בשנה שעברה הוזמנו לבקר חבר של הגומבוץ שמשפחתו שהתה שבועיים על אגם הבלטון במלון עם חוף פרטי. זו הייתה הצלחה כבירה, הילדים שחו, רצו, צחקו וחזרו עם מנה מחוזקת של נמשים ו-ויטמין די. אם זה לא מספיק, אז יצאה לי מהיום הזה תמונה כל כך מוצלחת שמרחתי אותה על שני עמודים באלבום המשפחתי.
אז כשאמא של החבר ניגשה אליי לפני חודשיים ואמרה "גם השנה אנחנו נוסעים שבועיים לבלטון. תרצו אולי…" לא נתתי לה אפילו לגמור את המשפט כשצווחתי "תוציאי יומן, איזה יום טוב לכם".
וכך, בבוקרו של יום שמשי ארזתי תיק עם מגבות, בגדים להחלפה, חטיפים בכמות כפולה (לקח משנה שעברה, שאז בדרך חזרה על הכביש המהיר שני ילדים צווחו במושב האחורי שהם רעבים במשך שעה וחצי ואני הצטערתי על הרגע שיצאנו מהבית), קרם שיזוף, משחקי קלפים לילדים. כן, חשבתי על הכל. או כך חשבתי לעצמי. ואז עליתי על הכביש המהיר וקלטתי שאני הולכת לנהוג שעה וחצי מול השמש והשארתי את משקפי השמש בבית. גאון.
אז לבלטון הגעתי עם שלל קמטוטים חדשים מסביב לעיניים. כמו כן, ארזתי לילדים ארוחות בוקר שיאכלו באוטו. זו הפעם האחרונה שאני אורזת לארוחה שאוכלים באוטו ביצה קשה. הם אכלו ואני התאפקתי לא להקיא על ההגה. איך לדבר טעים ובריא כמו ביצה קשה יש ריח של משהו שיצא מישבן? מה זה.
לא משנה, הגענו. עוד לא אמרתי שלום ושני הילדים כבר היו יחפים ושעטו אל האגם. סבבה, בשביל זה באנו.
אז אמא של החבר ואני ישבנו בניחותא ולא זזנו בזמן שהילדים רצו בין המים לנקודות מעניינות בחוף וסביר להניח שלא הייתי משנה אפילו תנוחה אילולא הם תפסו צפרדע והביאו אותה ישירות אליי. את זעקות ה"שלא תעיז לשים את זה עליי" שמעו בכל החוף, והגומבוץ והדובוש המצחקקים לקחו את הצפרדע בחזרה למים ושבו עם הבשורה שהם גילו נחש אורב לטרפו בין הסלעים. זה היה השלב שבו הייתי מוכנה לארוז הכל בחזרה בתיק ולצאת לדרך הביתה, אל העיר שבה הכל סלול ושום יצור מהטבע לא מאיים לעשות לי התקף לב, אבל הילדים סירבו בתוקף.
את ארוחת הצהריים אכלנו כמו החמישיה המפורסמת – עשינו פיקניק וכולם שלפו רקיקים מכל מיני סוגים. לאחריה יצאה החבורה לנוח ולשחק קלפים על שולחן בצל העצים.
אחרי הארוחה והמנוחה שבו כולם למים. וממש כמו בשנה שעברה עלו על מזרון הים וצפו להם הרחק מדי בשביל ליבה החלש של אם יהודייה. ליבה של האם המארחת דווקא היה חזק יותר והיא נפנפה להם בנחת בעוד אני צרחתי להם "זה מספיק! תסתובבו ותחזרו! למה כל כך רחוק?". לא ירחק היום שהם יבינו שהם מתפדחים ממני.
אחרי עוד כמה שכשוכים ארזתי הכל בתיק ויצאנו בדרך חזרה לבודפשט. הפעם היו מספיק חטיפים בשביל להחזיק אותם עד איקאה (שנמצאת בכניסה לבודפשט מכיוון הבלטון) ושם עצרתי לארוחת ערב. אולי זה לא גורמה אבל אני קיבלתי את הסלמון שלי והם את כדורי הבשר, ואחרי זה נסענו הביתה והם היו שבעים ועייפים, נכנסו למקלחת וחצי שעה אחרי זה חרפו במיטות, כמעט שעה לפני כיבוי האורות הרגיל שלהם. אני פרופשנלז.
adibaolam.com 
נשמע יום מושלם. מקווה שהיו גם תופינים ולימונדה קרה בישיבת החמישיה. והאם הצלחת להיכנס לאיקאה רק לארוחת ערב? בלי לקנות כלום?!
