ראשית, לנושא קצת רציני. הבחירות בהונגריה. באחרונה נשאלתי כמה פעמים איך אנחנו לא בורחים מכאן עם התחזקות המפלגה הימנית קיצונית יוביק, ששונאים יהודים. עכשיו, קודם כל, תיקון טכני: בניגוד לכותרות בארץ, המפלגה לא התחזקה בבחירות האחרונות. זה נכון שהם קיבלו יותר אחוזים מהבחירות הקודמות, אבל לפי שיטת הבחירות ההונגרית, צריך גם לקבל אחוזים וגם להיבחר כמועמד אישי (הפרלמנט מורכב חלק מרשימות מפלגתיות וחלק מזוכים בבחירות אישיות), וכתוצאה מזה יוביק תקבל בפרלמנט החדש פחות מושבים ממה שהיה לה בפרלמנט הקודם.

אבל אני מכירה את גישת לא ניתן לעובדות לקלקל לנו את הכותרת (והנה דוגמה מצוינת: כתבה מוואיינט בנושא. הכותרת מבשרת על ניצחון ענק למפלגה. האם אף אחד מעורכי הידיעה לא שם לב שבקטע הווידיאו המצורף לכתבה נושא מנהיג יוביק נאום הפסד? רק פרצופיהם העגומים של הסובבים אותו היו צריכים לרמוז להם שזה לא בדיוק נאום ניצחון. המשפט הראשון שהוא אומר הרי זה "כשלנו בבחירות האישיות" או משהו מעין זה).

ובכל זאת,דיטיילז. זה לא באמת משנה מושב או שניים לכאן או לשם. השאלה היא איך חיים עם מפלגה כזו במדינה. והתשובה היא שוב, שמה שרואים מכאן לא רואים משם. הם בהחלט מפלגה גזענית ובהחלט שונאי יהודים שלא חסר אצלם הצהרות גם נגד יהודים, אבל כל הקהל שהצביע להם הוא לא בהכרח שונא יהודים (לא שאני חושבת שמדובר במצביעים אנינים ואוהבי אדם). יוביק עשתה את דרכה לפרלמנט בעזרת נפנוף בדגל שכמעט לא הוזכר בארץ – שנאת צוענים. יש בהונגריה בעיה, בייחוד באזורים הכפריים, של קהילות צוענים גדולות שחיות בעוני ומגדלות דורות אחרי דורות של ילדים שיגדלו גם הם לעוני ולבורות. בין שאר הבעיות שמתעוררות מזה, יש גם פשע. והתוצאה היא שבכפרים ובאזורי הספר יש הרבה בעיות גניבות ופריצות, והשנאה לצוענים גדלה עם התופעה. אז יוביק קיבלה את רוב קולותיה באזורים האלה, שבהם יש מעט מאוד יהודים אבל הרבה בעיות פשע של הקהילה הצוענית. בבודפשט לעומת זאת אחוז ההצבעה ליוביק היה משהו כמו 6%.

ושיהיה ברור, שנאת צוענים לא אומרת שהם בסדר, בכל מקרה מדובר במפלגה שעושה את דרכה על בסיס שנאה, ובחלקה גם שנאת יהודים. מדובר בגזענים ובחרא של אנשים, חד וחלק. אבל זה לא בדיוק המצב של גרמניה בשנות ה-30, של היהודים שידעו לקום ולברוח בזמן. לפחות עוד לא, ואנחנו נישאר כמובן עם האצבע על הדופק.

ואנקדוטה קטנה: בעוד יוביק זוכה להצלחה באזורים הכפריים, היא די שנואה בבודפשט ובערים הגדולות. וככה יצא שכל כרזות הבחירות שלהם בעיר הושחתו. לא ראיתי אפילו כרזת יוביק אחת בעיר בלי שציירו למועמד בתמונה שפם של היטלר.

באמת, באיזשהו שלב האופנוען ואני התחלנו להתבדח שהם מדפיסים מראש את הפוסטרים עם שפם קטן כאילו מצויר על המועמד (שאגב צויר גם על מועמדות ), כאילו הם רוצים קישור להיטלר אבל מפחדים להודות בזה, אז מעמידים פנים שזה פוסטרים שהושחתו.

