פוסט סדרות

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב פוסט סדרות, והנה, מעולם לא היה זמן טוב יותר לפבלש אחד. אל תתרשמו מזה שיש הרבה, לקח לי שנה לצפות בהן.

נתחיל בכמה שכולם מכירים, ואני עדיין כותבת עליהם רק אם יש לי חברה שטרם שמעה:

המורדת (Unorthodox) – בעצם נאמר כבר הכל בכל כלי תקשורת/קבוצה בפייסבוק אפשרית. שירה האס הישראלית והמוכשרת מגלמת צעירה מחסידות סאטמר שעוזבת הכל ובורחת לברלין הבוהמיינית והחופשיה. מבוסס על סיפור אמיתי. סדרה לא חפה מפגמים, ועם זאת, תופסת מאוד ולגמרי חומר לבינג׳. בפרק הספיישל על הסדרה נאמר שהקטעים שמתרחשים בברוקלין, בחסידות, מבוססים על זכרונות אמיתיים של כותבת הספר שעליו מבוססת הסדרה, ואילו הקטעים בברלין נכתבו בלי קשר לספר, כדי להרחיק את גיבורת הסדרה מכותבת הספר. ואכן, הקטעים בחסידות חזקים יותר ואמינים יותר מאלה שבברלין. ועם זאת, גם אלה וגם אלה מעניינים. בהחלט העברת זמן ראויה.
איפה? נטפליקס.

הכתר (The Crown) – פעם המלכה אליזבת' השנייה הייתה בחורה צעירה שהתאהבה בבחור שאבא שלה פחות התלהב ממנו. משם מתחילה הסדרה הזו, שמספרת את סיפור חייה של המלכה מלפני הכתרתה ועד – כנראה – ימים אלה, עוד לא ברור, בשלוש העונות שכבר זמינות זה מגיע עד שנות ה-70 בערך. צ'ארלס כבר פגש בקמילה והיא כבר שברה את ליבו. בעונה הבאה הוא צפוי להכיר את דיאנה ואני מאוד סקרנית לראות את זה. קצת מצחיק לפחד מספוילרים בסדרה שכולנו מכירים את הסיפור שלה מלכתחילה, אבל זה מעיד משהו על הדרמה שיוצרי הסדרה הצליחו להכניס אליה.
שורה של שחקנים מעולים ומוכרים מככבים פה, והאיפור והסט מושלמים. השמועות אומרות שהמלכה (האמיתית) מתה על הסדרה ואילו פיליפ לא התלהב, וגם שוויליאם וקייט ראו הכל בלי להחמיץ דקה. בקיצור – מומלץ, בייחוד אם אתם חובבי אנגליה, סדרות היסטוריות ובתי מלוכה.
איפה? בנטפליקס.

חינוך מיני (Sex Education) – סדרה דרמה קומית. היא מתרחשת בתיכון, הגיבור שלה, אוטיס, הוא החנון הבתול של השכבה שאיתרע מזלו ואמא שלו היא יועצת מינית אקסצנטרית ("תאונן, חמוד שלי, תאונן!"). הוא חובר לפריקית/ווייט טראש/גאונה והם מקימים קליניקה לייעוץ מיני לחבריהם לשכבה, שורה של דמויות צבעוניות שגורמות לצקצק ולחשוב שהדור הזה אבוד. כצפוי – שלל סצינות מצחיקות לצד סיפורים מעניינים. העיצוב – מושלם ממש, הבגדים והצבעוניות גורמים לכם לחשוב שהסדרה מתרחשת בשנות ה-70, אבל זה בהחלט בימינו ובימי הסושיאל מדיה, וזו פשוט בחירה עיצובית וינטייג'ית שמוסיפה מימד מגניב לסדרה. כמו כן – המיקום מושלם. הסדרה מצולמת בוויילס, והלוקיישנים מעוררי קינאה. הבניין של בית הספר הוא מן בית אחוזה יפהפה, הבית של אוטיס הוא בית עץ הבנוי בתוך עמק ירוק עם מרפסת אל כל היופי הזה, אוטיס וחברו אריק רוכבים כל יום אל בית הספר על אופניים בשביל ירוק בתוך יער. כל האנגלים שאני מכירה ראו את זה והתעצבנו, כי איפה יש בממלכה הבריטית מקום שבו תמיד יש שמש? בטח לא בוויילס הגשומה תמידית.
השחקנים – רובם מטבע הדברים צעירים, אבל יש גם שחקנים מבוגרים ומפורסמים, הבולטת ביניהם היא ג'יליאן אנדרסון, שמשחקת את אמא של אוטיס ועושה דמות מצוינת, ויש גם שרברב שבדי חתיך. מה עוד צריך.
איפה? בנטפליקס.

