קטגוריה: בחופשה

"אנחנו מוזמנים לחתונה של באלינט", הודיע לי האופנוען בהתלהבות. "לחתונה של מי?" עניתי בקצת פחות התלהבות. התברר שלאופנוען היה לפני כמה שנים קולגה בשם באלינט, ועכשיו באלינט מתחתן במזל טוב, ואנחנו מוזמנים כולל הילדים, ולא רק לטקס בכנסייה, שזו הגירסה הנפוצה והקמצנית להזמנות לחתונה, אלא גם למסיבה שאחרי. מסיבה באיזה כפר בהונגריה, שעתיים נסיעה מבודפשט. … המשך לקרוא חתונה בכפר

הפעם, החלטנו, מנצלים את היופי האוסטרי עד תומו: ישנים על האלפים ומטיילים בהם ברגל כל יום.

בפעם הקודמת הפסקתי עת נותרו לנו שלושה ימים בארץ. הילדים כבר יצאו מבידוד, האופנוען חזר לבודפשט, ורציתי שהילדים בכל זאת ייראו משהו חוץ מהחצר של סבתא וסבא (ונו, המסך). אז אבא שלי הציע את המוחרקה, קצת נופים של ישראל פלוס סיפור על אליהו הנביא, מה רע. האופנוען ואני נהגנו לנסוע למוחרקה על האופנוע ולאכול שם … המשך לקרוא אוכל דרוזי, מסיבה, מטוס ריק – ביקור בארץ, חלק 2

לא הייתי בארץ קרוב לשנתיים וחצי. מאז פרצה הקורונה לחיינו לא העליתי על דעתי לטוס. ענייני ביטוח רפואי, סכנת הידבקות במטוס/בשדה, העובדה שהרבה מקומות שאני אוהבת יהיו סגורים, ההגבלה על מפגשים חברתיים, הכל ביחד הצטבר לזה שאי אפשר כמעט לנסוע. אבל בחודשים האחרונים הכל התחיל להיראות אופטימי יותר. בארץ התחסנו ובהונגריה התחסנו. העקומה ירדה, וירדה, … המשך לקרוא ביקור מולדת בימי קורונה – חלק 1

בדרך למלון עלינו בכביש חצי סלול, תלול, צר ומספיק לרכב אחד (אבל הכביש בכל זאת דו סטרי), מתפתל, ולקינוח מושלג קלות. הילדים במושב האחורי ייבבו שזה כביש מפחיד.אני לילדים: אוי זה שטויות, אין מה להילחץ מזהאני לעצמי: מחזיקה את התיק בכוח, כל השרירים כואבים לי מהלחץ, מייבבת מבפניםממש ליד המלון היה כביש תלול ומלא שלג. … המשך לקרוא סקי – שבוע באוסטריה