כריסמס 2021

זה היה חג בצל הקורונה. הוא נפתח במה שהוא בד"כ גולת הכותרת של החגיגה, הלילה שבו הילדים ישנים בבית הספר וההורים מקבלים מתנה לחג מבית הספר – לילה ללא ילדים ובלי צורך בבייביסיטר. לפי המסורת ההונגרית מי שנותן את המתנות בכריסמס הוא לא סנטה קלאוס אלא ישו התינוק (לא, אין לזה הסבר הגיוני. לסנטה לפחות המציאו בית סודי וסווטשופ מלא גמדונים-אלפים שמייצרים צעצועים), ואילו סנטה קלאוס מבקר בהונגריה בתחילת דצמבר, ביום שנקרא יום מיקולש (מה חשבתם, שיקראו לו סנטה כאן? מה פתאום, לכל שם יש גירסה הונגרית פחות נעימה לאוזניים). המסורת הבית ספרית קובעת שביום הזה בית הספר חוגג במשך כל היום בפינוקים (בשנים קודמות הכיתות נלקחו להצגות/קולנוע/החלקה על הקרח/באולינג) ובמשחקים בבית הספר ואז אחרי ארוחת ערב בית ספרית כולם ישנים בכיתה ואז נאספים בבוקר אחרי ארוחת בוקר. אלא שכמו בשנה שעברה, החגיגות השתנו – הילדים עדיין הלכו לבית הספר בבוקר וקיבלו יום משחקים, אבל בלי לילה.

לא רק בלי לילה, גם בלי ערב. הכיתה של הדובוש פשוט סיימה את הלו"ז בארבע, ואילו המחנכת של הגומבוץ דווקא ניסתה להציע לו"ז ושלחה אותו להורים – טיול ביריד כריסמס ואז מסיבה כיתתית בכיתה עד שמונה בערב, אבל זו הייתה תקופה איומה של קורונה בהונגריה (מאתיים מתים ביום) ואף אחד מההורים לא התלהב שהילדים יסתובבו ביריד כריסמס בין כל החולים הפוטנציאליים (הונגריה טרם חיסנה ילדים בשלב הזה אז רוב הכיתה לא מחוסנת). אז הלו"ז הזה בוטל וגם הגומבוץ היה אמור להיאסף מבית הספר בארבע.
כבר השלמתי עם זה שזה יהיה יום רגיל של איסופים, כדורגל והכנת ארוחת ערב, ואז שלחה לי אמא של ילדה מהכיתה של הגומבוץ סמס שהיא תשמח לאסוף את גומבוץ מבית הספר ביחד עם הילדה שלה ולעשות להם אחר צהריים של פעילויות כריסמס חלופיות, כולל ארוחת ערב מפנקת. זה כמובן לא יעזור לערב הזוגי שלי ושל האופנוען כי עדיין ישאר הדובוש, הכדורגל וארוחת הערב, אבל לפחות יהיה נחמד לגומבוץ. עניתי לה שתודה רבה, הגומבוץ ישמח לבוא אליהם, ואז היא שלחה לי סמס נוסף:

כן, היא הזמינה את שני הילדים אליה לאחר צהריים פלוס ארוחת ערב עד מאוחר. בבת אחת התפנו לי ולאופנוען כמה שעות בערב. לא מספיק כדי לצאת מהבית – וגם מי רוצה בכלל לצאת בתקופת קורונה כזו, מן הסתם לא נדרוך ביריד כריסמס מלא אנשים – אבל בהחלט מספיק לכמה שעות נטפליקס וסושי.

איפה השלט

היה ערב נחמד והתברר שהילדים נשארו שם בסוף עד עשר בערב בעקבות משחק "סיכון" שהתארך. שלושה שבועות אחר כך, ואני מקדימה פה את המאוחר, הזמנתי את הילדה אלינו לפליידייט של יום שלם ושלחתי אותה בחזרה הביתה עם חבילת עוגיות שאפיתי במיוחד בשביל אמא שלה. תודה.