טייגר קינג (Tiger King) – זו סדרת דוקו שמוכיחה שבאמת לפעמים לא צריך תסריט כי המציאות עולה על כל וכו. שורה של דמויות שלא ייאמנו, סביב העובדה העצובה שיש יותר נמרים בשבי בארה"ב מנמרים בטבע בעולם. הסדרה מתרחשת סביב שלוש דמויות מרכזיות, כולן בעלים של פארקי חיות שמנוהלים בדרכים שנויות במחלוקת. יש שם הכל: ווייט טראש, סיפורי אהבה ובגידה, גורואים וכתות, היעלמות מסתורית, מוות של דמויות בטרם עת, כסף וגם הרבה יותר מדי נשק. בכל פרק אתם מגלים שמי שנראה לכם נורמלי אז גם הוא בעצם רשע עם כמות שלדים בארון שפלא שיש שם מקום גם לכל החולצות המנומרות האלה. אגב, זו גם סדרה מעולה בשביל להוציא לכם את החשק לעבור לארה"ב. אני לא חובבת סדרות על ווייט טראש (נסו למצוא דמות שיש לה גם את כל השיניים וגם את כל הגפיים), אבל את הסדרה הזו אי אפשר לעזוב מרוב שהיא מרתקת וראינו אותה בבינג' אחד בשני ערבים. לגמרי מומלץ.
איפה? בנטפליקס.

אימהות עובדות (Working Moms) – דרמה קומית על קבוצה של חברות אימהות לתינוקות. חלקן שוקעות, חלקן מצליחות להישאר נשות קריירה שוות, חלקן עושות בחירות שנויות במחלוקת. מצחיק ומעניין. כותבת הסדרה היא גם השחקנית הראשית ("קייט") והיא עושה עבודה מצוינת. שלוש עונות סבבה.
איפה? בנטפליקס.

שיטת קומינסקי (The Kominsky Method) – מייקל דגלאס ואלן ארקין בסדרה על הוליווד של גיל הפנסיה. שחקן וסוכן, חברים טובים, חיים את החיים בהוליווד, עם צרות משפחה, פרנסה ובריאות, ובדרך צוחקים ומצחיקים. מקסים.
כמו כן, מייקל דגלאס חתיך בעיני גם כשהוא בן שבעים ומדבר על פרוסטטה.
איפה? בנטפליקס.

גברת מייזל המופלאה (The Marvelous Mrs. Maisel) – דרמה קומית. אי שם בשנות ה-50 בניו יורק, מידג' מייזל שואפת להיות עקרת בית יהודייה מושלמת, אם טובה ורעיה תומכת לבעלה, ששואף להיות אמן סטנד אפ. החיים הם לא מה שהיא תיכננה, אבל מידג' כבר תעשה לימונדה מהלימונים האלה. לא רק שזה מצחיק, זה גם יפה – מנהטן, שנות ה-50 וה-60, האופנה מהממת ממש, הבתים עוד יותר.
איפה? אמזון פריים וידיאו.

