חופשת הכל חוץ מסקי

לפני כמה חודשים הופתענו לקבל סופ"ש במתנה. זה היה בעקבות קנייה גדולה שעשינו, וביחד עם החשבונית קיבלנו גם ואוצ'ר לסופ"ש במלון. באוסטריה. על האלפים. בלב אתר סקי.

עכשיו, אנחנו לא באמת גולשים. כלומר, הילדים בערך כן ואנחנו מאוד תומכים, אבל האופנוען ואני עכברי יבשה יבשה (סי ווט איי דיד דר). אבל למה שזה יפריע לנו? זה מלון שווה? זה כולל דברים לשיעשוע ילדים? זה אומר שלא אצטרך לבשל סופ"ש שלם? שאט אפ אנד טייק מיי מאני. כלומר, אפילו לא צריך לקחת ממני כסף כי קיבלנו את זה במתנה.

אז הזמנו את החדר במלון לסופ"ש האחרון. בשישי בבוקר יצאנו לדרך. זה היה אחרי כמה שבועות אפורים ומעוננים ושמחנו לגלות שזכינו ביום שמש נדיר. האופנוען זכר אפילו להביא משקפי שמש, אבל אני לא. כך שאחרי השמחה הראשונית על השמש קלטתי שעכשיו אשב שש שעות באוטו ממצמצת מול השמש.

אז למלון הגעתי כשאני נראית מבוגרת יותר בעשר שנים תודות לשלל קמטוטים חדשים מסביב לעיניים. אבל סבבה, העיקר שלא צריכה לבשל סופ"ש שלם. עשינו צ'ק אין וקיבלנו מפתחות לחדר. עלינו לחדר ושם הופתענו לגלות שלמרות שבדמיוני קיבלנו שני חדרים נפרדים מחוברים ביניהם בדלת, כמו שאנחנו תמיד מזמינים, הפעם קיבלנו חדר אחד ובו ארבע מיטות. הממ. האופנוען ואני לקחנו שניית שתיקה לזכרו של הסופ"ש הרומנטי שחשבנו שנצליח לארגן שם.

אבל לפחות הפסיליטיז של המלון היו שווים. בריכה, בריכת מים חמים וסאונה. האופנוען שיכנע אותי לנסות סאונה לראשונה בחיי ורוצה לומר שממש השתפרתי. בפעם הראשונה שנכנסתי איתו לסאונה רציתי לברוח משם אחרי שלוש שניות, משוכנעת שבישלתי כמה איברים פנימיים ושאני עומדת להיחנק מחוסר אוויר. בפעם השלישית שנכנסתי כבר ממש ישבתי שם כמה דקות והזעתי. הדובוש ואני קצת סבלנו שם אבל הגומבוץ לעומת זאת התרפק על ספסלי הסאונה ביחד עם האופנוען ואז קפץ למקלחת הקרה שאחרי. לפחות ברור מי בבית קיבל את הגנים של רוסיה. למרות שעל מי אני עובדת, גם הגנים שלי זה רוסיה ושכנותיה.

פרט לזה המלון מציע חדר משחקים (פינג פונג, ביליארד, דארטס, הכל בחדר ספון עץ וכורסאות כבדות. מי אמר מלון שמתאים לחופשות גבריות ולא קיבל) וגם, אמרה לנו פקידת הקבלה בשמחה, "יש חדר פלייסטיישן!". שששששש!!!! ענינו לה האופנוען ואני, והיא קלטה את הטעות ואת עינינו מזרות האימה והמשיכה: "רק חבל שהפלייסטיישן בדיוק מקולקל". הצלחנו להסתיר את זה מהילדים. כלומר, עד שהם גילו את החדר הזה בעצמם, אבל זה היה רק לקראת סוף הביקור.

בערב יצאנו לאכול בכפר. זה היה כפר אוסטרי טיפוסי, ואנחנו חיפשנו ומצאנו מסעדה אוסטרית אלפינית טיפוסית – בחוץ קר, בפנים חם והכל מעץ והתפריט כולו אוכל אוסטרי. שזה, אם יורשה לי לומר, לא בדיוק שיא המטבח הבריא ובהחלט לא גן עדן לצמחונים.

