יומיים ושלושה קילו נוספים אחרי, אפשר לסכם את כריסמס.
אני לא יודעת מה קרה לי, אבל בשני הכריסמסים האחרונים אני לא כל כך מתלהבת. אולי התרגלתי וזה הפך לסתם חגיגת צרכנות מעיקה, פלוס מוזיקה ממש מעצבנת בכל מקום, או שאולי זה קשור לשינוי הפרופורציות הכללי שעברתי, אבל איכשהו מתקשה להתלהב.
עם זאת, כשממש מתקרב כריסמס, והכל הכל מקושט, ובכל מקום יש אירועי כריסמס עם אוכל שמוגש רק בחג ועם יין חם מתובל, בכל זאת קצת נכנסים לעניין. אז הנה קצת תמונות.
בעודנו ביריד הדובוש ביקש קיורטוש. אמרנו סבבה. הגענו לדוכן הקיורטוש ונחרדנו לגלות שעולה 25 שקלים. מחיר הקיורטוש בעיר כשאנחנו לא ביריד כריסמס: שישה שקלים. החלטנו שאנחנו לא פראיירים ולא השתגענו לקנות במחיר המופקע של היריד. נשאר רק להסביר את זה לדובוש. זה לא התקבל בעין יפה.
אגב קיורטוש, אלה שבארץ הרבה יותר שווים. באמת. פה הם ללא מילוי, ובד"כ מדובר בבצק דק עם ציפוי אגוזים/סוכר. שנייה אחרי שזה מתקרר זה לא טעים. לחובבי בצקים יבשים בלבד.
אמרתי שאני לא מתלהבת ואז נכנסתי לחנות שאני אוהבת ונתקלתי בתצוגת קיר קישוטי העץ שלהם. הזלתי ריר.
עוד מסורת שהכריסמס הביא עימו הוא יריד העוגות בבית הספר של הגומבוץ. בשנה שעברה למדתי את הלקח: זה לא תלוי בכלל בכמה העוגה/עוגיות טעימות, זה תלוי בכמה צבעוני המוצג. כמה שיותר צבעי מאכל זבל – ככה יימכר יותר טוב.
מצד שני, לא יכולתי להביא את עצמי לעשות משהו זבלי ממש. עשיתי טראפלס שווים ואז קישטתי אותם בזבל צבעוני:
לקח נוסף היה להביא הרבה מים, כולם מתייבשים באורגיית הסוכר וצבעי המאכל הזו.
מתברר שעוד אימהות הסיקו מסקנות משנה שעברה, ולכן היו כמה דוכנים שהציעו משהו יותר מקורי מעוגות/מאפינס:
התמונה מעל היא מדוכן שמכר ביסקוויטים מצופים בשוקולד ביתי.
אני: וואו! עשית שוקולד לבד? הדוכן הכי בוטיק!
היא, סמוקה קלות: לא. המסתי שוקולד מילקה ושפכתי אותו לתבנית עם ביסקוויט.
נו, קצת פחות בוטיק.
והיו כמובן את הדוכנים כמו בשנה שעברה, המוני עוגיות ועוגות מקושטות, ברמות פינטרסט משתנות.
צריכה לציין למען ההגינות שלא רק אימהות: היו הרבה דוכנים שהאבות עמדו ומכרו, ובדוכן הפופקורן זה היה האבא שתיפעל את מכונת הפופקורן ומילא קופסאות. כמו כן היה את הדוכן של האבא שעשה לבד איזה משהו לא ברור, והציג את זה בצורת "אין לזה שם, המצאתי את זה, אבל יצא לא רע". לזה לא היו הרבה קונים, האמת…
לקינוח, הוזמנו לארוחת ערב של היום השני של כריסמס (כלומר, איסרו-חג. המכונה באנגליה בוקסינג דיי). התבקשתי להביא קינוח. קינוח מסורתי של כריסמס זו או פאי דלעת או פאי תפוחים, אבל כיוון שלא יכולתי להסתכל יותר על פאי דלעת אחרי האלווין הלכתי על תפוחים. אם סבתא שלי הייתה יודעת שאשתמש במתכון שרץ דורות במשפחה שלה כדי להכין פאי לארוחת כריסמס.
