דיאטת מיצים

אחת מחברותיי היא אישה מאוד מוצלחת. כלומר, כולן מוצלחות, אבל היא באמת לקחה את הקריירה והחיים לשיאים חדשים: היא שותפה בחברה בינלאומית, עד הקורונה היא דילגה בין שתי בירות אירופיות נחשקות על בסיס שבועי, היא עשתה תואר שני בצרפת ודוקטורט באיטליה, היא נשואה לסוג של אריסטוקרטיה, ולקינוח מגדלת שלושה ילדים ממושמעים. ומעל הכל, היא חכמה ומעניינת וכיף להיות חברה שלה.

רק מה, היא נוהגת להעלות תמונות של עצמה עושה דברים מעולים. וכאילו, דווקא כיף חברה שמעלה תמונות אישיות ודברים מעניינים במקום השיממון הרגיל בפיד, רק שבאיזשהו שלב זה מתחיל לגרום להרגשה רעה עם עצמכם. למשל, בוקר בסופ"ש, השעה 11 בבוקר, כולנו בפיג'מות, הילדים טוחנים קורנפלקס לא בריא, אני גם, רובצת מול המסך, ומגלה תמונה שהיא העלתה, ובה היא ושלושת ילדיה הפוטוגנים בבגדי ריצה, אוחזים בסל קניות אינסטגרמי ובו שלל ירקות צבעוניים ולחמים שנראים טוב. הכיתוב: "קמנו מוקדם, רצנו כולנו ביחד חמישה קילומטרים ועכשיו בשוק האיכרים האורגני, בוחרים אוכל טרי הביתה".
וואלה, תני לי לטחון בפיג'מה בלי להרגיש כמו גארפילד, תודה.

כך נחשפתי עוד ועוד לתמונות שלא בהכרח הועילו לצופים בהן: "קמתי בחמש ורצתי עשרה קילומטרים! אין כמו להתחיל את היום עם ספורט!" / "יוצאת מחנות הגבינות האהובה עליי בפאריז, הילדים פשוט מתים על גבינת העיזים הרקובה הזו!" / "אחרי יום ארוך של ישיבות הצלחתי גם להכין ארוחת שלוש מנות מהספר של אוטולנגי! הקינוח מושלם!". כן, היא מאלה שרוצים שכל העולם יידע ויעשה להם לייק.

אלא שכולנו יודעים שתמונות באינסטה הן לא ייצוג אמין של החיים עצמם. ואם הייתי צריכה הוכחה אז פעם קבענו איתם פיקניק באיזה פארק מרוחק מחוץ לבודפשט. הם הגיעו באיחור של שעה, והיה ברור שהם בעיצומו של ריב. היא ובעלה נבחו אחת על השני הוראות קצרות, הילדים בבירור הושפעו מהלך הרוחות, והכל היה אוקוורד. באיזשהו שלב התנצלנו וחתכנו, זה פשוט היה לא נעים.
אז תארו לכם את ההפתעה לגלות שעה אחר כך בפיד תמונה של שלושת הילדים הבלונדינים על שמיכת הפיקניק הפוטוגנית וברקע הגבעות הירוקות עם הכיתוב "פיקניק מחוץ לעיר! כל כך אוהבת את הימים שאנחנו יוצאים לטבע!". לא, היא חיה בסטורי.

כך שלמדנו לקחת את התמונות שלה בעירבון מוגבל, ופשוט ליהנות מהן, בכל זאת מדובר בתמונות יפות ובחיים יפים. פיקטיביים, אבל יפים. אלא שאחת התמונות שלה היכתה לאחרונה קרוב מדי: בעוד האופנוען ואני משמינים לנו בסגר הקורונה, היא העלתה תמונה של עצמה הרזה, עם הכיתוב: "סיימתי שלושה ימים דיאטת מיצים! רזיתי כמה קילו אבל עוד יותר חשוב שאני מרגישה מצוין!"

שאז חשבנו לעצמנו, אחרי שסיימנו לגלגל עיניים, שבעצם – למה לא?
בתוך דקה מצאנו אתר מומלץ לדיאטת מיצים בבודפשט. בוחרים כמה ימים רוצים והם מביאים לכם במשלוח הביתה. בשיא ההתלהבות הזמנו. אחרי כמה ימים זה נחת אצלנו בבית.

