חמישה דברים שלמדתי ביום ההולדת

זה כנראה גילי המאוחר, אבל ביום ההולדת הזה הבנתי כמה דברים.

  1. יותר חשוב ברכה ממתנה.
    כן, זו קלישאה שאמרתי כל החיים, אבל רק בשנים האחרונות אני גם מבינה אותה. כשאנשים השקיעו בברכה אישית אשכרה קראתי והתרגשתי. בהתאמה, אני גם מקפידה כבר כמה זמן שכשאני מברכת ליום ההולדת, לא להסתפק בברכה גנרית אלא למצוא משהו שהחוגגים ישמחו באמת שיהיה להם, אם זו בריאות, אם זו מציאת עצמם (אני בגיל שבו רובנו מסתכלים אחורה וחושבים "למה לעזאזל למדתי דווקא את זה באוניברסיטה"), אם זה מציאת האיזון בין אושר משפחתי לסיפוק מקצועי לאיזון כלכלי. ברכה שאני חושבת מה הייתי מאחלת לחתן/כלת האירוע באמת. אז ממש התעמקתי בכל ברכה שקיבלתי. היה טוב לנפש.
הפתק שחיכה לי בחדר האמבטיה. ההפתעה הכי טובה

כמו כן, הלאה הפולניות: זה ממש שטויות אם הברכה מגיעה ביום ההולדת עצמו או ביום שאחר כך. כולנו נשים עסוקות, ברור שלא כולן מגיעות בזמן לכתוב ברכה מושקעת או שנותנות ליום לעבור עם כל עיסוקיהן בלי לשים לב לתאריך. זה קורה לכולנו. כך קרה ששתיים מחברותיי האהובות בירכו אותי באיחור של יום. הן דאגו לעשות את זה בקבוצת החברות תוך התנצלות והסבר שהן פח, וקצת הופתעו מהתגובה שלי:

באמת שרק שמחתי, היה כיף לקרוא ברכות מושקעות גם יום אחרי, זה כאילו המשיך את יום ההולדת עצמו
כמו שחשבתי שיקרה, איריס לא האמינה למקרא התגובה שלי. אגב, רק כדי להבהיר, איריס סימסה כמובן ביום עצמו. אבל זו איריס, חברות, אני לא שופטת אף אחד לפי הסטנדרטים של איריס! אני רק מנסה להגיע אליהם בעצמי, בהצלחה, הממ, חלקית.

2. יותר חשוב חוויה ממתנה. בשנים קודמות העיר אותי האופנוען והמטיר עליי מתנות. השנה שנינו הגענו לאותה תובנה בלי לתאם (זה פשוט, שנינו זקנים ומגיעים לאותן תובנות). לא צריך מתנות על הבוקר, העיקר שמתוכנן משהו כיף לכבוד האירוע. היה כיף להתעורר לבית מקושט (רמזים עבים כפיל פלוס השארתי את שקית הקישוטים על השולחן במטבח והופה, הילדים והאופנוען טרחו לתלות את כרזות יום ההולדת המסורתיות), היה כיף לחשוב על התוכנית של שלושת הימים הקרובים.
ומה תוכנן לאותם שלושה ימים? ביום ההולדת עצמו שנינו לקחנו ימי חופש מהעבודה. שמנו את הילדים בביה"ס והתחפפנו לאוסטריה. הו כן, זה יתרונה הגדול של רוסיה ההונגרית, הדבר הכי כיף בבודפשט – זה שהיא במרחק שעתיים נסיעה מווינה. יש לנו מסורת כבר הרבה שנים, לצאת ביום ההולדת מהונגריה ולנסוע למרכז אאוטלטים ליד וינה, וזה כיף שכולל בתוכו הכל: רוד טריפ זוגי, ביקור בחו"ל, קניית דברים משמחים (ראו סעיף 3).
ביום שלמחרת יום ההולדת אני עבדתי, אבל האופנוען לא עבד אלא לקח והחזיר את הילדים לביה"ס וכך מצאתי זמן גם לשיעור יוגה, שאין כיף מזה. בערב, הילדים הלכו לתיאטרון עם אמא של האופנוען, והאופנוען ואני נפנינו לארוחת ערב. במסעדה עם כוכב מישלן. הארוחה עצמה הייתה לא רק אוכל שונה, אלא חוויה של ממש (ראו סעיף 4). היא עלתה הון קטן (במונחים בודפשטים, במונחים של תל אביב היא עלתה כמו מסעדה יקרה אבל לא בטופ הכי יקר), אבל האופנוען אמר בעצמו שהגיע למסקנה שבמקום עוד מתנה יקרה, אפשר לשלם את הכסף הזה לחוויה מיוחדת. הוא צדק.
ביום שאחרי תוכננה חגיגה עם חברות (ראו סעיף 5). סה"כ, היו שלושה ימים נהדרים לנפש ולחיך.

