אחרי שהקדשנו חודש משנת בר המצווה לישראל, היה טבעי שאת החודש שאחריו נקדיש למדינה שאנחנו גרים בה. אבל גם האופנוען וגם אני לא התלהבנו מהרעיון של חודש הונגריה - לא בא לי לבזבז זמן וכסף על טיולים לאזורים הפחות ידועים של המדינה (אסכם לכם: סיפורי היסטוריה לאומנית, אוכל לא בריא ולא אטרקטיבי לצמחונים, נוף סבבה … המשך לקרוא חודש 5 – אירופה
פריבייסלי, און עדי בעולם: החודש הרביעי בשנת בר המצווה הוקדש לישראל. זה כלל טיול בן שבועיים בישראל פלוס שיפור העברית של הילד פלוס עיון בתרבות ישראלית פלוס לימוד על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. את הפוסט הקודם סיימתי בביקורנו אצל הדודים האהובים בגליל, ומשם נסענו ישירות לקיבוץ. בן דודי עודד עשה דרך ארוכה מאז ימיו כגולש קליפורני, והיום … המשך לקרוא חודש 4 – ישראל, חלק ב'
כמו כל השנים האחרונות, גם סיגט הזה היה בסימן "אנחנו זקנים". זה התחיל בזה שבהיתי בליינאפ והיכרתי שתי להקות וחצי. פלוס אד שירן, אבל הכרטיסים ליום שלו נגמרו הרבה לפני שהקיץ הגיע, אז ידענו מראש שזה לא יקרה. נשארו לי פרנץ פרדיננד (אתם כן מכירים אותם, פשוט לא מזהים את השם) ופו פייטרז. רכשנו מהר … המשך לקרוא סיגט 2019
אין סימבולי מהשלג הראשון של העונה שירד היום, להזכיר לי כמה אני בדיליי בפוסטים. וכך, במקום להביא לכם תיאור של יום הולדתי משבוע שעבר (אתמצת אותו: הסעתי את הילדים לחוגים כמו כל יום. ימי הולדת אחרי שיש לכם ילדים הם הכי תזכורת שחלפו ימי הזוהר) אני מביאה סוף סוף את זכרונותיי, כלומר, את קמצוץ זכרונותיי … המשך לקרוא סיגט 2018
זה פוסט שצריך לקרוא עם בירה ביד. כלומר, זה פוסט שאני כותבת וכבר מתחשק לי בירה. כלומר, זה פוסט על חוויותינו בפסטיבל סיגט השנה, וכיוון שרוב הזמן שם הייתה לי כוס בירה ביד, אני רק מסתכלת על התמונות משם וכבר חשה בצורך בבירה קרה. נראה אם גם לכם יתחשק כוס בירה עד סוף הפוסט הזה. … המשך לקרוא סיגט 2017
עדי בעולם 