אתם רואים פה את כל מה שמותר "לאכול" ביום שלם

אז איך זה עובד? אסור לאכול שום דבר. בכל פעם שרעבים לוקחים בקבוק כזה. מותר לשתות כמה שרוצים – מים ותה צמחים. אסור מיצים, תה עם קפאין, קפה או אלכוהול.

האופנוען החליט שהוא יעשה שלושה ימים כאלה, והזמין שלוש ערכות כמו שאתם רואים בתמונה. חישבנו את זה פשוט: יש שבעה בקבוקים ליום. אם שותים אחד כל שעתיים הרי שכיסינו 14 שעות, שזה באמת רוב היום. קלי קלות, לא?

אני החלטתי לעשות יומיים של זה, בעיקר כדי להרגיש טוב יותר פיזית. עם כל הסוכרים האלה והאלכוהול מאז תחילת הסגר אני הולכת לישון כל לילה כשאני מרגישה כמו איש המרשמלו מ"מכסחי השדים", ואז קמה בבוקר וכבר כואבת לי הבטן. בבירור אני יכולה להיעזר בניקוי גוף גם כן. הזמנתי ערכה אחת כמו שאתם רואים בתמונה וליום השני לקחתי את ערכת ההארד קור:

רק מיצים ירוקים. בתכלס זה דווקא היה לי יותר טעים מהערכה הרגילה

אז איך זה עבד? ובכן, ראשית, חברתי שהיה לה כל כך קל שהיא החליטה להוסיף עוד יומיים בכיף? יש לי מילה אחת לומר לה – סתמי.
כי זה מתחיל קל, בבוקר שתינו בקבוק לארוחת בוקר, ובאמת הרגשנו מלאים אחריו והתמלאנו ביטחון שזה יהיה קל. שעתיים אחרי הרגשנו רעב והופה, בקבוק והכל בסדר. כנ"ל ארוחת צהריים.

ארוחת בוקר: סלק, תפוח ולימון. אני כבר מרגישה שבעה!
מיצים ירוקים ביום השני. תפוח, מלפפון, תרד, לימון וג'ינג'ר בבקבוק. כמו סלט רק בלי החלק הטעים

הבעיה מתחילה אחר הצהריים. עד עכשיו סבבה, שתינו שלושה בקבוקים, לא היינו רעבים מדי. אבל עכשיו אנחנו רוצים אוכל. משהו ללעוס. משהו לבלוע עם תחושה שאוכלים. משהו שהוא פחמימה.

ארוחת צהריים ביום השני: חסה, מלפפון, זוקיני, תרד, תפוח ירוק, ג'ינג'ר ולימון. רק תוסיפו איזה פסטה עם זה וזה מושלם

אז התהלכנו רעבים, ובכל פעם שתינו בקבוק וגילינו שזה ממלא – לחצי שעה. זה לא עשה לנו טוב – הסתובבנו רטנוניים וזועפים. המחשבה שתיכף הילדים הולכים לישון והסלון כולו שלנו, אבל בלי יין ושוקולד, לא עודדה אותנו. מתברר שממש קשה לצפות בטלוויזיה כשכל מה שיש לך לנשנש זה מיץ סלק.

כמו כן, כשאתם חיים ימים שלמים על נוזלים, אתם עושים פיפי כמו גמל. באחת הפעמים התיישבתי לעשות פיפי של איזה חמש דקות.

אבל כמובן שהיו גם דברים טובים. אחרי 24 שעות של צום מיצים התעוררתי בבוקר קלילה. פשוט הרגשתי טוב יותר. זה היה נחמד מאוד. אבל אחרי 48 שעות כבר הרגשתי יותר חלשה מקלילה, אז שמחתי לסיים.

אלא שלאופנוען נותרה עוד יממה של צום מיצים, וקשה לומר שהוא לקח את בקלות. "למה את עושה להם כזה אוכל מפתה, זה רק עושה את זה קשה יותר", נהם עליי כשהיגשתי לילדים את ארוחת הצהריים שלהם, שניצל קפוא ופתיתים, שזה אוכל שביומיום הוא לא היה נוגע בו במקל. ובל נשכח שאני במשך היומיים המיציים שלי הכנתי שלוש ארוחות ביום וכמאה חטיפים לילדים, ואשכרה הצלחתי לא לנשנש להם מהצלחות כמו תמיד. תראו מה זה כוח רצון של בן אדם.