3. עדיף לקנות פחות. טוב, זה לא קשור באמת לתובנה של יום הולדת, זה משהו שאני יודעת כבר הרבה זמן, אבל ביום ההולדת הזה ההבנה הזו באה לידי ביטוי ביום שלנו במרכז האאוטלטים. הרעיון הוא לקנות פחות דברים אבל באיכות טובה יותר. ככה יש יותר מקום בבית, פחות זיהום בעולם, יותר דברים שמחזיקים לזמן ארוך יותר במקום לקנות עוד ועוד כל עונה. אם בשנים קודמות יצאנו עמוסי שקיות מהיום באאוטלט, הפעם הגענו כל אחד עם רשימה של דברים מדויקים שאנחנו צריכים, ועם החלטה שלא להשתולל ולקנות אימפולסיבית במקרה שנמצא משהו שלא באמת צריך אבל במחיר ממש טוב.
יצאתי משם עם מעיל טרנץ' שתמיד רציתי, שני סוודרים וזוג נעליים. כל מה שרציתי. כמו כן, החנות היחידה שכן השתוללתי בה הייתה החנות של לינדט, השוקולד.

הסלסלה בחנות: שתי צנצנות לינדט נוזלי, שלל שוקולדים של לינדט שטרם יצא לי לראות (חדש, מריר עם שקדים! תודה אלוהים), הנוגט האיטלקי המושלם ג'יאנדוג'ה, וכדורי לינדור על משקל.
כדורי לינדור על משקל: דברים שקשה למצוא בחנויות רגילות. שורה של חטיפי ג'יאנדוג'ה, צמד כדורים ממולא בקרם מריר, צמד ממולא בקרם פיסטוק, צמד בקרם שמפניה (היוש שרה נתניהו), צמד במילוי שקדים, אחד במילוי תפוז (לאופנוען. גם אני אהבתי אותם פעם אבל אכלתי כל כך הרבה מהם שלא יכולה לגעת בהם יותר) ואחד במילוי קוקוס (לי).

ממרכז האאוטלטים יצאנו ישירות לסופרמרקט אוסטרי, שם קנינו דברים שאין בסופרמרקט סטנדרטי בהונגריה: גבינות טובות, דגני בוקר מקמח מלא, פסטה של דל אקו, תמרים לחים, לחם טרי מקמח מלא, תבלינים ספציפים (הידעתם שלכורכום אורגני יש צבע שונה – הרבה יותר צהוב – מכורכום רגיל? גורם לחשוב במה בדיוק מערבבים את הלא אורגני), כאלה.
ואז יצאנו חזרה לכיוון הונגריה.