(התשובה: הם לא הדפיסו אותם ככה, הם באמת סבלו מהשחתת כל הפוסטרים שלהם בעיר. הה הה הה).

ומשנאת יהודים לאהבת ישראלים:

סדר פסח. השנה עשינו אותו במסעדה מגניבה, שהבעלים היהודים שלה סוגר כל שנה חלק מהמסעדה ומארגן שם סדר פסח שקונים אליו מראש כרטיסים. יש גם מנחה טקס שקורא את ההגדה והכל מגניב. אז הלכנו על זה.

קודם כל הייתי צריכה להכין את הילדים, והנה וידוי קטן: אחרי ששנים חשבתי שאף כוכב ילדים לא ייכנס אליי הביתה, נכנעתי לדבר הבא –

כן, רינת. מי היה מאמין שזה יקרה לי. אבל אמא שלי הביאה לי את זה ומתברר שרינת ויויו, שהוא רובוט דובר אנגלית שזה בול מדבר אל הילדים שלי, מסבירים בכל אחד מהדיוידי בקופסה את משמעות החג ומנהגיו. וככה יצא שהילדים שלי שמעו בחנוכה על אנטיוכוס, ובפורים על אחשוורוש, ועכשיו בפסח הם קיבלו הסבר מלא על החג, שזה בהחלט הרבה יותר ממה שאני הייתי נותנת להם. למעשה, חצי מהדברים בדיוידי בכלל לא זכרתי.

אז ככה לפני כל חג טחנתי להם את הרינת ויויו התואם, והילדים יצאו הכי מומחים בחגים יהודים.

אז עכשיו, לקראת הסדר, טחנתי להם את הדיוידי של פסח. ומה אתם יודעים, זה נקלט. מילא זה שהם יודעים לשיר את שמחה רבה שמחה רבה ואת אחד מי יודע, הם גם אשכרה זכרו שיש אפיקומן ואליהו הנביא.

וככה יצא שישבנו שם בסדר, והמנחה של הערב, שהוא המורה לעברית של הקהילה היהודית או משהו כזה, ממש הופתע לגלות שיש מקהלה בצד ששרה גם את השירים. והתברר שהוא קורא לבד את כל ההגדה, שזה קצת ביאס אותי כי אני רגילה שכל אחד בשולחן קורא בתורו, וכולם עושים מניפולציות כדי שהחכם יהיה בתור שלהם והרשע יהיה בתור של אח שלהם, אבל הוא היה מוכן לחלוק את הקריאה בקטע של הארבעה בנים. ובגלל שלא הייתי מוכנה לזה שהוא חולק אז לפני שבכלל מצמצתי הוא כבר פירגן את הקטע של החכם לבת שלו (ררר!!), ואז שאל מי רוצה לקרוא את הרשע ואיזו ילדה הונגריה תמה התנדבה, ואז שאל מי רוצה את לקרוא את שאינו יודע לשאול ואני קפצתי. והוא אמר בבקשה ואני אמרתי "אבל בעברית" (כי כל השאר קראו בהונגרית) והוא פער פה ולפני שהוא הספיק להגיב פצחתי בקריאה. וכל החדר השתתק מייד וכולם הסתובבו אליי. האופנוען שלא היה מוכן לזה (הכל קרה מאוד מהר כשקפצתי והתחלתי להקריא) הסמיק קצת, וכולם בהו במי יודע לקרוא בעברית. וכשסיימתי הייתה דממה בחדר וכולם תקעו בי מבטים שהיו אשכרה מעריצים. הילד שישב לידי אמר לי "וואו" ואמא של האופנוען שלחה לכולם מבטים מרוצים שאמרו "זו כלתי". סוף סוף היא זוכה ממני לקצת נחת המסכנה*…

*היא פשוט הולכת לבית כנסת כל יום שישי וכשהאופנוען הביא לה כלה מישראל היא הכי הייתה מרוצה. עד שהיא גילתה שלגרור אותי לבית כנסת היא לא תצליח.

