הדרך הכי טובה (לא) לעשות סקי

בתחילת שנת הלימודים הקריא לי האופנוען אימייל שהתקבל מבית הספר: "בזמן חופשת הסקי השנתית הורי התלמידים מוזמנים להצטרף לשבוע בית ספר סקי לילדים, בתשלום נפרד לחופשה לכל המשפחה".
"אוף", רטנתי, "אין להם בושה. בטח, מייד אני מתנדבת לשלם על חופשת סקי בשביל להיות תקועה שבוע שלם עם ההורים שאני רואה כל בוקר, ועוד בפנסיון עלוב בגירסה המזרח אירופית להר החרמון".
"זה באיטליה, באתר סקי על האלפים".
"איזו יוזמה נפלאה של בית הספר! ממש חשוב לגבש את התלמידים ואת ההורים ועל הדרך עוד ללמוד סקי! ברור שנצטרף!"
הכל עניין של לוקיישן. אז נרשמנו בספטמבר ושמנו ביומן שבסוף החורף נוסעים לסקי באיטליה. התיכנון היה לנסוע עם האוטו (יש אופציה להגיע עם אוטובוס של בית הספר, אבל הרוב מעדיפים להגיע עם האוטו), ותיכננו לצאת באיזי בבוקר, לעצור ללאנץ' באוסטריה, להגיע לקראת הערב למלון ולהתחיל את הסקי למחרת בבוקר. הכל היה רגוע. עד שיום לפני הנסיעה פגש האופנוען אבא אחר מבית הספר, ובעודם משוחחים על הנסיעה מחר, אמר האבא השני: "אנחנו כמובן נצא מוקדם, שווה להשקיע בשביל לקבל את החדרים הטובים יותר". מתברר שחצי מהמלון חדרים חדשים ומשופצים, וחצי חדרים ישנים מבאסים.

ככה יצא שאני זו שדחפה את כולם להתעורר מוקדם ולצאת בבוקר, משהו שלא קורה בד"כ. אבל המחשבה על להיתקע בחדר מבאס לשבוע דירבנה מספיק.

השכמנו, הזדרזנו ו….

להמשיך לקרוא

סדרות טלוויזיה – המלצות ודיס

רשימה של הרבה סדרות טלוויזיה שראינו. הנוהל: שם של סדרה ופירוט קצר על מה היא/האם כדאי. הרבה סדרות אנגליות כי אנגלופילית, כמה סדרות זרות כי אינטלקטואלית מתנשאת, כמה אמריקאיות כי תרבות פופולרית זה כיף. הרוב המוחלט כאן מנטפליקס, פלוס עוד כמה בודדות מפריים, מאז שגיליתי באיחור של כמה שנים שאפשר להתחבר לזה גם מהונגריה.

גרייס ופרנקי: דרמה קומית אמריקאית. התחלתי לראות עם האופנוען והוא לא סבל, וגם אני נאלצתי להתגבר על הפרק הראשון כדי להמשיך. בפרק הראשון מודיעים שני הגברים בסדרה לנשותיהם זה ארבעים שנה שהם עוזבים אותן כי הם מאוהבים אחד בשני. אחרי זה, זה מתחיל להיות מצחיק. אבל ההתחלה לא מצחיקה בכלל. אז אני המשכתי לצפות בזה לבד (בקיפולי כביסה) ואני מרוצה. זו סדרה משעשעת במידה, יש בה דמויות משנה מעולות (כל הילדים, שהם בעצם בגילי פלוס מינוס, עוסקים בדילמות כמו אימהות לילדים קטנים או בחירות קריירה, שזה כבר ממש מדבר אליי), יש בה מעצבת שהייתי רוצה שתעצב לי את הבית (פרנקי וגרייס גרות בבית חוף מהמם בקליפורניה. כזה אני רוצה), וכמו כן ג'יין פונדה, שמשחקת את גרייס, היא השראה. כמו גם גרייס עצמה. הדמות השנייה, פרנקי, מתחילה כאנושית ומגניבה, אבל בעונות הבאות הופכת לקריקטורה מעצבנת, קצת כמו שקרה לפיבי ב"חברים". בכל מקרה, צפייה כיפית ולא מחייבת.

הבית של גרייס ופרנקי. כזה. כמו כן, החוף בקליפורניה – גם.


להמשיך לקרוא

פוסט של שחוק ודמע

כמו בפעם שעברה, גם הפעם קיבלתי את ההודעה שסבתא שלי נפטרה, בווטסאפ. מהחסרונות של לגור בחו"ל.

זו הסבתא השנייה שלי שנפטרת בתוך ארבעה חודשים.

אני: אני נוסעת להלוויה של סבתא שלי בישראל
חברה לא ישראלית: רק עכשיו אתם קוברים אותה? מחכים אצלכם ממש הרבה זמן עד שקוברים
אני: לא, את הסבתא ההיא כבר קברנו. זו הסבתא השנייה שלי
חברה: או מיין גוט.

סבתא חלינקה. אם אתם קוראים קבועים כאן, אתם מכירים אותה. זו הסבתא ניצולת השואה, שהייתה ילדה כשהופרדה מהוריה ועברה את נעוריה במחנה, ושחיפשה אחרי המלחמה את אבא שלה, כי לא היה ברור אם שרד או נספה.

סבתא חלינקה 1930-2019


להמשיך לקרוא