יום אחד מתוקתק

בשנה שעברה הוזמנו לבקר חבר של הגומבוץ שמשפחתו שהתה שבועיים על אגם הבלטון במלון עם חוף פרטי. זו הייתה הצלחה כבירה, הילדים שחו, רצו, צחקו וחזרו עם מנה מחוזקת של נמשים ו-ויטמין די. אם זה לא מספיק, אז יצאה לי מהיום הזה תמונה כל כך מוצלחת שמרחתי אותה על שני עמודים באלבום המשפחתי.

אז כשאמא של החבר ניגשה אליי לפני חודשיים ואמרה "גם השנה אנחנו נוסעים שבועיים לבלטון. תרצו אולי…" לא נתתי לה אפילו לגמור את המשפט כשצווחתי "תוציאי יומן, איזה יום טוב לכם".

וכך, בבוקרו של יום שמשי ארזתי תיק עם מגבות, בגדים להחלפה, חטיפים בכמות כפולה (לקח משנה שעברה, שאז בדרך חזרה על הכביש המהיר שני ילדים צווחו במושב האחורי שהם רעבים במשך שעה וחצי ואני הצטערתי על הרגע שיצאנו מהבית), קרם שיזוף, משחקי קלפים לילדים. כן, חשבתי על הכל. או כך חשבתי לעצמי. ואז עליתי על הכביש המהיר וקלטתי שאני הולכת לנהוג שעה וחצי מול השמש והשארתי את משקפי השמש בבית. גאון.

אז לבלטון הגעתי עם שלל קמטוטים חדשים מסביב לעיניים. כמו כן, ארזתי לילדים ארוחות בוקר שיאכלו באוטו. זו הפעם האחרונה שאני אורזת לארוחה שאוכלים באוטו ביצה קשה. הם אכלו ואני התאפקתי לא להקיא על ההגה. איך לדבר טעים ובריא כמו ביצה קשה יש ריח של משהו שיצא מישבן? מה זה.

לא משנה, הגענו. עוד לא אמרתי שלום ושני הילדים כבר היו יחפים ושעטו אל האגם. סבבה, בשביל זה באנו.

IMG_2454

אותו חוף, אותם ילדים, תמונה כמעט זהה לזו משנה שעברה. ותודה לברבור, שהגיע בול בזמן לתמונה משודרגת

 

 

אז אמא של החבר ואני ישבנו בניחותא ולא זזנו בזמן שהילדים רצו בין המים לנקודות מעניינות בחוף וסביר להניח שלא הייתי משנה אפילו תנוחה אילולא הם תפסו צפרדע והביאו אותה ישירות אליי. את זעקות ה"שלא תעיז לשים את זה עליי" שמעו בכל החוף, והגומבוץ והדובוש המצחקקים לקחו את הצפרדע בחזרה למים ושבו עם הבשורה שהם גילו נחש אורב לטרפו בין הסלעים. זה היה השלב שבו הייתי מוכנה לארוז הכל בחזרה בתיק ולצאת לדרך הביתה, אל העיר שבה הכל סלול ושום יצור מהטבע לא מאיים לעשות לי התקף לב, אבל הילדים סירבו בתוקף.

IMG_2439

בואו נמצא עוד משהו להפחיד את אמא

 

את ארוחת הצהריים אכלנו כמו החמישיה המפורסמת – עשינו פיקניק וכולם שלפו רקיקים מכל מיני סוגים. לאחריה יצאה החבורה לנוח ולשחק קלפים על שולחן בצל העצים.

IMG_2444

האמת שהקלפים נזנחו אחרי סיבוב אחד של חתחתול. מה שבאמת מרתק את כולם בתמונה הזו הוא ספר ובו פירוט כל סוגי הפוקימון שיש. נו טוב, העיקר שהם יושבים באוויר הצח

 

אחרי הארוחה והמנוחה שבו כולם למים. וממש כמו בשנה שעברה עלו על מזרון הים וצפו להם הרחק מדי בשביל ליבה החלש של אם יהודייה. ליבה של האם המארחת דווקא היה חזק יותר והיא נפנפה להם בנחת בעוד אני צרחתי להם "זה מספיק! תסתובבו ותחזרו! למה כל כך רחוק?". לא ירחק היום שהם יבינו שהם מתפדחים ממני.

