סופ"ש בחווה. סלובניה

לפני כמה חודשים היינו אמורים לנסוע לסלובניה. לא סתם לטייל, אלא גם לפגוש שם את חברתי גילה ומשפחתה. בנינו הרים וגבעות על הטיול להרים בסלובניה. הזמנו מקום מראש, גילה ערכה לו"ז ושמרה פעילויות שטובות לילדים קטנים לימים שנהיה איתם, הכנו את הילדים לטיול מגניב, כי היינו אמורים לישון בחווה אמיתית, שפרט למשק משכירה גם חדרים לתיירים.

שבוע לפני הנסיעה נתפס לאופנוען הגב. לא נתפס "כואב לי הצד כשאני מסתובב", כי אם "יכול רק לשכב ואין מצב לשבת". אמרנו טוב, יש לנו שבוע, יעבור לו.

שלושה ימים לפני הטיול הכנתי את גילה שאולי נבטל, אבל עוד לא בטוח, כי בטח מחר האופנוען יקום עם גב כמו חדש.

יום אל הטיול האופנוען עדיין שכב על הרצפה בבית ונאנק מכאבים בכל פעם שניסה לשבת. היו לנו 24 שעות עד שהוא יצטרך לשבת באוטו שש שעות בדרך לאלפים הסלובנים. סירבנו להתייאש.

התייאשנו בערב, 12 שעות ליציאה לדרך, כשהאופנוען עדיין לא הצליח להתרומם לישיבה מהשטיח. הודענו לגילה, ושלחנו מייל לחווה שהיינו אמורים לישון בה. כעיקרון מדיניות הביטולים אמרה שאין החזר אם זה תוך פחות מ-72 שעות לנסיעה, אבל הסברתי במייל שממש רצינו, רק נתפס לנו הגב. מה שמחנו לקבל מייל בחזרה מבעלת החווה החביבה, שאמרה שהיא מבינה, מאחלת בריאות שלמה ולא תחייב אותנו.

זו דוגמה מצוינת לאיך שירות טוב משתלם – החלטנו שניסע לסלובניה בתאריך אחר, ונישן רק שם. במהלך הקיץ עברנו על האתר שוב ושוב, וגילינו שהחדרים בחווה תפוסים לגמרי עד אמצע ספטמבר. בלית ברירה הזמנו את החדר לסופ"ש באמצע ספטמבר. אמצע ספטמבר זה עוד נעים, אמר האופנוען, גם אם יהיה קריר יותר מאוגוסט, כמה רע זה כבר יכול להיות?

IMG_2172

מזג האוויר ביום שהגענו לסלובניה. נראה לי שמבטלים את התוכנית של השחייה באגם

להמשיך לקרוא