פוסט ספרים

כבר שנה אני רוצה לכתוב על ספרים שקראתי ולא מגיעה לזה, ועכשיו הצטברו כבר המון, ואני לא זוכרת את רובם. אז הנה, פוסט עם הרבה ספרים וביקורת קצרה על כל אחד.

החברה הגאונה ו-הסיפור של שם המשפחה החדש / אלנה פרנטה

ספרים כה מעולים שקטונתי לומר משהו עליהם פרט ל-תקראו, היום. טוב נו, אני אגיד עוד כמה מילים: סדרה איטלקית, ארבעה חלקים יצאו בעברית, ניתן להשיג את השלושה הראשונים בקינדל (!!), ולקרוא אותם זה לקבל חלון אל שנות השישים בחלק הלא מפותח של איטליה. אלנה ולילה, שתי חברות, גדלות בשכונת עוני של נאפולי. נאפולי, אמרה בזמנו חברתי האיטלקיה בעיקום אף, זה מקום של פרימיטיבים. ובכן, אלנה ולילה גדלות בשכונה כה ענייה וכה פרימיטיבית שבשבילם נאפולי היא העיר הגדולה שעוד לא זכו לראות. הן שונות ביניהן בתכלית השינוי, חייהן לוקחים אותן למקומות שונים לגמרי, אבל קשר החברות ביניהן, שמבוסס על זה ששתיהן אינטילגנטיות במיוחד במקום שלא מקדש לימודים, בטח לא לבנות, וגם על בסיס לא מבוטל של תחרות, יישאר ביניהן תמיד. הספר השלישי מחכה לי ואני שומרת אותו כי לא רוצה לבזבז את הממתק הזה.

גאונה

להמשיך לקרוא

ביקור בזק בארץ

עם בואו הקרוב של פסח נאלצנו להודות שהילדים מעולם לא ראו פסח כהילכתו. עד כה חגגנו פסח עם ההורים של האופנוען, רק אנחנו והם, וכיוון שהם לא מדברים עברית לא הייתה שם קריאת הגדה, או שעשינו סדר במסעדה עם עוד מאה איש, שבו המורה לעברית של הקהילה מקריא את כל ההגדה, ללא כל השטיקים המשפחתיים שהופכים את הסדר לנוסטלגיה אהובה. מה זה שווה סדר אם אין אינטריגות למי יקריא את המשפט עם הציצי והערווה ומי ישחק אותה עם החכם ולא ייפול עם הרשע? לא שווה. בקיצור, הילדים לא ממש התרשמו מסדר פסח.

אז השנה החלטנו שנראה להם שסדר פסח יכול להיות גם כיף ונטוס לארץ. רק מה, בית הספר של הגומבוץ לא יצא לחופשה בתקופה הזו ואנחנו קצת מפחדים מהמחנכת שלו ולא רצינו להסביר לה למה הוא נעלם לשבוע (חוקי בית הספר הם שאסור להיעדר יותר מיומיים ללא אישור רפואי. אלא אם כן נוסעים לסקי בינואר-פברואר). בנוסף, לט'ס פייס איט, חול המועד הוא לא בדיוק זמן אידיאלי לחופשה בארץ, כל המקומות הטובים עמוסים וחצי מהמקומות של האוכל סגורים. אז הזמנו נסיעת בזק – יום לפני הסדר, הסדר, יום אחריו ועוד יום. היה ברור שלא נספיק לראות חברים כמו שצריך אבל לפחות הספקנו לראות משפחה, פלוס קומץ חברות טובות שזו לא הפקה לפגוש אותן, פשוט נחתנו לה בבית (תודה, חגית).

וכך נחתנו בארץ זמן קצר לפני החג. הופתענו לגלות שלמרות החמסין ששלט בארץ איזה שבוע, בדיוק בשבילנו צנחו הטמפרטורות ל-18 מעלות ורוחות חזקות. קריזה, ארזתי רק בגדים קצרים והבטחנו לילדים ים.

IMG_1380

חוץ מאיתנו לא היה שם כלב. כלומר, היה שם רק כלב. הכלב הופיע מאיפשהו ושיחק עם הילדים

להמשיך לקרוא