סדרות מוכרות יחסית אבל אולי לא כולם מכירים:

קול מיי אייג'נט (Call My Agent, בצרפתית: Dix Per Cent). סדרת דרמה קומית צרפתית, על חברת סוכני כשרונות בפאריז. הסדרה מתרכזת בארבעה סוכנים, כל אחד מהם דמות מעניינת בפני עצמו, ובעוזריהם, כשבכל פרק מתארחים שחקנים צרפתיים מפורסמים בתפקיד עצמם, בתור שחקנים שהסוכנים מייצגים. שמות שגם אני היכרתי: איזבל אדג'ני, ז'ולייט בינוש, מוניקה בלוצ'י (איטלקיה אבל יודעת צרפתית) ועוד. בכל פרק יש תערובת מעניינת של עלילה (החיים האישיים של הסוכנים, על נישואיהם, בגידותיהם וסודותיהם) וצרות מקצועיות של שחקנים מפונקים שצריך להרגיע על הסט. וברקע – פאריז, הרבה יין ונדל"ן מעורר קנאה. מצחיק וכיף.
איפה? בנטפליקס.

בנות דרי – (Derry Girls) סדרה אירית שמתרחשת בדרי (צפון אירלנד) בשנות ה-90, בתקופה שלפני הסכם השלום. אירים הם האנשים הכי מצחיקים שאני מכירה באירופה, והסדרה הזו מושלמת. היא מתמקדת בחבורה של כמה בנות ובן אחד, שהולכים לבית ספר קתולי (לבנות בלבד, אבל יש סיבה שהבן הולך לשם גם) ובסה"כ רוצים לעשות את מה שכל בני הנוער רוצים לעשות, כלומר ההפך ממה שהנזירות אומרות להם לעשות. המבטא האירי מושלם, העיצוב והמוזיקה של שנות ה-90 כיפי, העלילה מעניינת ומצחיקה. מנהלת בית הספר – סיסטר מייקל הקשוחה – היא הדמות הכי מצחיקה. מומלץ, אבל רצוי להבין משהו בהיסטוריה של המקום, כלומר לדעת על הסכסוך האנגלי-אירי ועל תקופת ה"צרות".
איפה? בנטפליקס.

הפוליטיקאי (The Politician) – דרמה, טיפה קומית וטיפה מוזיקלית. אם אתה רוצה להיות נשיא ארה"ב, אתה צריך לצאת למסע הזה כבר מהתיכון. פייטון הובארט הוא בן עשירים שהולך לתיכון פרטי במדינה נכונה בארה"ב, בוחר את חבריו בקפידה וכל חייו מנוהלים לפי היום שבו ירוץ למשרד הסגלגל. דברים שבעוכריו – בני נוער הם בני נוער, האחים שלו הם שני חתיכות חרא, ויש גם ילדה חולת סרטן אחת שהוא לא היה צריך להסתבך איתה. בונוסים: גווינית' פאלטרו בתפקיד אמא של פייטון, ועיצוב מהמם ממש, בתים ובגדים מעוררי קנאה.
איפה? בנטפליקס.

ה-OA – אין לי דרך להסביר על מה הסדרה בלי לספיילר, אבל מדובר קצת על החיים שלאחר מוות קליני, אבל זה באמת קצה הקרחון של הסיפור. כותבי הסדרה הצליחו לכתוב סיפור מאוד מרתק, שקשה לעזוב וממש רוצים לדעת מה קורה בפרק הבא, לפחות בעונה הראשונה. טיפה מפחיד, טיפה מותח, מרתק. השחקנים מוכרים חלקית. העונה הראשונה מומלצת, השנייה ממש פחות. אבל זה בסדר, מספיק העונה הראשונה.
איפה? בנטפליקס.

שטיסל – אני לא באמת צריכה להציג את שטיסל, זו סדרה ישראלית על משפחה חרדית. אבל נתקלתי בה לראשונה בנטפליקס והתחלנו לראות. האופנוען השתעמם והפסיק, אני המשכתי עד לפרק האחרון של העונה האחרונה והצטערתי שלא המשיך. מעניין, משחק מעולה ממש (התחלתי קצת לשנוא את דבל'ה גליקמן, הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזו רק דמות), וכמובן הצצה לקהילה שגם ככה בכותרות בימים אלה, ומשמח לראות את הצד הפנימי שלהם.

