עת סיימנו את החודש הראשון של שנת בר המצווה, שהוקדש למשפחה, ציפה הגומבוץ בקוצר רוח לחודש חדש שיהיה עמוס אטרקציות מעניינות. אפשר לדמיין איך נפלו פניו לרגע כשפתח את המכתב של החודש השני וגילה שהוא יוקדש לענייני כלכלה.
"כל אדם בוגר חייב להכיר מושגים בסיסים בכלכלה", כתבנו לו בדף החודש, "אי אפשר להיות אדם עצמאי בעולם המודרני בלי להבין משהו בכלכלה. בחודש הזה תלמד מה הן ריבית, משכנתא, אינפלציה, מניות, איגרות חוב ועוד הרבה דברים שישעממו אותך עכשיו אבל יום אחד אולי תשמח שלמדת אותם".
ואיך לומדים מה זה כל הדברים האלה? ובכן, בשביל מה יש לו אבא כלכלן? התכנון המקורי היה שהאופנוען יעניק לגומבוץ שיעור או שניים בכלכלה, אבל מהר מאוד הבנו שלא רק שאי אפשר להושיב ילד ולצפות שעכשיו יאזין ל-45 דקות על מושגים בכלכלה, גם לאופנוען עצמו אין ממש זמן לעשות את זה – במשך כל השבועות של חודש הכלכלה האופנוען חזר כל כך מאוחר וכל כך מותש מהעבודה שלא היה סיכוי שהוא יתיישב עכשיו ללמד משהו.
הלכנו על מודל חדש – כל ארוחת ערב כל המשפחה מדסקסת מושג אחד בכלכלה. זה התברר כהרבה יותר הגיוני כי ככה כולם למדו משהו (לא אמרתי כלום בשולחן אבל באמת הגיע הזמן שגם אני אלמד מה הן איגרות חוב) וגם כי זה עורר שיח ער ולכן היה פחות משעמם.
הגומבוץ מצידו העלה שאלות שלא היינו חושבים עליהן ושלחו גם אותי לחפש תשובה. למשל, הוא שאל "מה קורה לחובות של אדם כשהוא מת?". וואלה, שאלה טובה. הלכתי לחפש פלוס מזל שיש לי כמה חברות עורכות דין וככה חזרתי עם התשובה שיורשיו של אדם יורשים את מה שהוא השאיר אחריו. אם יש למנוח חובות, אז ירושתו תשמש קודם כל לכיסוי החובות הללו. אם נשאר עודף – הולך ליורשים. אם נשארו חובות אחרי שהשתמשו בנכסים שנשארו – יורשיו לא יידרשו לשלם את החובות שנותרו אם הם לא רשומים עליהם גם כן.
פרט לשיעורי הכלכלה כל ארוחת ערב עשינו עוד כמה דברים לכבוד החודש הזה. אחד מהם היה ביקור במוזיאון הכסף, שזה מוזיאון שנפתח בבודפשט ממש לאחרונה. למרות הפוטנציאל שלו להיות משעמם הוא התגלה כמוזיאון כיפי ומלמד. לקח לנו קצת זמן להגיע אליו כי התברר שחייבים להזמין אליו שעת ביקור מראש וזה היה הרבה פחות ספונטני משחשבתי – קיבלנו שעת ביקור במוזיאון לשלושה שבועות מהיום שבו נכנסתי לאתר שלהם רק בשביל לוודא שפתוח ביום שהתכוונו לבקר בו וגיליתי שחייבים להזמין מקום. אבל כשכבר ביקרנו התברר שמדובר במוזיאון אינטראקטיבי מאוד ושכולו גם באנגלית ולא רק בהונגרית.
מדובר בהרבה מסכים שמסבירים על כסף ומסחר ואז נותנים לכם להתנסות במסחר בעצמכם, בכל מיני משחקים עם סחורות שונות. לכל אחד יש שם משתמש ובמשך כל הביקור נצברות לו נקודות לפי מה שעושים בתחנות השונות ובסוף הביקור מקבלים קופון עם "הכסף" שצברתם.


הילדים ואנחנו הסתובבנו בכל התחנות וניסינו כל מיני סוגי מסחר.


