כריסמס 2019

חלפו שבועיים מכריסמס ונראה לי שהתאוששתי קלות מהלם הסוכר והאלכוהול, כמו גם הילדים שבו לבית הספר אחרי חופשת כריסמס ארוכה, ואני יכולה לדווח על קורותינו בחג המולד.

כזכור, חג המולד הוא כבר מזמן לא יומיים בסוף דצמבר, אלא חודש שלם של קישוטים מנצנצים, מוזיקה שרודפת אותך בכל חור, קניונים עמוסים והרבה שוקולד. בהונגריה החג מתחיל כבר בשבוע הראשון של דצמבר, שאז מגיע סנטה להשאיר לילדים שוקולד בנעליהם, אותו הם מגלים בבוקר כשהם מגיעים לנעול נעליים. ילדים הונגרים פוגשים את סנטה רק בשבוע הזה ולא בכריסמס עצמו, כי בהונגריה זה ישו התינוק שנותן את המתנות ולא סנטה. אל תשאלו אותי איפה ההיגיון, איך תינוק יכול לתת מתנות בשעה שלסנטה יש מפעל שלם של אלפים פלוס מזחלת קסמים פלוס איל צפון עם אף אדום בוהק שמאיר את הדרך? לפחות אני לא צריכה להסביר את השטות הזו, בהיותנו יהודים ישו התינוק לא נכנס אלינו הביתה, רק סנטה. זה היגיון צרוף.

בכל מקרה, עם כל הכבוד לסנטה ולשוקולדים שלו, יודע כל הורה בבית ספרנו שהשוס האמיתי בסיפור הזה הוא הלילה שהילדים ישנים בבית הספר. כי זו המסורת הבית ספרית: בשבוע שבו סנטה מגיע הילדים אמורים לישון לילה אחד בבית הספר ולעשות 24 שעות של כיף בבית הספר, בעוד הוריהם עושים 24 שעות של כיף בלעדיהם. בבוקר האירוע מגיעים לבית הספר עם שקי שינה ומזרני קמפינג לפרוס עליהם את השק"שים.

נקודת איסוף שקי השינה בכניסה לכיתה. אגב, כל התלמידים והמורים מתבקשים להגיע באדום, ולכן אתם רואים פה רגליים וחצי שמלה באדום.

זה הבוקר שבו כל ההורים מגיעים לבית הספר עם חיוך קטן בלב וחיוך ענק על הפרצוף. ניסיתי לעמעם את החיוך הענק כשאיחלתי למורה שתהיה לה יממה נעימה, אבל היא מכירה נפש הורי כיתתה ואמרה לי בחיוך רחב: "שיהיה לכם יום מנוחה נעים". פירגון, חברים, עושה את כל ההבדל.

גם הילדים, יש לציין, לא סובלים. הפעם, למשל, הכיתה של הגומבוץ נלקחה על הבוקר לתיאטרון, משם למשחקיית ענק ומשם חזרה לבית הספר למסיבת תה בית ספרית. הכיתה של הדובוש נלקחה לקולנוע ("וכולם קיבלו פופקורן ענק", תיאר לי הדובוש את ההיילייט של של האירוע מבחינתו) ומשם לפארק עם איזו הפעלה כריסמסית ואז חזרה לבית הספר למסיבת התה. המורה של הדובוש שלחה לנו תמונות אחת לשעה, אימיילים שאף הורה לא טרח לפתוח עד למחרת כי רבאק, קיבלנו יום חופשי וכולם עסוקים בלהנות.

אני, למשל, סיימתי לעבוד באותו יום בלי לחץ לרוץ לקחת את הילדים ולזכור את התיק של הכדורגל ולמצוא חניה בכדורגל ולהמתין שעה בכדורגל. הו לא, סיימתי לי יחסית מאוחר ("את נשארת לישיבה??" הופתעה ראש הצוות שלי), ואז התלבשתי יפה ונסעתי לראות קישוטי כריסמס במרכז העיר. קבעתי עם האופנוען במסעדה באזור אבל האופנוען לא נהנה כמוני באותו יום, וככה יצא שבעודי עפה על היום חופש שלנו הוא נתקע בעבודה באיזה פרויקט שלא נגמר. יצא שאחרי שפינטזנו על ערב מוקדם – שש וחצי במסעדה, שמונה כבר חזרה בבית בטרינינג מול נטפליקס ובלי צורך לצרוח "כנס כבר למקלחת" – הוא הגיע למסעדה בשמונה וחצי. אז ערב מוקדם זה כבר לא היה. אבל היה טעים.