וירג'ן ריבר (Virgin River) – התחלנו לראות כי זה נראה מבטיח, מן גירסת "חשיפה לצפון" משולבת בקומדיה רומנטית. הפסקנו אחרי פרק וחצי, כזה חוסר תחכום וקלישאות זה יותר מדי בשבילנו. לא ממליצה.
איפה? נטפליקס.

משיח (Messiah) – דמות מסתורית מופיעה במקומות שונים על רחבי הגלובוס וסוחפת אחריה מאמינים. סדרה שצולמה בחלקה בישראל עם שחקנים ישראלים (אם כי השחקן של הדמות הישראלית הראשית הוא למעשה צרפתי וניתן קצת לשמוע את זה בעברית שלו). מעניין יחסית, עם בעיות בתחקיר (חבורת פליטים מחכים בגבול ישראל-סוריה, שהוא, על פי הסדרה, מדבר שומם. ככה לא נראה האזור הזה), ואני פחות אהבתי, אם כי האופנוען כן אהב.
איפה? נטפליקס.

תוכנית הבוקר (The Morning Show) – וואו. זו סדרה שעשתה כותרות כי זו החזרה לטלוויזיה של ג'ניפר אניסטון. אניסטון מגלמת מגישת תוכנית בוקר ברשת ארצית. היא חיה את החלום – היא כוכבת, היא עשירה, יש לה דירה מהממת במנהטן, יש לה עוזר אישי, יש לה מלתחה שווה. יש לה גם שותף לתוכנית, סטיב קארל, שמואשם בהטרדה מינית. בום. לעומתה, ריס ווית'רספון היא עיתונאית שחיה על הגבול התחתון של חשבון הבנק שלה והמשפחה הטראשית שלה עד שהיא מקבלת הצעה שהופכת אותה לסינדרלה. כל זה על רקע ההטרדה המינית, ובדרך גם רואים איך מפיקים תוכנית בוקר (וזה מעניין, לפחות אותי), מאבקי כוח ופוליטיקה. זו סדרה שעניינה אותי מאוד, אבל אם יש סיבה שאני ממליצה לכל אחד לראות אותה, זה בגלל פרק 8, שלאחריו לא יוכל אף אחד לטעון ש"זו לא הטרדה מינית או ניצול מיני אם היא לא אמרה לא". הפרק הזה מוביל את הצופים לאירוע שמדגים איך אישה נקלעת למצב שבו היא מנוצלת מינית, אולי אפילו נאנסת, למרות שתיאור המקרה כנראה לא יישמע כמו אונס. אבל הפרק הזה מדגים את המצוקה באורח כל כך אמיתי שגם גברים שלא הבינו עד עכשיו על מה נשים מדברות כשהן מדברות על ניצול על ידי בכירים מהן, יבינו.
איפה? אפל טי-וי או סלקום טי-וי.

לא ייאמן (Unbelievable) – זו עוד סדרה שכל מי שלא מבין "למה היא לא התלוננה כל השנים האלה" צריך לראות. צעירה נאנסת. הצעירה נחקרת על ידי שוטרים לא רגישים במיוחד ומעדיפה לוותר על התלונה. שנים אחרי, שתי שוטרות רגישות וחכמות חוקרות שורה של מקרי אונס שדומים דמיון חשוד לאונס של הצעירה. סדרה חשובה.
איפה? נטפליקס.

אהבה מודרנית (Modern Love) – שורה של סיפורי אהבה. כל פרק הוא סיפור אהבה אחר, ויש פה הכל, סטרייטים, גייז, זוגות עם הבדלי גיל ושורה של שחקנים מפורסמים. ולמרות הכל, לא עשה לנו את זה. פרשנו אחרי שלושה פרקים.
איפה? אמזון טי וי.

את (You) – ג׳ו הוא מנהל חנות ספרים בניו יורק. הוא מתאהב בבחורה צעירה וחביבה, ואז אנחנו מגלים שהוא פאקן סטוקר אובססיבי שלא ברא השטן. הוא לא יבחול בדבר כדי להיות איתה וכדי לדעת הכל עליה. מתחיל מעניין, אבל מקריפ. אחרי עונה וחצי הבנו שזה עושה לנו יותר רע מטוב והפסקנו. איפה? נטפליקס.