לקראת סוף יומו השלישי של הצום של האופנוען כל מה שהוא עסק בו היה מה הוא יאכל בארוחת שבירת הצום. הסכמנו שבשביל לשבור צום צריך להיות זהירים ולאכול משהו קליל, והנה, ברוך השם, הזמנו ארוחת ערב ממסעדה הודית כולל שתי מנות אקסטרה ונאן שום לכל אחד. התברר שהצום כן עשה לנו משהו: שנינו אכלנו יחסית קצת ולא יכולנו יותר. נשאר מלא לארוחת צהריים למחרת.

לסיכום: זו הייתה חוויה מעניינת, האופנוען אף ירד 3-4 קילו (!!), ונרשמה הפוגה קלה בחצ'קונים שתקפו אותי כל תקופת הקורונה. בשבוע שאחרי, מלאת מוטיבציה מההצלחה, לא נגעתי בסוכר, שגם זו השפעה מצוינת. כמה חבל שזה לקח בדיוק שבוע שאז חשתי שהרווחתי את זכותי ללינדט.

אבל זה משהו ששווה לזכור – אם רוצים טיפה הרגשה טובה, 24 שעות של ניקוי מיצים זה לא רעיון רע בכלל.

17 תגובות בנושא “דיאטת מיצים

  1. בדיוק היום נרשמתי לסדנת מיצים כזאת שמתחילה בסוף מאי! של חמישה ימים. רק שאני צריכה להכין לעצמי את המיצים. אני משקשקת. אפילו ביום כיפור לא צמתי בחיים. הצלחת לשעשע ויש לי תחושה שאני אחזור אל הפוסט הזה עוד שבועיים, כשאצטרך בידור והסחת דעת.

    אהבתי

    1. חמישה ימים? ווהו, זה הארד קור ממש. נותנים לך עוד משהו חוץ מהמיצים, מותר לאכול משהו? או שאת אמורה לשים בהם גם דברים מוצקים יחסית?

      אהבתי

  2. לא מספיק הפחד מהקורונה, וההסגר הבינלאומי, צריך גם להוסיף צום ועינויי אוכל? הלא הדבר היחיד שאפשר לחשוב עליו בכיף בימים אלו זה איזה ג׳אנק נאכל בבוקר בצהרים ובערב ומתי כבר אפשר לקבל קוקטייל בלי להרגיש אלכוהוליסטים.
    לא חבל?
    החברה הגאונה שלך נשמעת מלאה כלכך בחוסרים שהיא צריכה כל הזמן חיזוקים חיוביים מבחוץ. לא ממש מעורר קנאה, אך משעשע בהחלט לקרוא.
    כל הכבוד לך שעמדת בניסיון. הייתי מאד רוצה להוריד כמה וכמה קילוגרמים אבל נראה לי שברגע שמפסיקים הכל חוזר, הלא כן? אם הבחור הצליח לא להעלות הכל חזרה את מוזמנת לספר לנו ונעריץ את שניכם :-).

    אהבתי

    1. הבחור טרם העלה בחזרה אבל בהתחשב בכך שהלינדט שב לחיינו אין להתחייב כמה זמן הוא יחזיק.
      אשר לחברה שלי, אני ממש לא מבינה את זה. היא באמת מרשימה גם בלי התמונות בסושיאל מדיה.

      אהבתי

  3. זה קטע אחר, התופעה הזאת של חיים פיקטיביים לראווה בפייסבוק ובאינסטגרם. אבל היי, אן זה עודד אתכם לצום מיצים ליומיים / שלושה אז כבר היה שווה. בחיים לא ניסיתי, ואני באמת ניסיתי הרבה מאד דיאטות בחיים. אולי באמת ננסה גם אנחנו. בכל מקרה היה כיף לקרוא, כתמיד

    אהבתי

    1. זה לגמרי נתן לנו את הרעיון לדיאטת מיצים. ואחרי זה דיברתי איתה והיא אמרה שמלא חברות שלה גם עשו בעקבות התמונה. אז בהחלט יש צד חיובי לתמונות האלה, הן נותנות השראה 🙂