4. יותר חשובה החוויה, וגם, החיים הם לא תמונות ברשת חברתית. את הכסף שנחסך ממתנה גדולה הפנה האופנוען למקום אחר – מסעדה עם כוכב מישלן בבודפשט (המסעדה הזו). זה היה הרבה יותר מאוכל. לקחנו תפריט טעימות של עשר מנות, והן הופיעו על השולחן כשכל אחת מהן עם תצוגה משלה ("שף אדם משלים את המנה שלכם כרגע עם זילוף הרוטב על קציפת השקר כלשהו בצלחת שלכם"). היה טעים, אבל גם מרשים ומעניין. זו הייתה חוויה חד פעמית ואני כל כך שמחה שעשינו את זה במקום עוד מתנה.
הדבר הראשון שהמלצר שאל במסעדה היה אם יש הגבלות דיאטטיות. עניתי שאני פסקטריאנית, מניחה שהוא לא יידע מה זה. הוא ענה בלי להניד עפעף: מצוין, נוכל להציע לך את התפריט הטבעוני ונצרף אליו את כל מנות הדגים שמופיעות בתפריט הרגיל. הוא לא רק ידע על מה אני מדברת, הוא גם היה מוכן עם תשובה שהיא פיתרון מושלם. שירות מושלם! בהונגריה! זה לא קורה בד"כ.
כמו כן, לא צילמתי כמעט שום דבר. בהתחלה התמלאתי בדחף הזה לצלם כל מנה, כי הן היו פשוט יפהפיות והוגשו בכל מיני כלים מיוחדים, אבל אז קלטתי אנשים מסביבי, מצלמים ומעלים במקום להסתכל על הסביבה המהממת שהם יושבים בה ועל האנשים שאיתם, והחלטתי לא לעשות את זה. בסופו של דבר צילמתי שתי תמונות, רק כדי להעביר את הרושם:

זה הוגש עוד לפני המנות. חמאה עם שני לחמים – האחד רגיל, האחד לחם דלעת ותבלינים. יש פה חמאה מומלחת קלות, חמאה עם כרישה צלויה, חמאה עם מחטי אורן. כן, מהעץ. היה לזה טעם של יער, וזה היה טעים.
זו מנת הקינוח: קוביות דלורית, תפיחיות קימל, גלידת שום. זה לא מתוק כמו שאנחנו מכירים מתוק, אבל זה מרגיש לגמרי כמו קינוח, משהו במרקם ובטעם הופך את זה למן קינוח מושלם.

5. במסיבת יום ההולדת שלי אני רוצה משהו רוחני יותר, וגם לתת משהו לחברות שלי. יש לי ארבע חברות קרובות בבודפשט, וכל שנה אנחנו נפגשות לחגוג ימי הולדת. זו חבורה שהולכת איתי שנים, שהייתה איתי כשהייתי חולה (הסיעו את הילדים לגן, בישלו לנו ארוחות, לקחו את הילדים אליהם בהתראה של רגע) ושחגגה איתי ברגעים משמחים. בכל שנה אנחנו נפגשות לארוחת ערב/שתייה ביום ההולדת. אבל הפעם לא רציתי ארוחת ערב רגילה. פתאום קלטתי שבמקום עוד ארוחה, אני רוצה לעשות משהו שמשמח אותי וגורם לי להרגיש טוב: יוגה. דיברתי עם המורה שאני הכי אוהבת ליוגה, והיא הסכימה לערוך לנו שיעור יוגה פרטי בסטודיו שלה בשבת בערב. וכך, הזמנתי את כולן לשיעור יוגה. המורה הדליקה נרות בכל הסטודיו, הדליקה את האח בצד הסטודיו (כן!), תלתה שלשלאות נורות קטנות בכל מיני מקומות באזור, והכינה קנקן תה עשבים לכולנו כדי שנתחמם מהקור שבחוץ.
היה שיעור מושלם, וכולנו יצאנו רגועות, בשרירים ובנפש.
אחרי השיעור החלפנו מהר ובגדים ויצאנו לשתות. בכל זאת, זה שאני זקנה עם תובנות לא אומר שהחליפו לי אישיות.
(תובנה בעקבות הערב הזה: אני זקנה מדי בשביל וודקה. אבל הידעתן שאחרי האפרול שפריץ וג'ין עם טוניק, הקוקטייל הנכון לשתות עכשיו הוא Moscow Mule? תערובת ג'ינג'ר, ליים ו-וודקה. היה טעים מדי).

תובנת בונוס: הכי כיף להיות גיקים. האופנוען בכל זאת קנה מתנה אחת.

