בישראלחברה לא ישראלית: רק עכשיו אתם קוברים אותה? מחכים אצלכם ממש הרבה זמן עד שקובריםאני: לא, את הסבתא ההיא כבר קברנו. זו הסבתא השנייה … המשך לקרוא פוסט של שחוק ודמע

יום השואה 2014

בכל שנה, בכל יום זיכרון לשואה, אני מפרסמת פה שני פוסטים. פוסט אחד על אבא של סבתא שלי, המיסתורין המשפחתי שלנצח כנראה יישאר מיסתורין, ועוד פוסט, ובו עדכונים, אם יש, מהסיפור, או סתם ענייני שואה. מאז שהפכתי לאם אני מוצאת את זה בכל שנה יותר ויותר קשה. אני חיה את השואה מגיל כל כך קטן. … המשך לקרוא יום השואה 2014

איך התחלנו למצוא את לייבוש בריקס

הפוסט הבא מורכב משני סיפורים. האחד - על אביה הנעלם של סבתי. השני - איך התחלנו לגלות מה אירע בגורלו. החלק השלישי של הסיפור, החשיפה, יגיע בלינק בסוף הפוסט. חלק ראשון: מי ראה את לייבוש בריקס (אפריל 2005) במשך הכל השנים האלה, מאחורי סיפור השואה של סבתא, והזוועות של המחנה ושל הרכבת ושל הגטו, ישנה … המשך לקרוא איך התחלנו למצוא את לייבוש בריקס

יום השואה באירופה, אפריל 2012

סוף פברואר, אנחנו במלון בגבול אוסטריה. בארוחת הערב אנחנו יושבים ליד שולחן של ארבעה אוסטרים מבוגרים. גומבוץ מסתכל עליהם ועושה פרצופים חמודים. הם מחייכים אליו בחזרה ומדברים עליו בגרמנית בשולחן "איזה מתוק". אני מחייכת אליהם, ואז תוהה: אם הם היו יודעים שהוא יהודי, הם גם היו מחייכים אליו ככה? ואם זה היה לפני 70 שנה, … המשך לקרוא יום השואה באירופה, אפריל 2012