יותר מדי אוכל במסעדה לבנונית מוצלחת במיוחד. אחרוג ממנהגי ואתן המלצה כי המקום לא מוכר והאוכל שם טעים מאוד, השירות והעיצוב יוקרתיים והמחירים לא יקרים: מוזטה, פינה מוואצי אוצה.

ומשם נסענו הביתה, מלאים מדי ובתכלס די גמורים. אבל לפחות יכולנו ללכת לישון בלי להגיד לאף אחד ללבוש כבר פיג'מה, וגם זה משהו.

למחרת בבוקר אספנו את הילדים המרוצים (סנטה הגיע לבית הספר והיה נדיב מאוד – מאוד – עם שוקולדים) לפעילות הכריסמס הבאה. כי בסופ"ש הזה שסנטה מגיע כל חוג שמחזיק מעצמו מארגן לילדים פעילות עם סנטה.

סנטה מגיע למפגש בחוג אמנות לחימה. לא מופרך בכלל

אחרי סופ"ש הסנטה זכינו לשבוע הפוגה ואז התחדשו פעילויות הכריסמס במלוא עוזן. ראשית, מסיבות כיתה, שזה כמו מסיבות חנוכה רק עם שירים אחרים. בכיתה של הדובוש, אחרי המצגת (המרגשת, כמובן, כמובן) המורה הראתה מקוריות – היא פרשה על השולחנות כל מיני חומרים והכריזה שעכשיו נעשה יצירה הורים וילדים ביחד.

מה לעזאזל אני אמורה ליצור כאן?

כן, אם זה היה מסיבת חנוכה לפחות הייתי יודעת שמה שיש על השולחן אמור להיגמר בצורת חנוכיה או סביבון. אבל מה אני אמורה לעשות עם ערימת איצטרובלים מוזהבים, פעמון, כמה סרטים ועלים של שיח הצינית?
קישוט לדלת, מתברר. כלומר, למזלי היו מסביבי אימהות שדווקא כן ידעו מה אמורים לעשות ומייד התיישבו לעשות קישוט לדלת. האמת, יצא מצוין. בכריסמס כולם מקשטים את דלתותיהם במן זרים עגולים וגם יפים, אבל מדובר במנהג די נוצרי (יש האומרים שהזר העגול מסמל את אלוהים או משהו כזה והפירות האדומים של הצינית הם דמו של ישו, אבל יש גם טענות שמדובר במנהג עוד מימי הרומאים, שתלו זרים עגולים על דלתותיהם כדי לחגוג ניצחונות). האמת שאני בכלל לא הגעתי לדיון התיאולוגי, פשוט כי בהיותי ישראלית אני מלאה במטענים תרבותיים אחרים לגמרי – בשבילי זר עגול הוא מה שמניחים לאות אבל על קברים בהלוויות של חיילים או קורבנות אסון, וכמה שזה יפה על דלתות של אחרים, אני לא מסוגלת לתלות את זה על דלתי.

איצטרובל מוזהב, לעומת זאת, זה סיפור אחר לגמרי.

*דלת כחולה: עת שיפצנו את הבית ממש רציתי דלת צבעונית כמו אלה שאני אוהבת באנגליה או באירלנד. אז בבקשה, דלת כחולה.

אז מסיבות הכיתה לקחו לי שני ימי עבודה אבל מי סופר, מה עוד שלא נגמר – נשאר יריד העוגות של בית הספר. בשנה הראשונה שלי עוד טרחתי להכין משהו טעים, אבל אחריה כבר ידעתי שזה לא מה שיש בקנקן אלא הקנקן עצמו, וכל המרבה בצבעי המאכל הרי זה משובח. אז שוב חסכתי לעצמי עבודה וקניתי מראש קאפקייקס מוכנים (שזה בניגוד לחוקי התחרות אבל שששש, שששש), ואז הכנתי בבית שתי עיסות צבעוניות, פתחתי שקית מרשמלוז קטנים ופקדתי על הילדים לעטר את הקאפקייקס.

דוחה, אין מה לומר

וכך, ביום היריד הגעתי לכיתה, העמדתי את הדוכן שלנו –

הילדים הכינו מחירון: קאפקייק ירוק – קופון אחד. קאפקייק ורוד – קופון אחד. קאפקייק חצי חצי – קופון אחד. מזל שהכנו מחירון!