הגומבוץ שב הביתה עם בשורה: הכיתה שלו ערכה הגרלה לקראת משחק הסנטה הסודי (מקביל למשחק הגמד והענק בארץ) והוא העלה את השם של המחנכת שלו. כלומר, הוא הסנטה הסודי של המחנכת שלו ועכשיו אנחנו צריכים להעניק לה מתנה קטנה כל יומיים ומתנה קצת פחות קטנה ביום האחרון לפני החג. בשנים קודמות הוא הגריל שמות של ילדים אחרים מהכיתה וזה היה קל: כל יומיים שולחים משהו כמו כדור גומי קטן/עיפרון חמוד/שטות כלשהי/שוקולד (אסור ממתקים יותר מפעם-פעמיים) ואז למסיבה הכיתתית ביום לפני חופשת החג שולחים צעצוע כלשהו וכולם מרוצים. אבל מה קונים למחנכת? היא קשוחה, לפני פנסיה, מחזיקה את הכיתה קצר, בשבילה יום כיף הוא להוסיף שעתיים תגבור תחביר. מה אני קונה לה? הגומבוץ חשב טוב טוב מה היא אוהבת ועלה עם רעיון: היא הכי אוהבת פנקסים! תמיד יש לה פנקס או מחברת קטנה ביד שהיא כותבת בהם הערות. אם אי פעם היה צריך הדגמה מושלמת ל"הפנקס פתוח והיד רושמת" – הנה. נזכרתי שראיתי באחת החנויות שאני הכי אוהבת מחברות קטנטנות מהממות. זה יהיה מושלם. יצאתי למסע קניות:

מתנות למורה הכי קשוחה: סנטה שוקולד קטן של לינדט, גומייה לשיער בצבעים של סנטה (היא תמיד בשיער אסוף. אומנם בסיכה חמורת סבר אבל היא בטח תרצה משהו עליז לכריסמס, לא?), קופסת עוגיות כריסמס קטנה, מחברת קטנה עם כריכה קשיחה שנראית כמו מדפי ספרים בצבעים מבריקים וסגירה עם מגנט. זו לגמרי מתנה שהייתי רוצה לעצמי. לו הייתי צריכה מחברת

בשלב הזה הגיע הסופ"ש ולא היו בו אירועים מיוחדים פרט למסיבת יום הולדת של חבר של דובוש. ביום שני חזרו הילדים לבית הספר והגומבוץ לקח איתו את המתנה הראשונה למחנכת: שקיק משי קטן ובתוכו פרחי לבנדר מיובשים שקטפנו מהגינה שלנו. זו מתנה פופולרית פה לגברות מבוגרות, אפשר לשים את השקיקים בארון וזה אמור להרחיק עש, בנוסף להוספת ריח נעים, כמובן. הוספנו פתק "מחצרו של הסנטה הסודי שלך", וגומבוץ הסתיר את השקיק במגירה של המחנכת כשהיא לא ראתה. כשהוא שב הביתה הוא דיווח שהיא הסתובבה בחיוך בכיתה והראתה לכולם את המתנה הראשונה שלה, אז מסתמן שיצא טוב.

והדובוש שב הביתה עם בשורה קצת פחות משמחת: עם סיום יום הלימודים נכנסה המחנכת שלו לכיתה והודיעה לכולם שמ' מהכיתה נמצא חיובי לקורונה. נזכרתי בבעתה שיומיים קודם אבא של מ' הסיע את מ' ואת דובוש למסיבת יום ההולדת באוטו סגור. מייל מהמחנכת כמה שעות מאוחר יותר הראה לי שאכן, מ' חולה בקורונה וכל הילדים שהיו בקרבתו מתבקשים להיבדק.

למחרת לא הלכנו לבית הספר אלא לקחתי את הדובוש לבדיקת פי-סי-אר, ובערב היא חזרה חיובית. בום.

קשה לומר שקיבלתי את הבשורות בקלות. במשך כמעט שנתיים ביטלנו טיולים שדרשו טיסות, סירבתי לכל אירוע שכלל קהל, לא יצאנו מהבועה שלנו, לא הלכנו למסעדות, אירחתי אנשים רק עם מסיכות או בחצר, לא הייתי ביוגה שאינה אונליין, לא הרשיתי לילדים ללכת לשום פעילות אלא אם היא כיתתית במסגרת הקפסולה שלנו או אירוע בחוץ, וכבר רשמנו אותם לחיסון לילדים, שהונגריה עמדה להתחיל לחסן בו בעוד שבועיים. הגענו שבועיים עד האפשרות לחיסון, ואז חיובי. אוף אוף אוף.

טוב, אחרי כמה שעות היסטריה קלה כולל פתאום להרגיש את כל התסמינים בעצמי (אני לא מצליחה לנשום! כואב לי הגב! וגם הראש!) עברנו להכנת תוכנית מעשית. הגומבוץ כמובן נכנס מייד לבידוד גם הוא, עשרה ימים ללא בית ספר, אבל זה דווקא פחות היה איכפת לו.

בינתיים התברר ששישה ילדים מהכיתה של דובוש נמצאו חיוביים, ולכן כל הכיתה שלו נשלחה הביתה עד אחרי הכריסמס, כך שזה בכלל יצא סבבה כי היו לימודים אונליין לכל הכיתה והוא לא הפסיד כלום.

