הדוד אחינו

זו הפעם השנייה שאחינו הקטן מגיע לבקר אותנו בחורף לסופ"ש והפעם הוא הגדיל לעשות וביקש מראש זמן איכות עם הילדים בלעדינו. וידאתי בנימוס שהוא מתכוון ברצינות ומייד הכנתי לו לו"ז שבו הוא שומר על הילדים בכל דקת עירות.

האופנוען: לא יפה, תקעת את אחיכם הקטן להמון בייביסיטר
אני: הוא ביקש
האופנוען: אה, אז למה לא שיבצת אותו גם בשבת אחר הצהריים, נצא לאכול בסינית ההיא שכבר מזמן מתכננים…

ואכן, אחינו הקטן נחת, שם את המזוודה, אכל כריך מהר ומייד סחבתי אותו לאסוף את הילדים מבית הספר. שעה אחרי הגעתו הביתה כבר הורדתי אותו עם הדובוש בחוג לכדורגל ואיחלתי בהצלחה.
אבל עוד לפני זה, ניהלתי איתו שיחה על הלבשת הדובוש לכדורגל.
אחינו הקטן: אני צריך להלביש אותו?? הוא ילד גדול, שיתלבש לבד
אני: הוא אסטרונאוט וחופר, תיתן לו להתלבש לבד והוא יהיה מוכן לקראת המחצית השנייה של האימון. וחוץ מזה, זה קצת מסובך להתלבש לאימון
אחינו הקטן, מגחך בביטול: כמה מסובך כבר יכול להיות להתלבש לכדורגל?
אני: הוא כרגע לובש ג'ינס וטייטס מתחת לג'ינס. צריך להוריד את הג'ינס והגרביים שהוא גורב אבל להשאיר את הטייטס. על הטייטס אתה מלביש את המכנסיים הקצרים של הכדורגל ואת מגיני השוקיים ואז גרביים. מגיני השוקיים צריכים להיות מעל הטייטס אבל מתחת לגרביים. הוא לובש סוודר וחולצה. אתה מוריד את הסוודר, משאיר את החולצה, מלביש לו פליס מעל החולצה ומעל זה חולצת כדורגל. יש?


להמשיך לקרוא

הקפה בו כל חתול מלך

בכל פעם שאנחנו נוסעים לישראל הילדים שלי מתלהבים מהאטרקציה המרכזית בעיניהם: חתולי הרחוב. באירופה אין חתולי רחוב, לפחות לא בחלקים של אירופה שיצא לי לגור בהם. החתולים היחידים שיוצא לנו להיתקל בהם הם חתולים בבתים של אנשים או חתולי בית שיצאו לסיור ברחוב, אבל זה נדיר.

כך שרק במקום כזה אפשר לפתוח את הדבר הבא ואנשים יחשבו שזה וואו: קפה חתולים. בית קפה שעיקר האטרקציה בו הוא 12 חתולים המתגוררים בו. אלו מתהלכים בבית הקפה כמלכים, ומי שמטריד אותם מוזמן להתחפף ומייד. מייד כשנכנסים למקום מגישה לכם המארחת כרטיס ובו חוקי המקום. החוקים גם תלויים בכרזה על הקיר, למקרה ששכחתם לרגע:

 

IMG_1490

חוק לדוגמה: "אל תעשו רעש, זה מפריע לחתולים". חוק אחר: "כל האורחים צריכים לעבור את אישור החתולים". נראה לי שברור מי בעלי הבית כאן

להמשיך לקרוא

אמא בחופש הגדול – חלק ג'

הדבר הבא הוא כנראה פיסגת ההשקעה שלי בחופש הגדול. שאר ימות החופש הגדול בנויים על היגררות לגינת משחקים כלשהי, ספירת השעות מתי נראה לי שמספיק ואפשר לחזור למקום עם ילדים רק שלי, סימון וי על זה שיצאנו מהבית ושקיעה מבורכת בשיגרת הבית תוך ספירת השעות למתי הם הולכים לישון. אבל אחת לשבוע עשינו משהו שאינו גינת משחקים.

זה הכי פשוט בעולם: קודם יושבים עם הילדים ושואלים אותם מה הם הכי רוצים לעשות בקיץ. אחרי שפוסלים דברים כמו לטוס למצרים לראות פירמידות (הילד טרם הפנים את הפוליטיקה המזרח תיכונית) או ללכת לחפש נחשים (נראה לך??), נותרים עם רשימה סולידית פלוס מינוס שכוללת פעילויות שאמורות להספיק לפעם בשבוע במהלך החופש. את הרשימה הזו תולים על המקרר.

summer9

הרשימה של שנה שעברה. אני פתחתי אותה בדברים שאפשר לעשות בתוך הבית. הילדים הוסיפו דברים שמחייבים לצאת מהבית

להמשיך לקרוא