בזמן שהילדים שלי נעמדו למכור את מכולתם יצאתי אני לסייר בין הדוכנים האחרים וגיליתי שאימהות אחרות טיפה יותר השקיעו ממני:

הכיתה הבוגרת בד"כ מעלה פרויקט כיתתי במקום דוכני עוגות אישיים. הפעם הם היו בר שהגיש פינקולדה, בלאדי מרי ומוחיטו. כולם, כפי שגילו ההורים בצער, ללא אלכוהול

עכשיו, לעניין זה שאני קצת מרמה בזה שאני לא טורחת לאפות את הקאפקייקס אלא קונה מוכנים, אני חיה עם זה בשלום פשוט כי אני לא באמת מנסה לזכות בתחרות הזו, אז לא איכפת לי לקצר תהליכים, זה לא שאני אנצח מישהו שכן עבד קשה. אז חייתי עם זה בשלום עד שקלטתי את הדובוש מוליך את צוות השופטים ישירות לשולחן שלנו. הזדקפתי מהר, עטיתי חיוך ושאלתי את הדובוש מה לעזאזל הוא עושה. "אני רוצה שהשופטים יסתכלו על שלנו ונוכל לזכות!", הסביר לי. ובעוד אני מנסה לחשב איך אני יוצאת מזה, אחד השופטים שאל "עשיתם את זה בעצמכם?" והדובוש הכריז בגאווה – כן! אני קישטתי חצי מהם!
שיט, איך יוצאים מזה בלי פאדיחה גדולה מדי. השופטים לקחו לטעימה ואחד מהם לחש לי שזה נראה מבטיח. שום מבטיח, אמרתי לו בחזרה בשקט, זה לא עומד בתחרות, אל תתחשבו בזה. הוא קרץ לי שהבין ואני נשמתי לרווחה. פוו. בתכלס, מי שבאמת היה ראוי לזכייה שם היו צפרדעי השוקולד או אלה שעבדו ממש קשה. לא אנחנו.

אחרי יריד העוגות נשאר רק השבוע של מסיבות הכיתה בלי ההורים. לכאורה סבבה אבל הכל לכאורה, כי עדיין צריך להכין מתנות למורים. כלומר, הכיתה קונה מתנה קבוצתית אבל נהוג להוסיף משהו אישי. כלומר, עוגיות.

בתמונה, שארית הפליטה, שלוש העוגיות שנותרו לבני הבית אחרי שכל השאר נארזו בשבל המורים

אחרי זה, בשעה טובה, נגמר בית הספר ויצא לשבועיים וחצי חופשת חורף. תודה לאל, עוד מסיבת כיתה אחת והייתי מתחרפנת. למרבה המזל, חנוכה נפל בול על השבוע של כריסמס אז היה מאוד חגיגי מכל הכיוונים. סבתא וסבא מישראל הגיעו קצת לפני אז בכלל נוספה אווירת משפחתיות, פלוס הדלקת נר כל יום, פלוס סופגניות שאמא של האופנוען הכינה והן באמת משו משו, פלוס לביבות שאני הכנתי לערב שהזמנתי ישראלים להדלקת נר אצלי, פלוס קילוגרמים של שוקולד שנתנו וקיבלנו במתנה לכולם. היה באמת משמין ומעייף והילדים חזרו היום לבית הספר והבית לא יודע מי הוא ומה הוא מרוב שהוא לא מזהה את עצמו אחרי הסדר והניקיון שהרבצתי פה בשנייה שהם לא היו בבית. וזהו, כך סוכם כריסמס 2019.

6 מחשבות על “כריסמס 2019

  1. נשמע מפרך. אגב, את יודעת שאפשר לשלוח את הילדים עם השקש והמזרון לישון אצל חברים, נכון? ככה הערב החופשי (עאלק יום) לא יהיה כל כל נדיר…

    אהבתי

    • אני דווקא בעד לאמץ את המנהגים סביב חגיגות השנה האזרחית החדשה.
      גם נראה שבהונגריה לקחו את עניין החגים צעד קדימה ויש בזה סוג של ערך מוסף (משהו שהילדים יזכרו כחוויה חיובית)
      ולא כמו שבארץ בחגים נראה שיש איזו תחרות סמויה מי מוציא יותר כסף על פסטיגל והצגות (בחנוכה) או ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו בואו נאכל….

      אהבתי

  2. נשמע מתיש משהו אבל גם כיף גדול. טעים וצבעוני והרבה אווירה של חג.
    הכי כיף נשמע לי שסבא וסבתא הגיעו מישראל………..

    אהבתי

  3. וואוו, כמה השקעה. מה שמפתיע הוא שאין להם את המקבילה של טקס חנוכה בבי"ס עם ריקוד (ואור אולטרה סגול!). העיקר שכולם מרוצים בסוף

    אהבתי

  4. ואני, קטנוני שכמוני, רק דבר אחד ראיתי:
    כיצד המזרונים ושקי השינה מונחים בארגזי פלסטיק גדולים ועל מדפים – ולא זרוקים על הרצפה.
    אם תרצי: ההבדל בין כאן ושם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s