אז מה היה לנו

11/2013

אז מה היה לנו

כל כך הרבה זמן חלף מאז הפוסט האחרון, וכל כך הרבה דברים חלפו בראשי תחת הכותרת "זה לבלוג", שאם היה לי זיכרון פעיל אז זה היה פוסט ממש ארוך. למרבה הצער, הזיכרון שלי נשאר בחדר הלידה של גומבוץ, ומאז אין. אני אנסה לשחזר קצת לפי התמונות שאני מוצאת.


סתיו. היה, כתמיד, יפהפה. כבר די נגמר והעצים פשוט חשופים עכשיו.

להמשיך לקרוא

ילדים, פרחים, תרבות. כלומר, בעיקר ילדים

ושוב חלף לו מלא זמן, שבמהלכו כל הזמן אמרתי לעצמי "זה לבלוג" על כל מיני דברים, ועכשיו אני יושבת מול המסך, סוף סוף, ולא זוכרת אפילו דבר אחד מזה. מהמם. אין שכל – אין דאגות, אבל גם לא פוסטים.

אז מה היה בינתיים? קודם כל חברתי חגית הייתה פה. והמסכנה שוב סחבה מזוודה מלאה בשבילי, וקצת תהתה איך זה ששלוש חברות שלי באות ביחד ואני עושה להן סיור בכל העיר, ואילו היא באה אליי בפעם השלישית כבר, ולא ראתה אפילו את בית הכנסת הגדול. תשובה: ילדים. היא הייתה פה עם הבת שלה, שבגיל של גומבוץ, וככה יצא שהיא ראתה הרבה משחקיות…

דברים שקורים רק עם ילדים: אתם צועדים לתומכם ברובע היהודי, מעודדים את הילדים להריח את הפרחים שמוצבים בכניסה לאיזו מסעדה, ואז הם מפילים את האגרטל. פאדיחה.

להמשיך לקרוא