אהבתיאהבתי
היו תופינים 😀 ופכסמים גם כן. והיה איזשהו מיץ. כמעט הצלחתי להיכנס לאיקאה רק לארוחת ערב. ואז עצרנו בחנות האוכל וקנינו כמה דברים. נו טוב.
אהבתיאהבתי
אוי, יום כה מושלם! (גאה בך שלא תפסת אותם וטסט לאוטו והביתה בשנייה ששמעת שיש שם נחש!)
אהבתיאהבתי
דעי לך שממש רציתי לעוף משם כשהנחש הוזכר ועשיתי חתיכת עבודה עם עצמי על "לא לחשוב על הנחש" כדי להיות מסוגלת להמשיך לשבת שם. בעצם גם אני די גאה 🙂
אהבתיאהבתי
את לגמרי פרופשנלז !
אהבתיאהבתי
תודה!! 🙂
אהבתיאהבתי
התמונה (ליתר דיוק: התיאור) של גומבוץ ודובוש המצחקקים שלוקחים את הצפרדע חזרה למים – שובה לה.
אהבתיאהבתי
תודה ❤️ לא יכולתי לכעוס עליהם, זה היה כזה צחקוק שובבי.
אהבתיאהבתי
ואני צחקקתי לי כשתיארת את ריח הביצה הקשה באוטו, כי נו, הפרשות זה מצחיק. יש כמה מאכלים שממש מכים בך באף, ואני כוללת ביניהם גם ריח של טונה מקופסת שימורים, ריח של עמבה, של בצל קצוץ, וגם קולורבי.
אהבתיאהבתי
מסכימה לגבי הטונה והשאר, אבל קולורבי? באמת? מתה על קולורבי ולא זוכרת שיש לו ריח.
אהבתיאהבתי
אכן שיחקת אותה. אבל למה אין תמונה של הפיקניק שנדע סוף סוף כולנו, אחרי כל השנים האלה, מהם רקיקים וכיצד ניתן להביאם לפיקניק?
אהבתיאהבתי
מאפה מתוק מסוג כלשהו. אני לא יודעת מה היה הביטוי המקורי באנגלית אז זה מותיר לנו מקום רחב לפרש מה זה רקיק. אז כל חבילת עוגיות הכי פושטית יכולה להיות חפיסת רקיקים.
אהבתיאהבתי
נשמע יום מושלם !
מממ והאמירה על הביצה מרימה להנחתה לטבעונית שבי אבל אתאפק :))
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על ההתאפקות 🙂
חברה טובה שלי טבעונית ואני מבלה הרבה במחשבות על טבעונות, אז גם כשכתבתי על הביצה הרהרתי בזה 🙂
אהבתיאהבתי
לגמרי שיחקת אותה! גם הצלחת לסחוט הזמנה חוזרת (טוב, לא לסחוט, לקבל) – וגם יישמת לקחים שהפקת מהשנה שעברה, ובסך הכל (פרט לנחש! אמא'לה!) נשמע שהיה יום מושלם לגמרי.
אהבתיאהבתי
הו…. מזכיר לי את הימים שבהם אני הייתי ילדה (מזמן) ואמא שלי הייתה אורזת לנו ארוחת בוקר מאולתרת מורכבת מעגבניה, מלפפון תפו"א מבושל וקציצות עוף/בקר (אל תשאלי היה פק"ל אוכל)
כי אצל אמא שלי לא יוצאים בלי אוכל מהבית (ובכלל כשהייתי ילדה מי היה אוכל בחוץ בכלל?)
נשמע שהיה לכם יום מהנה למדיי
(למרות שהאופנוען נפקד מיום הטיול הזה).
אהבתיאהבתי
דווקא נשמע שאמא שלך אילתרה ארוחת צהריים יפה מאוד!
אהבתיאהבתי
עושים כיף בהונגריה! גם אצלכם יורדים גשמים בלתי צפויים כמו מונסון באמצע יום קיץ?
אהבתיאהבתי
כן! ממש חם ואז עננים משום מקום, גשם זלעפות חצי שעה, ממש כמויות עצומות של מים, ואז – הכל מתפזר ושוב שמש לוהטת. לא ברור.
אהבתיאהבתי