אמא בחופש הגדול – חלק ג'

הדבר הבא הוא כנראה פיסגת ההשקעה שלי בחופש הגדול. שאר ימות החופש הגדול בנויים על היגררות לגינת משחקים כלשהי, ספירת השעות מתי נראה לי שמספיק ואפשר לחזור למקום עם ילדים רק שלי, סימון וי על זה שיצאנו מהבית ושקיעה מבורכת בשיגרת הבית תוך ספירת השעות למתי הם הולכים לישון. אבל אחת לשבוע עשינו משהו שאינו גינת משחקים.

זה הכי פשוט בעולם: קודם יושבים עם הילדים ושואלים אותם מה הם הכי רוצים לעשות בקיץ. אחרי שפוסלים דברים כמו לטוס למצרים לראות פירמידות (הילד טרם הפנים את הפוליטיקה המזרח תיכונית) או ללכת לחפש נחשים (נראה לך??), נותרים עם רשימה סולידית פלוס מינוס שכוללת פעילויות שאמורות להספיק לפעם בשבוע במהלך החופש. את הרשימה הזו תולים על המקרר.

summer9

הרשימה של שנה שעברה. אני פתחתי אותה בדברים שאפשר לעשות בתוך הבית. הילדים הוסיפו דברים שמחייבים לצאת מהבית

להמשיך לקרוא

אמא בחופש הגדול – חלק ב'

כן, אני ממש מבריקה לפרסם את החלק השני של פוסט המה לעשות בחופש הגדול שבוע אל תוך ספטמבר. אבל בעצם זו דוגמה מופלאה למה לא עשיתי בחופש הגדול – לא הגעתי למחשב לעשות משהו פרודקטיבי. כלומר הגעתי למחשב מדי פעם אבל אז שקעתי בחור השחור הקרוי פייסבוק. מתכוונים רק לבדוק משהו, ושעה אחרי מרימים את הראש וקולטים שבזבזתי שעה שיכולתי ממש לעשות בה משהו.

אבל הנה, הגעתי לספר על אחד הדברים שעשיתי עם הילדים בחופש הזה. כידוע, קצת קשה לנצח את הגנטיקה, כך שברור שיצאו לנו שני ילדים חננות על. למשל, לפני קצת יותר משנתיים, כשהגומבוץ חגג את יום הולדתו החמישי, הוא ביקש במתנה ספר על ציפורים. לא סיפור חמוד עם ציפור, לא ציפורים כועסות, אלא מדריך/מגדיר ציפורים. חשבתי שהוא ישתעמם מזה, אבל אם הוא רוצה אז בבקשה. הזמנתי לו ספר שמתאר את מגוון ציפורי בריטניה, וליד כל אחת מהן יש מן עיגול שבו מסמנים וי אם זכיתם כבר לצפות בציפור הזו.

IMG_2116

אין דרך טובה יותר להירדם בתוך שלוש דקות מקריאת עמודים בספר הזה

להמשיך לקרוא

סיגט 2017

זה פוסט שצריך לקרוא עם בירה ביד. כלומר, זה פוסט שאני כותבת וכבר מתחשק לי בירה. כלומר, זה פוסט על חוויותינו בפסטיבל סיגט השנה, וכיוון שרוב הזמן שם הייתה לי כוס בירה ביד, אני רק מסתכלת על התמונות משם וכבר חשה בצורך בבירה קרה.

נראה אם גם לכם יתחשק כוס בירה עד סוף הפוסט הזה.

אז – פסטיבל סיגט. מיטיבי הלכת של הבלוג בטח זוכרים שבכל שנה באוגוסט מתקיים בבודפשט הפסטיבל השווה בעולם, הוא סיגט. אמנים/להקות מכל העולם מגיעים לכאן, ובמחיר הכרטיס להופעה שלהם אתם מקבלים גם הופעה של עוד להקה, מפורסמת בד"כ, כמו הזדמנות להסתובב במקום שהופך למשך שבוע מאי הונגרי שומם ומשמים לאי קסמים בינלאומי. תיכף תראו בתמונות.

DSC_7822

ברוכים הבאים לסיגט. השדרה הראשית של הפסטיבל, ובה דגלים של כל המדינות המיוצגות (ישראל שם, בדקנו). האיש בתמונה התחיל לעשות פוזות עוד לפני שהאופנוען אמר משהו   צילום: האופנוען

להמשיך לקרוא

בים של הונגריה

בפעם שעברה סיפרתי כאן איך הבטלה וחוסר התיכנון הם נרות לרגליי, והנה, ברוך השם, מייד קבעתי לנו מאה פעילויות עמוסות בלו"ז צפוף. להגנתי אומר שחלק זה דברים שהזמינו אותנו בתאריכים ספציפים ולענות "לא תודה, אנחנו כבר עושים משהו יומיים קודם" עשוי להעליב.

הדבר הכי שווה שהוזמנו אליו היה על שפת אגם בלטון (לקרוא: באלאטון), שנמצא במרחק שעתיים עד שלוש שעות נסיעה, תלוי באיזה צד של האגם. הבלטון הוא מה שמכונה "הים של הונגריה", ואילו אני, בתור אחד שיודעת, יכולה לספר לכם שזה לא ים, יותר כמו הכינרת של הונגריה (האקדמיה אמרה שמותר כנרת עם י'. רוצים לעשות מזה סצינה?).

האמת שלומר שזה הכינרת של הונגריה זה קצת מקטין את הבלטון. גודל הכינרת: 166 קמ"ר. גודל הבלטון: 592 קמ"ר, כלומר יותר מפי שלושה. כמו כן, מספר הערסים בכינרת: עשרה על כל מטר מרובע. מספר הערסים בבלטון: פחות. יש יתרונות לים של הונגריה.

FullSizeRender (10)

FullSizeRender (11)

הים של הונגריה. זה לא ים אם אף אחד לא צועק ארטיק לימון מכניס להריון

להמשיך לקרוא