סווטשירט התיכון של באפי קוטלת הערפדים. אם אתם לא יודעים אז אתם לא יודעים. אבל זה אושר למי שיודע.

בברכת שנה מלאת יוגה ותובנות לכולכם, נמסטה.

26 מחשבות על “חמישה דברים שלמדתי ביום ההולדת

  1. מזל טוב…
    אשתי ואני מגיעים לבודפשט, רוצים לאכול במסעדת מישלן, כי גם אנחנו הגענו למסקנה שעדיפה חוויה על מתנה, אז סופ"ש שוק כריסטמס ונחגוג יומולדת ויום נישואין.
    בקיצור, הזמנתי לבורקוניה, גם מעוטרת מישלן. מכירה? להחליף לבאבל?

    אהבתי

    • ראשית, ברכות על המסקנה, ובודפשט היא מקום מצוין לאכול במסעדה עם כוכב מישלן במחיר אפשרי. אכלתי בשתיהן, ובעיני באבל עדיפה 🙂 אבל, זכור שאני לא אוכלת בשר, והרבה מהמנות בבורקוניה בשריות, כך שלא דיבר אליי. זה הרי לגמרי עניין של טעם.
      לגבי אווירה: באבל יותר חמימה – אח מבוערת, מלצרים שחיכו בכניסה עם השם שלנו, היה באמת חוויה. בבורקוניה היה מצוין, אבל פחות חמים בעיני.

      אהבתי

      • תודה! זה קצת מבלבל, אבל נראה לי שנלך עם האופנוען והחיבה לבשר. למרות שהאפשקט של מקום חמים מאוווד חשוב. בכלל, האווירה שווה לפעמים חצי מהחוויה

        אהבתי

  2. קודם כל: מזל טוב.
    שנית: ברכות על התובנות.
    באמת.
    אחלה תובנות.
    אני חושש, שלקח לי יותר זמן ממך, להגיע לאותן תובנות עצמן (או לפחות לחלקן)…

    אהבתי

  3. יווווו איך רוצה שיעור יוגה לאור נרות ואח מבוערת!! בשנה הבאה אני מגיעה אלייך ליום הולדתך (אם אזכור את התאריך, כמובן)

    אהבתי

  4. נשמע כמו חוויית יום הולדת מקסימה וייחודית שתזכרו כולכם עוד הרבה זמן, שמחה מאוד בשבילך ושיהיה המון מזל טוב (והנה, קיבלת ממני ברכה גנרית).

    אהבתי

  5. מזל טוב! נשמע נהדר ומושקע כל החוויות, אבל חייבת להודות שהסווטשירט בסוף – מושלם.
    עד 120!

    אהבתי

  6. מזל טוב, עדי. ואני חושבת שאת התובנות האלו את מיישמת כבר מזמן. מאחלת לך לשמור על הבריאות ולהנות מהילדים, מהמשפחה ומהחיים באירופה (אפילו אם נקודת המוצא זו הונגריה. סתם, מה רע בלחיות בעיר זולה ויפה המוקפת בטבע?). התברכת בחברות טובות וזו המתנה הכי יקרה שתוכלי לקבל ומן הסתם את חברה טובה ומתנה בעצמך עבור אחרים.
    שירה

    אהבתי

  7. מזל טוב ויום הולדת שמח!
    נשמע שחגגת בצורה נהדרת
    בילוי עם אנשים אהובים, אוכל טוב, תשומת לב
    ה-דרך הטובה בעיני לחגוג יום הולדת

    אהבתי

  8. מזל טובבבבבב 🎈🎁🎂🥂
    נשמע שחגגת יום הולדת מושקע מכל הבחינות.
    והתובנות שהגעת אליהן מדויקות אחת אחת.
    מאחלת לך בריאות ועוד בריאות, והרבה נחת מהמשפחה החמודה שלך, מחברות האמת שזכית בהן (והן זכו בך) ומאחלת לי שתכתבי הרבה פוסטים כי אני מתענגת על כל אחד ואחד 💛

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s