אז שאר אירועי הכריסמס קיבלו ביטול. כבר התכוננתי לבידוד קשיח וחברים שאלו אם אני רוצה שיביאו לי אוכל או משהו, אלא שאף אחד מאיתנו לא הראה תסמינים (מה שכן, לדובוש הייתה קצת נזלת, והתברר שזה נחשב לתסמין), והתברר שמי שמחוסן שלוש פעמים ולא מראה תסמינים לא חייב בבידוד גם עם חולה מאומת בבית. כך שאם היינו צריכים משהו דחוף יכולנו לצאת, אבל לא היינו צריכים. עשיתי הזמנות סופר אונליין וזהו, עשרה ימים לא יצאנו מהבית. בדיעבד עשרה ימים מוצלחים לא לצאת מהבית, ירד שלג כבד והיה קפוא והדבר האחרון שהתחשק לי זה לנסוע על הכבישים האלה בשביל להביא ולאסוף כמה פעמים ביום. סבבה.

כיוון שכך, נפניתי לפעילויות חמימות בבית. היה חשוך מאוד – זריחה אחרי שבע בבוקר, שקיעה בארבע אחר הצהריים, ובין לבין אור אפור וחיוור, אז הוספתי אורות בבית:

כזה, בכל חדר

במזווה מצאתי משהו שקניתי סתם באיקאה למקרה שנרצה – בית מג'ינג'ר ברד לקישוט. עולה עשרה שקלים, ואני מזכירה את המחיר כי ראיתי בקבוצת אימהות משקיעות שמוכרים את זה גם בארץ אבל בעשרים שקל. זה אותו בית, כן? פשוט בישראל דופקים את הצרכנים.
אז שלפתי את זה מהמזווה, הוספתי ממתקים שהיו בבית – היו רק סוכריות מעפנות שקניתי כשקניתי את הבית לקישוט כי כבר הייתי בשוונג, ושקית קטנה של אם אנד אם. זה לא באמת מספיק ויש הרבה ממתקים יותר שווים לקשט איתם ולעשות דברים מהממים, אבל אנחנו היינו בבידוד וזה לא היה הזמן ליצור לפינטרסט, היו לי ילדים לשעשע.

אל תתרשמו מהבית, לא רק שהוא מכוער, גם כנראה שהדבקתי את החלקים לא הכי יסודי, כי יומיים אחרי קמנו בבוקר לגלות את זה:

הילדים התבאסו קלות, אני דווקא שמחתי כי הדבר הזה תפס לי מקום והתבאסתי לחשוב שעכשיו אני תקועה עם זה לשבועיים

הבידוד נגמר יום לפני היום האחרון ללימודים לפני כריסמס. לדובוש התבטלו הלימודים עד אחרי הסילבסטר, אבל הגומבוץ לפחות יכול היה לשוב לכיתה ליום של מסיבת הכריסמס הכיתתית, שבה מעניקים את המתנה הגדולה למי שאתה הסנטה הסודי שלו. בזמן שחלף המחנכת כמובן קלטה שהוא הסנטה הסודי שלה, כי המתנות הפסיקו לזרום ברגע שהוא הוכנס לבידוד, אבל היא הייתה מרוצה מהמתנה הגדולה – המחברת המהממת, והמחנכת השנייה של הכיתה מייד אמרה שגם היא רוצה כזו, אז נראה לי שהצלחה.

בערב שלפני עמלתי על הכנת עוגיות ואריזתן בשקיות מתנה. הכיתה אומנם אוספת כסף ומעניקה מתנות משותפות לכל המורים, אבל כולם יודעים שעדיף להוסיף מגע אישי עם מאפה ביתי, כך שכולם מופיעים לבית הספר עם עוד משהו קטן.

האמת, נהניתי

כשסוף סוף התחילה חופשת החג – שבועיים חופש, מלפני הכריסמס ועד אחרי הסילבסטר – כבר היינו אחרי עשרה ימים בבית כך שזה לא הרגיש שונה מדי. לקראת ערב הכריסמס הילדים שאלו אם תהיה ארוחת חג, כולל הודו ממולא וכל הבלגן, ואני עניתי שבוודאי, מייד אחרי שנטביל אותם ונחזור מהמיסה. או במילים אחרות: אין סיכוי. הם קצת התבאסו כי אצל כל החברים שלהם הוכנו ארוחת ענק. אמרתי: אתם יודעים מה, בואו נעשה ארוחת ערב חורפית כיפית. החלטנו ללכת על פונדו גבינה.

