ינואר 2017

על עזרה

על כל כך הרבה דברים אני רוצה לכתוב אבל איכשהו זה מתמוסס לי. אז אני אנסה לתפוס פה כמה דברים לפני שזה שוב נעלם בנבכי אלצהיימר הנעורים.

כבר כתבתי פה כמה הדהימה אותי העזרה שזכיתי לה מחברות בשנה שעברה. חברות שלקחו לגן ואספו מהגן והביאו ארוחות ערב לכל המשפחה ופינוקים קטנים לימים הכי קשים. חברות שהתאגדו ביניהן ועשו תורנויות בישול ובייביסיטר בלי שבכלל ביקשתי (ולא כי לא הייתי צריכה, כי פולניה). חברות שידעו שאני לא במצב שרוצה לראות מישהו, אז פשוט דפקו על הדלת וכשפתחתי מצאתי סיר מלא וזר פרחים מחכים על המפתן.

להמשיך לקרוא

יולי 2016 – פוסט הסרטן

תכלה שנה

 

לא כתבתי פה שנה. והייתה סיבה טובה. כלומר, רעה. אני מתנצלת על ההיעלמות. לא אכביר מילים, בעיקר כי אין לי. במקום זה, אני אתן לממים* לתאר את התקופה.

 

*ממים: תמונות שעליהן מרכיבים טקסט. לכל תמונה יש משמעות משלה בשפת הממים, ובצירוף הטקסט נוצר מסר עמוק יותר. בערך. אם אתם לא מכירים ממים – לא נורא. עדיין תצליחו להבין, מקסימום בלי המשמעות הממית.

 

להמשיך לקרוא