האלווין

כמו שבטח שמתם לב בעמוד הפייס שלי, האלווין ודלעות שלטו אצלי בשבוע האחרון. ראשונה הגיעה תחרות הדלעות המגולפות בבית הספר של הגומבוץ. בשנה שעברה הייתי שיא השאננה והופעתי בבית הספר עם דלעת בינונית מינוס, רק כדי לגלות שהורים שיודעים לוקחים את התחרות הזו הרבה יותר ברצינות והיו שם דלעות שהיו צריכות להיות מוצגות ישר בטייט מודרן במקום ליד המזכירות הבית ספרית.

אז השנה החלטתי שהתחרות היא לא בליגה שלי ואין לי מה להתעקש על זה, כבר עדיף לגלף משהו שהילד יהנה ולוותר על התחרות מראש. העיקר ההשתתפות והכיף. אבל ככה, רק בשביל העניין, לחצתי על כל לינק שהכותרת שלו הבטיחה "דלעת מהממת בגילוף למתחילים". ולא להאמין – מצאתי דלעת מגניבה שדורשת כמעט אפס כישורים, שזה בול אני.

רק מה, הראיתי לגומבוץ את התמונה של הדלעת המיועדת והוא התאכזב ואמר שרוצה דלעת כמו בשנה שעברה. שזה מאוד מקסים וחמוד אבל זה לא זוכה בתחרות. הוא התעקש. אני סירבתי להרפות מחלום הדלעת שיש לה סיכוי לזכות. נאלצנו לא להסכים.

FullSizeRender (5)

שתי דלעות יצאו לדרך, בים בם בום

 

להמשיך לקרוא

עוגיות דלעת-שוקולד-חמאת בוטנים

מייד כשמגיע הסתיו אני מרשה לעצמי להתפרע, הבית מקושט כולו בעששיות דלעת ובדלעות קישוט מיניאטוריות (כן, איט'ס א ת'ינג), לשם שינוי אני זוכרת לקנות תפוחים, מוסיפה ערמונים, ולקינוח – דוחפת דלעת לכל מה שאני מבשלת. מרק דלעת זה כמובן בייסיק, ומעבר לזה כבר היו פה דלעת אפויה עם רוזמרין בתור תוספת, פאי דלעת טבעוני (אחת האימהות האנגליות היא עכשיו טבעונית) ועוגת דלעת בחושה. מעוגת הדלעת הבחושה נותרה לי כמות של קצת דלעת אפויה, שיכולתי כמובן לדחוף אותה לאיזה פירה/לאכול עם מזלג, אבל אני עוד הייתי בשוונג ולכן החלטתי להפוך גם אותה למשהו אפוי.

עוגיות דלעת. ואיך גורמים לילדים לאכול עוגיות דלעת? מוסיפים לתוכן שוקולד צ'יפס. בעודי מכינה את המצרכים עבר האופנוען במטבח ותהה: מה קרה לעוגיות חמאת הבוטנים שהבטחת? (ברגע של חולשה. חייבת להפסיק לעלות עם רעיונות גסטרונומים ואז להודיע לאופנוען שהסופ"ש הזה אני עושה אותם). וכך הגענו לשילוב דלעת-חמאת בוטנים-שוקולד.

במקור המתכון מיועד לעוגות סתוויות בטעם של תקופת החגים באירופה/ארה"ב, כלומר מלאות בקינמון/ג'ינג'ר ושאר תבלינים, והייתי קצת סקפטית לגבי שילובם עם שוקולד, אבל יצא במפתיע ממש טעים. ולכן – מומלץ.

FullSizeRender (4)

זה לא משנה מה יש בעוגיה, אם יש בה שוקולד קצת נמס – אני רוצה

להמשיך לקרוא

ספטמבר אוקטובר 2016

 

בירה קטנה

כשרק עברנו לבודפשט מנינו בקול את המדינות שנוכל לבקר בהן בלי צורך להזמין טיסה. חמש שנים חלפו, והגענו רק לאוסטריה, כמו זוג יקים טובים שתמיד חוזרים לאותו מקום. האמת, יש להודות, שאר המדינות נראו לי קצת פחות אטרקטיביות. כל הצד המערבי/דרומי של הונגריה גובל במה שאצלי בראש עדיין מכונה "יוגוסלביה", וזו מדינה שלא קיימת מהניינטיז בתכל'ס. באותה מידה, השטח הצפוני להונגריה היה מבחינתי "צ'כסלובקיה".

קצת אחרי שחזרנו מאוסטריה באוגוסט החלטנו לנסוע לעוד מדינה, רצוי לטיול יום אחד. וככה הגענו לרעיון לנסוע לבירת סלובקיה. סקר קצר: כמה מכם יכולים לנקוב בשמה של בירת סלובקיה בלי ממש לחשוב/לגגל? אולי זו רק אני, שסובלת מטפשת בלתי נגמרת, אבל אני גרה במרחק שעתיים נסיעה מהמקום, ולקח לי רק שנתיים לקלוט שיש עיר בשם ברטיסלבה והיא בירה של מדינה.
להמשיך לקרוא

אז מה היה לנו

11/2013

אז מה היה לנו

כל כך הרבה זמן חלף מאז הפוסט האחרון, וכל כך הרבה דברים חלפו בראשי תחת הכותרת "זה לבלוג", שאם היה לי זיכרון פעיל אז זה היה פוסט ממש ארוך. למרבה הצער, הזיכרון שלי נשאר בחדר הלידה של גומבוץ, ומאז אין. אני אנסה לשחזר קצת לפי התמונות שאני מוצאת.


סתיו. היה, כתמיד, יפהפה. כבר די נגמר והעצים פשוט חשופים עכשיו.

להמשיך לקרוא