הפונדו בצבע משונה כי בעוד אני מכינה אותו – כשכל החנויות סגורות כי ערב חג – קלטתי שמה שחשבתי שהוא בקבוק יין לבן הוא למעשה אדום, והמתכון דורש יין. אז פונדו גבינה עם יין אדום. מי ביקש פונדו ורוד עתיק ולא קיבל? בתוספות: קוביות באגט, תפוחי אדמה, ברוקולי מאודה, חצאי עגבניות שרי ועוד

יומיים אחרי הכריסמס העמסנו את האוטו ויצאנו לאיטליה. אבל על כך בפוסט נפרד, שכבר בשלבי הכנה. רק אסכם ששבוע חלף ביעף, ושקשה לחזור אחרי שבוע של אוכל מעולה ואנשים נחמדים, שני דברים שקצת פחות שכיחים ברוסיה ההונגרית.

הבוקר שבו הילדים לבית הספר, אחרי כמעט חודש ללא. המחנכת של הדובוש הודיעה מראש שמסיבת הכריסמס הכיתתית, שכזכור בוטלה בגלל הבידוד לכולם, תיערך ביום הראשון ללימודים בינואר. מה שאומר שהדובוש היה צריך להביא איתו הבוקר מתנה לילד שהוא הסנטה הסודי שלו, וגם כמובן שקיות עוגיות לכל המורים החביבים עליו.

השעה חצות, ביליתי יותר משש שעות באוטו נסיעה חזרה מאיטליה, יש לפניי כשמונה מכונות כביסה מחר, כל שאני רוצה הוא ללכת לישון. קצת פחות נהניתי

וזהו. מכונת הכביסה קוראת לי. בפעם הבאה: פוסט על שבוע סקי באיטליה.

13 תגובות בנושא “כריסמס 2021

  1. אנחנו הצלחנו להיות שבוע בלונדון שניה לפני שפה נהיה טרוף מערכות כללי-הצלחנו לחזור שלושה אנשים מבוגרים מ "אי המגיפה" כמו שחברי קוראים לו בחיבה שליליים לגמרי.אני ממש מקווה שזה סטטוס שהולך להישאר ככה כי הכי לא בא לי לבדוק את האופציה החיובית. מחכה לחדשות מאיטליה….

    אהבתי

    1. וואו, אני מכירה אנשים שחזרו חיוביים מלונדון, כך שזה באמת מרגיש כמו אי המגיפה 🙂 אתם בבידוד?

      אהבתי

      1. כאמור היינו שליליים כשנכנסנו וגם 3 ימים אחרי. כרגע כמובן יש סחרחורת של מאומתים מכל עבר וזה עושה חשק לרדת לאיזה מקלט אטומי עד יעבור זעם.

        אהבתי

    1. כנראה שלא. האופנוען ואני לא נבדקנו – קשה עד לא אפשרי להשיג בדיקות בחינם ובדיקות פרטיות עולות 200 שקל לאדם, אז כיוון שלא היינו צריכים להציג תוצאות לאף אחד לא טרחנו. בדקנו את הגומבוץ, שיצא שלילי. לכי תביני.

      Liked by 1 person

  2. נראה לי שצריך לאמץ בארץ את מנהגי הכריסטמס שיש בהונגריה.
    גם ככה השנה כולם נסעו לראות את האורות של החג בכל מיני מקומות (נצרת, יפו, חיפה וכו').
    והרבה מאוד אנשים עושים ארוחת ערב חגיגית ב31.12 ולא רק כאלה שעלו מרוסיה שחוגגים נובי גוד.
    אז איך הדובוש מרגיש אחרי הקורונה?

    אהבתי

    1. אני לא רואה איך יאמצו את זה בארץ, זה מאוד לא יהודי 🙂 אבל ראיתי שבאמת המון אנשים נסעו לראות את האורות בנצרת ובחיפה. זה מגניב. הדובוש הרגיש אותו דבר לפני/תוך כדי/אחרי הקורונה 🙂

      אהבתי

    1. אני מניחה שאפשר, בטח כשפותחים את החבילה. אבל אחרי שהילדים נגעו בכל מיליליטר של זה פלוס זה היה שלושה ימים באוויר הפתוח זה קצת פחות מעורר תיאבון.

      Liked by 1 person

  3. החיים שלך נראים כמו עמוד אינסטגרם. בקטע טוב.
    תוהה אם את אחת מאמהות הפינטרסט והכנת את השקיות לבד מנייר אריזה או שאת שוקעת והכל קנוי

    אהבתי

    1. נראהההה לך שהכנתי את השקיות לבד? קניתי חבילה של מאה, מקווה שיספיקו לי עד סוף היסודי שלהם. רק את העוגיות עשיתי לבד.

      אהבתי

להגיב על יהודית לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s