אבל מסעדה ידידותית לילדים שנתנה להם דפי צביעה איך שהתיישבנו
הילדים קיבלו משקה מאוד גרמני/אוסטרי לילדים – מיץ תפוחים מעורב בסודה. אנחנו הלכנו על הבירה המקומית

מרק בשר. את הראשון הזמנו בתמימות וקלטנו שיש בתוכו כדור עצום שעשוי מכבד. אף אחד מהילדים לא חיבב אותו אז הזמנו מרק שני, הפעם כזה עם אטריות שעשויות מפאנקייק חתוך. גם סבתא שלי עשתה כאלה פעם ב וזה היה ממש נוסטלגי
מרק שום. ממש טעים. כמו כן, יציקת שמנת שאחריה אי אפשר לזוז.
המנה הצמחונית, כיסוני גבינה עצומים. או כמו שהיו צריכים לקרוא לה: מנת פחמימות עצומה צפה בחמאה מזוקקת, ממולאת בגבינה לצורך מכת מוות אחרונה לכולסטרול
המנה הממש אוסטרית – נתחי הודו עם שפצלעך, או כמו שקוראים להם בהונגריה – נוקדלי. "את מתלוננת תמיד על המטבח ההונגרי אבל תראי, האוסטרי זה אותו דבר", ציין האופנוען, וצדק. אבל לפחות הסופרמרקטים באוסטריה הרבה יותר מעודכנים

התגלגלנו בקושי לחדר והלכנו לישון. בבוקר קמנו לנוף אלפיני מהמם מהחלון.

היה שלוש מעלות אז השתמשנו במרפסת בעיקר כדי לאחסן את הדברים שקנינו בסופר, שלא היה להם מקום במקרר של החדר, ופחות בשביל, נאמר, שיזוף

אחרי ארוחת בוקר שלא הייתה חלום לצמחוניים (נקניקייה מסוג אחד, נקניקייה מסוג שני, וחביתה עם בייקון ונקניקייה מסוג שלישי) אבל השביעה בכל זאת בזכות לחם כפרי וגבינה, יצאנו בהליכה אל אתר הסקי ליד המלון.

זה המלון, אגב
חלק מהאלפים שלא מכוסה בשלג. בינואר. שינויים אקלימיים מבאסים.
אבל מהר מאוד הגענו לאזורים מושלגים יותר
וגם לאתר הסקי. אין דרך להרגיש שמנים ועצלנים יותר מאשר לצפות באנשים אחרים עושים ספורט. וראינו שם משפחות שלמות – עולות וגולשות וחוזר חלילה, שעות. כשאנחנו בינתיים חזרנו למלון. ומה חיכה לנו במלון?
נשבענו שלא אוכלים יותר שוקולדים כי כולנו מתאוששים מהשוקולד של כריסמס, אבל בדרך עצרנו בסופרמרקט וכאילו, אנחנו כבר באוסטריה, לא נאכל שוקולד של אוסטרים?
לא עשינו ספורט אבל לפחות זכרנו להביא את המונופול. משחק סוער. עד שאחד הילדים יקלוט שהוא בדרכו לפשוט רגל ויביא אותה בטנטרום ענבל אור וכולנו נפסיק את המשחק

העברנו יומיים עצלים ומשמינים והיה מעולה, מינוס החלק המשמין כמובן. יצאנו לדרך חזרה בראשון בצהריים. ומה גילינו? נכון, שמש. אבל למה שאני אזכור לקחת משקפי שמש בינואר? בפעם האחרונה שראיתי אותם היה ספטמבר. אז ככה נסענו שוב כמה שעות. עדיף מסופת שלג, האמת.

21 תגובות בנושא “חופשת הכל חוץ מסקי

  1. ודווקא תמונה של הבריכה המקורה לא הבאת! אבל באמת שהפוסט הזה נהדר, כתמיד. הרגת אותי עם השמש המסנוורת של ינואר באירופה המושלגת. מתנות שוות מחלקים אצלכם "בעקבות קניות גדולות שעשיתם". התמונות נהדרות וגם הבילויים המשפחתיים. תיאורי האוכל (נקניק, נקניקיות) החזירו אותי לטיול שלנו ביער השחור בקיץ לפני שנה. איך אפשר לאכול ככה כל הזמן? ואני בכלל לא צמחונית. אז מסתבר שגם עכברי יבשה יבשה יכולים ליהנות באתר סקי, מקסים מקסים מקסים.