IMG_2459

אבל למה כל כך רחוק?

IMG_2460

 

אחרי עוד כמה שכשוכים ארזתי הכל בתיק ויצאנו בדרך חזרה לבודפשט. הפעם היו מספיק חטיפים בשביל להחזיק אותם עד איקאה (שנמצאת בכניסה לבודפשט מכיוון הבלטון) ושם עצרתי לארוחת ערב. אולי זה לא גורמה אבל אני קיבלתי את הסלמון שלי והם את כדורי הבשר, ואחרי זה נסענו הביתה והם היו שבעים ועייפים, נכנסו למקלחת וחצי שעה אחרי זה חרפו במיטות, כמעט שעה לפני כיבוי האורות הרגיל שלהם. אני פרופשנלז.

19 מחשבות על “יום אחד מתוקתק

  1. נשמע יום מושלם. מקווה שהיו גם תופינים ולימונדה קרה בישיבת החמישיה. והאם הצלחת להיכנס לאיקאה רק לארוחת ערב? בלי לקנות כלום?!

    אהבתי

    • היו תופינים 😀 ופכסמים גם כן. והיה איזשהו מיץ. כמעט הצלחתי להיכנס לאיקאה רק לארוחת ערב. ואז עצרנו בחנות האוכל וקנינו כמה דברים. נו טוב.

      אהבתי

    • דעי לך שממש רציתי לעוף משם כשהנחש הוזכר ועשיתי חתיכת עבודה עם עצמי על "לא לחשוב על הנחש" כדי להיות מסוגלת להמשיך לשבת שם. בעצם גם אני די גאה 🙂

      אהבתי

  2. ואני צחקקתי לי כשתיארת את ריח הביצה הקשה באוטו, כי נו, הפרשות זה מצחיק. יש כמה מאכלים שממש מכים בך באף, ואני כוללת ביניהם גם ריח של טונה מקופסת שימורים, ריח של עמבה, של בצל קצוץ, וגם קולורבי.

    אהבתי

  3. אכן שיחקת אותה. אבל למה אין תמונה של הפיקניק שנדע סוף סוף כולנו, אחרי כל השנים האלה, מהם רקיקים וכיצד ניתן להביאם לפיקניק?

    אהבתי

    • מאפה מתוק מסוג כלשהו. אני לא יודעת מה היה הביטוי המקורי באנגלית אז זה מותיר לנו מקום רחב לפרש מה זה רקיק. אז כל חבילת עוגיות הכי פושטית יכולה להיות חפיסת רקיקים.

      אהבתי

    • כל הכבוד על ההתאפקות 🙂
      חברה טובה שלי טבעונית ואני מבלה הרבה במחשבות על טבעונות, אז גם כשכתבתי על הביצה הרהרתי בזה 🙂

      אהבתי

  4. לגמרי שיחקת אותה! גם הצלחת לסחוט הזמנה חוזרת (טוב, לא לסחוט, לקבל) – וגם יישמת לקחים שהפקת מהשנה שעברה, ובסך הכל (פרט לנחש! אמא'לה!) נשמע שהיה יום מושלם לגמרי.

    אהבתי

  5. הו…. מזכיר לי את הימים שבהם אני הייתי ילדה (מזמן) ואמא שלי הייתה אורזת לנו ארוחת בוקר מאולתרת מורכבת מעגבניה, מלפפון תפו"א מבושל וקציצות עוף/בקר (אל תשאלי היה פק"ל אוכל)
    כי אצל אמא שלי לא יוצאים בלי אוכל מהבית (ובכלל כשהייתי ילדה מי היה אוכל בחוץ בכלל?)

    נשמע שהיה לכם יום מהנה למדיי
    (למרות שהאופנוען נפקד מיום הטיול הזה).

    אהבתי

    • כן! ממש חם ואז עננים משום מקום, גשם זלעפות חצי שעה, ממש כמויות עצומות של מים, ואז – הכל מתפזר ושוב שמש לוהטת. לא ברור.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s