אחרי זה הגומבוץ תפס את המנחה ושאל אותו בעברית איפה הכוס של אליהו הנביא, והמנחה היה כל כך מרוצה שיש ילד שמדבר עברית שעשה לו סיבוב אל השולחן שלו והראה לו את הכוס של אליהו, ואני הייתי כל כך מרוצה שהוא זוכה לתשומת לב כזו שהלכתי וצילמתי הכל. ורק אחרי כמה תמונות קלטתי שאולי המנחה לא כל כך מרוצה מזה שאני מצלמת בערב חג. אופס. (אז הפסקתי. להגנתי אומר שלגמרי שכחתי מזה שמצלמה זה משהו שאסור להפעיל בשבת, וגם שלא מדובר ברב ולא חשבתי על זה שאולי הוא דתי, המורה, הרי כולם חבשו שם כיפות לכבוד הסדר. וגם שאני אהבלה).

(הגומבוץ בוחן את הכוס של אליהו. לא צולם ביום חול. עם המנחה הסליחה).

ואחרי זה הוגש האוכל. בגלל שמדובר במסעדה שווה היו לי תקוות אבל התברר שהם לא הכינו במטבח של המסעדה אלא הלכו על קייטרינג כשר.

עוף ותפוחי אדמה. אפשר להוציא את האשכנזיה מישראל אבל אי אפשר להוציא אותה מהאוכל המבאס בחגים. לגמרי דז'ה וו לילדות. האם מתישהו אזכה לסדר שלא מגישים בו עוף ותפוחי אדמה חסרי טעם?? תודה.

כי אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי קומפוט לקינוח. ואימרו שלום. בפולנית.

ואחרי זה המנחה, אני והילדים פצחנו בשירת אחד מי יודע. מבטים מעריצים מסביב וכו.

פסח שמח!

לא רק פסח בא, גם אביב הגיע.

בכל אביב מופיע אצל הירקנים הירק הבא:

שמו בהונגרית הוא "בצל דוב", וזה בטח לא אמר לי כלום. אבל טעמו הוא שום עדין, וזה הזכיר לי משהו. זוכרים בספר רומן רוסי, מאיר שלו מספר איך הכיתה שלו הולכת לטיול והמורה מראה להם את שום הבר ומעודדת אותם לאכול אותו עם לחם? וקוראת לזה "ללפת את הפת"?

אז זה. שום בר. האמת, להיט. בהתחלה רק הוספתי אותו לסלט, אחרי זה כבר טחנתי ועירבבתי עם קוטג', ועכשיו כבר יש לי מאה רעיונות בראש. ואז התברר ששום הבר חולק משהו במשותף עם חבושים: יש לו עונה של בערך שבע שניות, והשבוע זה השבוע האחרון שלה (מתוך כשבועיים). אז קניתי חצי ממה שהיה אצל הירקן, אלא שזה נשמר בערך יום לפני שנובל (וצריך להחזיק את במים כמו פרחים), אז אם למישהו יש רעיון וכו.

ואם כבר הזכרנו ספרים אז מאז הפוסט האחרון קראתי את עד שיום אחד מאת שמי זרחין, ששאלתי מאיריס והפתיע לטובה, ואת המרכיבים הסודיים של האהבה מאת ניקולא בארו שקיבלתי מגילה והוא בדיוק כמו שהיא הגדירה, ספר אהבה פריזאי קטן וחמוד, והוא כל כך צרפתי שממש דימיינתי לי בראש איך אומרים את מה שהם אומרים בצרפתית (עם אוצר המילים בן עשרים המילה שלי בצרפתית). ואז קראתי את הקוסם מארץ עוץ הגירסה המוערת*, שתירגמה גילי בר-הלל-סמו, שאני זוקפת לזכותה את הארי פוטר בעברית ובכלל היא מתרגמת מצוינת בעיני, וגם כאן לא התאכזבתי. ספר תענוג, לא רק הקוסם המקורי על קסמו שאין להתווכח איתו, אלא גם ההערות המעניינות ומחכימות וגם התרגום הקולח. מקסים.

*צריכה לציין שאני חובבת ספרים מוערים באופן כללי. יש שימצאו את זה כניג'וס לרוץ כל שנייה להערות השוליים, אבל זה ממש מרתק בעיני ללמוד על ספרים מעבר לטקסט עצמו.

היי, יצא פוסט!