משמאל – הילדים מתנסים במסחר בבורסה. מימין: משחק חמוד שבו את אמורה לקנות סחורה מאיכרים ולמכור באותה בשוק, אבל לשים לב שאת מצד אחד מרוויחה כסף ומצד שני לא נתקעת עם סחורה שלא נמכרה.
בסה"כ היה מהנה יותר משציפינו.
דבר אחר שעשינו בחודש הכלכלה היה שהגומבוץ הלך איתי למשוך כסף מכספומט. זה נראה לי דבר קטן ופשוט אבל הגומבוץ דווקא התרשם מגודל המעמד. הכל היה נחמד עד שהתברר שהוא מצפה לשמור לעצמו את סכום הכסף הנכבד שמשכנו. נראההההה לךךךךךך.
בחלק המשימות של החודש עבדנו עם החומרים שהיו לנו, כלומר אירועים שקרו בכל מקרה במהלך החודש הזה. למשל, הגומבוץ ייצג את הונגריה במשהו שקשור לאיחוד האירופי וכחלק מהעניין טס לכמה ימים בבריסל, בלעדינו. אומנם היו שם מבוגרים משגיחים וכל המלון/ארוחות הוסדרו כלכלית מראש אבל עדיין הוא היה אמור להביא איתו סכום כסף לבזבוזים. נתנו לו 160 יורו והבהרנו ש-60 יורו זה למה שיבוא לו ומאה יורו זה כסף למקרה חירום, ואמרנו לו שנרצה לראות בסוף הטיול על מה הוא הוציא את הכסף (בלי ביקורת, רק לראות איך ניהל את התקציב של עצמו). התברר שהוא כל כך היה בעניין של להוכיח בגרות שהוא התקמצן בטירוף והוציא רק 28 יורו. הרגשנו קצת אשמים שהרסנו לו את חדוות הבזבוז אבל הוא הרגיע שלא היו הרבה הזדמנויות להוציא כסף.

משימה אחרת הייתה (בהשראת חברתי איריס וחודש הכלכלה בשנת בר המצווה שלה) להכין רשימה של דברים שיעזרו לנו לחסוך כסף. הוא הגיש לי בהתחלה רשימה די מעפנה של הצעות כמו "לקנות פחות דברים", שבאמת, למה אנחנו לא עושים סטארט אפ מהרעיון המקורי הזה. הוא נשלח בחזרה לעשות רשימה יותר ספציפית ומעשית וחזר עם רשימה ובה סעיף של "להזמין פחות אוכל ממסעדות", ומייד הוסיף "אבל בואו לא נעשה את זה". סעיף אחר היה "להקפיד לכבות את האור כשיוצאים מהחדר", שהוכיח סופית שהוא בהחלט קשור גנטית לאבא שלי.
משימה שלישית הייתה אמורה להיות לקבל תקציב ולנהל השקעה וירטואלית בבורסה במניה שהוא יבחר אחרי תחקיר קל. משימה מעולה שדרשה ממני למצוא דרך לעשות את זה אבל היה חודש עמוס והוא היה בבריסל ועוד הרבה דברים קרו ולמי יש כוח לעשות את זה באמאש'ך אז לא עשינו את המשימה הזו. לא נורא, למדתי לקח שלא חייבים להיצמד לכל פסיק. הוא מצידו לא התעקש.
ככה עבר לו חודש הכלכלה די מהר (בעיקר כי בשל התארכות חודש המשפחה וענייני החודש השוטף היו לנו רק שבועיים נטו להתעסק עם זה). וכך הגענו לחודש הבא, שבקרוב אכתוב גם עליו.
את פשוט מהנה מפעם לפעם.ויופי של רעיונות למרות הכול
אהבתיLiked by 1 person
תודה!!
אהבתיאהבתי
מה אני אגיד לך, הרבה הרבה יותר כייפי מאשר לשלוח את הילד לשבוע לבד לג'ונגל או למול אותו בגיל 13.
אהבתיLiked by 1 person
איזה מגניבים אתם בחיי
אהבתיLiked by 1 person
איך אפילו פוסט על כלכלה שלך גורם לי לצחוק בקול ? 🙂 החסכנות בבלגיה וכיבוי האור גמרו אותי :))
אהבתיLiked by 1 person
או להכריח אותו לשנן הפטרה שלא אומרת לו דבר ואז לאלץ אותו לזייף אותה בבית כנסת
אהבתיLiked by 1 person
איזה מגניב! גם אם הוא לא יבין עכשיו לעומק את כל המשמעויות, עצם זה שהמושגים ניטעו אצלו זה כל כך חשוב.
ואיך ככה החלקת בנונשלנט את זה שהוא ייצג את הונגריה בבריסל. נשמע מרשים מאד!
אהבתיאהבתי
זה באמת מרשים והיינו מלאי גאווה. וגם לחוצים בטירוף מזה ששלחתי ילד למדינה אחרת בלעדיי. כך שזה היה גאווה לצד חרדה.
אהבתיאהבתי
וואו אתם מגניבים לגמרי, וכרגיל התיאורים שלך נהדרים, פשוט מחייכת כאן מאוזן לאוזן. הילד הזה פשוט מתוק, וגם מקור לגאווה (ייצג את הונגריה בבריסל….כבוד!) מחכה לשמוע מה עשיתם בחודש הבא
אהבתיLiked by 1 person
האמת שכלכלה זה נושא כל כך חשוב שחבל שהורים לא מקדישים זמן ללמד את הילדים שלהם מושגים בסיסיים ואת ערכו של כסף. במיוחד היום כשהחברה שלנו נוטה להיות מאוד איך לומר, בזבזנית ואנשים מוציאים יותר ממה שהם מרוויחים.
ולמרות שזה נשמע כמו נושא משעמם, נראה לי שכן הצלחתם להפוך אותו למעניין עם שיחות משפחתיות בנושא בארוחת הערב.
אהבתיאהבתי