עבר החג, נותר עוד שבוע חופש לבתי הספר. באחת בקבוצות הפייס שאני חברה בהן אמרה לי אחת החברות שהייתה שמחה להתחלף איתי בשביל אווירת הכריסמס. אמרתי לה: סבבה, זה מגיע קומפלט עם שני ילדים בשבוע וחצי בלי בית ספר/גן ואפס מעלות בחוץ. אמרה: אני אוותר.
נו טוב. מרי כריסמס!
עדי בעולם 
אהה 🙂 הפוסט הזה הזכיר לי למה ווינאכטן מרגיש לי כזה מדכא שאני מעדיפה להיות בארץ.
אהבתיאהבתי
לפעמים זה כיף. אבל לפעמים זה באמת יוצא מהאף.
אהבתיאהבתי
לגמרי העניין הזה של החופש 😦 ספירה לאחור ל-8 בינואר…
אהבתיאהבתי
אויש, אתם בבית ספר בריטי. קבלי שלושה שבועות חופשה לפחות..
אהבתיאהבתי
ואחר כך שואלים למה אני עובדת בקהילה היהודית – להעסיק את הילדה, כאילו דא!
אהבתיאהבתי
למה לחרב שמחות?! מלבד ההתמסחרות המזעזעת של העסק, הכל כל כך יפה, הנורות הקטנות, הקישוטים, המשקאות.
מחייה נפויישעס, כמו שאומרים אצלנו 😉
ולא די בחסרונם של כל המוזכרים לעיל בימי בצורת מקומיים, באה הקטנה מהכפור הגדול, נוחתת ושואלת: בכריסמס, הדתיים האלה, דפקו את התחבורה בתקן של יום שישי או במוחלט של שבת? נו, רצתה לנסוע לים. כל כך חם וטוב פה 😂
אנא נוליך את החרפה?!
אהבתיאהבתי
אנה נוליך את החרפה – תרתי משמע
אהבתיאהבתי
את יודעת איך זה, מתלוננים גם כשטוב. בתכלס היה גם כיף.
הקטנה בארץ? לפחות היא נהנית מההליכה לים. לגבי האוטובוסים בשבת – גם סנטה לא יעזור.
אהבתיאהבתי
האמת, שבארץ התחילו לקחת את כל העניין של קריסטמס והשנה האזרחית החדשה בצורה הרבה יותר גדולה מבדר"כ
יש לי ידיד שטייל בהרצליה ואמר שכל הרחובות שם עם אווירת קריסטמס
מאמינה שיש עוד מקמות שזה ככה
וביננו, למה לא לחגוג עוד חג?
או לפחות את השנה האזרחית החדשה, זה לא חג דתי
אגב, איך זה שעוד אין שלג אצלכם? החורף מאחר?
או שסתם לא בא לו להגיע כמו בישראל…
אהבתיאהבתי
שמעתי שיש הרבה יותר כריסמס השנה בארץ. דווקא מגניב בעיני, להרגיש קצת חורף גם אם החורף עוד לא הגיע ותמיד נחמד עוד סיבה לעשות כיף.
כבר היה שלג, ונמס, תודה לאל, ואני מניחה שעוד ישוב, יש לפחות חודשיים של חורף לפנינו.
אהבתיאהבתי
כל כך צבעוני…..זוכרת את התחרות של האמהות מהשנה שעברה, ובאמת השנה שיחקת אותה. מה לעשות שאמהות אחרות לוקחות את זה לרמה אחרת לגמרי…..אין סיבה להשתגע לחלוטין, לדעתי 😉
אני מבינה אותך שאת כבר פחות מתלהבת מכל הקריסטמס הזה……….הרי בכל זאת – מבחינה אישית זה לא מדבר אלינו, וכל הקישוטים והמוסיקה והאוכל – עד כמה שזה כיף באמת – זה מסחרי לחלוטין. אז זה אחלה להיסחף באווירת החג, אבל אחרי כמה שנים זה כבר פחות וואו כנראה.