      Liked by 1 person

  4. היטבת לתאר במדוייק בתחילת הפוסט את התופעה של מה שרשתות חברתיות עושות (ליתר דיוק – עלולות לעשות). את הצורך (הנרקסיסטי? המתכחש?) להעלות תמונות ברשתות חברתיות שפשוט מראות את כל מה שאין מאחוריו איזה כיף אמיתי, ואם כבר אז להיפך, מצלמים את זה בתור פיצוי על מה שחסר (אותנטיות ונינוחות לרבוץ בפיג'מה ולאכול קורנפלקס).
    כל אחד ומה שעושה לו טוב, אבל חשוב לזכור את זה. מרשה לי לצטט אותך?

    אהבתי

  5. כל כך צחקתי מהביטוי ; היא חיה בסטורי, יש לי כל כך הרבה כאלו באינסטגרם שכבר אין לי כח אליהן ולכל הדיבור החיובי של ההודיה, הכרת תודה וכו… מה רע לפעמים סתם להיות אמיתיים?

    אהבתי

    1. תודה!! זה ציטוט של המם המפורסם מארץ נהדרת, כמובן, אבל במקרה הזה זה פשוט נכון מילולית 🙂
      וכן, נוח לי בטרנינג שלי ואין לי שום חשק לצאת ממנו בשביל תמונה מרשימה לסטורי.

      אהבתי

  6. משהו על חיים אמיתיים וחיים של תדמית:

    אני מצרף קישור לכתבה להתפרסמה.
    הנה, כאן:

    https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5615826,00.html

    בזמנו, שלחתי את הקישור הזה לחבר שלי.
    הוא לא אהב את זה.
    מעניין למה… 🙂

    בקיצור:
    אנשים מקָדשים את התדמיות. במסעדה הם מצלמים את המנות (אולי המנה נראית נהדר, אבל לא ממש טעימה?). חוץ מזה, מדוע צריך להתגאות במנה שאכלת במסעדה, הרי לא אתה הכנת אותה? בהופעה הם עומדים ומצלמים את ההופעה – וכך יצא שראו את ההופעה דרך מסך של סמארטפון. והתמונות שלהם באינסטגרם ובפייסבוק נהדרות, רק שהן לא משקפות את כל המציאות.
    עולם מוזר.

    אהבתי

    1. לגמרי מוזר. כמו לראות מסיבת סיום של בית הספר של הילד שלך דרך מסך הסלולרי בעודך יושבת שם. מאז שקלטתי שזה מה שקורה אני מנסה לצלם פחות ופשוט להיות שם.

      אהבתי

  7. דודה שלי עושה משהו דומה, פעמיים בשנה, סדנת ניקוי רעלים
    הם שותים שם כל מיני מיצים כאלה במשך כמה ימים ואז הולכים הבייתה מרגישים עלק שהם עשו טוב לגוף שלהם (כשבפועל מה שאת עושה ביום יום זה מה שמשפיע על הגוף שלך לאורך זמן, לא משהו שאת עושה באופן חד"פ לכמה ימים).
    לפחות זה היה טעים?

    אהבתי

    1. היה טעים, אם כי לא מספק במקום אוכל רגיל. אני חושבת שזה לא רע למן 24 שעות כאלה, במקרה שרוצים להפסיק תקופה של זלילה.

      אהבתי

  8. זוהי דיאטה מאוד ישנה שהייתה "להיט" בזמנו בהוליווד. כביוכימאי ואיש סגל בפקולטה לרפואה אני אומר לכולם שזוהי דיאטה לא מאוזנת ולא בריאה. וכמו כל הדיאטות מן הסוג הזה שעושות comeback – חבל על הכסף. המשווקים מתבססים על כך שהפריירים אינם מתים אלא מתחלפים 🙂

    Liked by 1 person

    1. מסכימה איתך, זה לא דרך לחיות וזה לא מספק לגוף את מה שצריך. זה היה טוב להפסיק את הזלילה הגדולה אחרי כמה שבועות סגר, אבל לא כמשהו מתמשך.

      אהבתי

להגיב על Naama Orbach לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s