    אהבתי

    1. תודה תודה! וממש התבאסתי לגלות שלא צילמתי את הבריכה המקורה, ששכחתי לומר את הקטע הכי מגניב לגביה – בגלל שכל שאר אורחי המלון היו בסקי, הבריכה הייתה ממש ריקה. תענוג.
      אני לא יודעת איך הם אוכלים ככה כל הזמן. אנחנו אחרי יומיים ממש הרגשנו פחות טוב.

      Liked by 1 person

  2. איזה מזל שהייתם באיזור נורמלי באוסטריה- חזרנו יומיים לפני שהתחיל הבלגן הרציני. לא נראה לי תענוג גדול לנהוג בשלג מטורף, בסיבובים ההרריים שלהם. אנחנו בדכ רושמים את הגמדים לשיעורי סקי כדי לפנות לעצמנו זמן בלעדיהם (״כן, זה ספורט חשוב מאד!״).

    אהבתי

    1. באמת שמעתי שהיו אזורים שממש נחסמו מהשלג. שונאת שונאת שונאת לנהוג בשלג רציני. וגם אנחנו שולחים אותם לשיעורי סקי אבל הפעם לא התכוננו כמו שצריך אז לא הבאנו ציוד מתאים בשבילם ואיכשהו התעצלנו מדי. למרות שהגמול של זמן לעצמנו לגמרי שווה את זה.

      אהבתי

  3. השותף היה בהונגריה בשבוע שעבר ודווקא התרשם לטובה מהמסעדות בבודפשט. אבל נכון שהאוכל המרכז אירופאי המסורתי הוא מתכון לסתימת עורקים.

    אהבתי

  4. ואחרי כל השנים בשוודיה לא עשית קרוס קאנטרי סקי? הם הרי טובים בזה שם. זה שורף קאלוריות שאת לא מאמינה
    :-).

    אהבתי

  5. הרגת אותי לגמרי עם הסאונה 😀

    האיטריות האלה (במרק) זה מין איטריות כאלה שעשויות ממשהו שנראה כמו חביתה. סבתי ז"ל הייתה עושה כאלה.

    הו בצקניות, שנים לא אכלתי (לא הצלחתי ליצור גרסה נ"ג של זה) לאבא שלי אפילו יש מכשיר מיוחד שעושה אותן בבית.
    מסתבר שפעם אנשים היו עושים פסטה לבד בבית בקלות, אני הכי הרבה עושה ניוקי

    טוב אני אוהבת אוכל הונגרי, נראה לי שעל זה גדלתי (או שמא נאמר ככה זה כשאת 1/4 הונגריה ו1/2 צ'כוסלובקית)
    נותר לי רק לקנא, או לחשוב על הגירה להונגריה

    אהבתי

    1. גם סבתא שלי עשתה אטריות כאלה, מחביתייה, כלומר סוג של בלינצ'ס.
      גם אני רבע הונגריה אבל חצי פולנייה, אז המטבח היה לגמרי פולני. זה לא שיפור.

      אהבתי

  6. לקרוא את הבלוג שלך זה:
    … סבבה אבל בעייתי לצמחונים…
    …טוב אבל לצמחונים אין מה לאכול…
    (וחו"ח)
    (ומה "צמחונים". עושה רושם שמדובר בצמחונית. אחת)

    קיצור, נראה לי שיש פה מסקנה מתבקשת לגבי שינוי מתבקש במגבלות התזונתיות שלך כדי שהחיים שלך יהיו יותר שמחים.

    אהבתי

    1. צמחונית אחת, אכן. פסקטריאנית, ליתר דיוק. פסקטריאנית ומרכז אירופה – זה לא הולך ביחד. יש פה הרבה מסקנות מתבקשות, אבל דווקא שינוי תזונתי הוא בעיה, זו לא רק בחירה אידיאולוגית, באמת לא טעים לי כל הנקניקים/שומן שנהוג לבשל פה. ואפשר לפתח מזה שיחה שלמה על כמה טוב לי או לא טוב לי המקום שאני חיה בו. אבל לא אפתח אותה, מספיק לי דיכאון החורף.

      אהבתי

      1. אחות, נראה לי ממש מתבקש לצאת לחופשה ביחד. מה את אומרת על יומולדת חמישים? זה משאיר זמן לתכנן.

        אהבתי

כתיבת תגובה