לגבי חופשת הילדים – משתתפת בצערך 🙃 ובכל זאת נראה לי שלא ממש הוגן לקטר כאשר לילדי ישראל יש את סוכות (פלוס איסרו חג), חנוכה, פורים, פסח (שלא נדע מצרות), שלא לדבר על החופש הגדול………(כמה חופש קיץ יש לכם שם בהונגריה?)
בכל מקרה התמונות מרהיבות, תיהנו ושתהיה שנה אזרחית טובה 😍
אהבתיאהבתי
נכון, אנחנו באמת מציינים רק את הצד הממוסחר יותר של כריסמס, לאור זה שהחלק הדתי לא קשור אלינו.
חופשות – מצד אחד אין פסח/חנוכה וכו, מצד שני יש שבוע חופש שנקרא חופשת סתיו, שבועיים בכריסמס/סילבסטר, שבוע בפברואר שנקרא חופשת חורף/סקי, ושבוע באביב שהוא כמובן, חופשת האביב. והקיץ מתחיל באמצע יוני, נגמר בתחילת ספטמבר. לא ברור לי מה עושות אימהות עובדות במשרה מלאה, בטח לרובן יש שתי סבתות פעילות וקרובות.
אהבתיLiked by 1 person
מבינה שנמאס לך (תכלס גם אני לא ממש מתלהבת מחנוכה) אבל לנו נחמד לקרוא לראות תמונות של אוירה אחרת. שנה אזרחית חדשה וטובה מאד!
אהבתיאהבתי
חצי נמאס חצי מתלהבת 🙂 שנה אזרחית חדשה וטובה גם לך!
אהבתיאהבתי
ירידי חג. איזה כיף…
אנחנו אפילו לא טרחנו לצאת מהבית וללכת עד למגרש הטניס שבחורף הופך למגרש החלקה על הקרח, בשביל השוקו ונקניקיה שמחלקים שם בכל בוקסינג דיי. בטטות שכמונו לא ראתה סלוקן במאה השנים האחרונות. אנחנו מביאות את חוסר העשיה לרמת אומנות (עם הפסקה קלה לצורך פינוי שלג מהחזית. הוא פשוט לא מפסיק לרדת).
שיהיה המשך שמח לחופשה!
אהבתיאהבתי
למדי אותי, הו מאסטר, איך אפשר להיות בטטות כשיש לך ילדים בגיל של טל. אם זה היה תלוי בי לא הייתי יוצאת מהבית. אבל הילדים, אף על פי שגם הם לא רוצים לצאת מהבית, מתחרפנים בלי איזו יציאה לשאוף אוויר צח ולהחליף אווירה לזמן קצר.
אהבתיאהבתי
קבלי ציטוט: "אני לא רוצֶה ללכת להסתובב בחוץ. זה לוקח ממני אנרגיה". (אני חושבת שזאת טראומה מלפני כמה ימים שהוא היה קצת חולה והוצאתי אותן לסיבוב).
מאידך הוא מבקש ללכת להחליק על הקרח (מעניין אם הוא יודע שכרוכה בעניין אנרגיה שנלקחת ממנו).
כן, אם אני לא מוציאה אותו קצת אני משלמת על זה. כולנו משלמות על זה. חפצים מעופפים, כולל חתולות. יש כל כל הרבה מה לעשות במרחק צעד מהבית (להחליק במזחלת במורד הגבעה, סקי למרחקים או החלקה על הקרח) שממש נח להישאר בבית בגלל שלא יכולה להחליט (על מי אני עובדת. בגלל שעצלנית).
אהבתיאהבתי
אני מזדהה עם מה שכתבת. גם אצלי בתכלס יש פעילויות שאני יכולה לעשות איתם במרחק קצר מהבית. אבל לא מתחשק לי לעמוד בקור, וכאן מתחילה הבעיה. סגרנו עכשיו חופשה של שבועיים שבה היו ימים שיצאנו לעשר דקות למכולת וחזרנו. נו טוב.
אהבתיאהבתי
אוירת כריסטמס לגמרי עושה לי את זה גם אם אנחנו לא חוגגים, במיוחד חלומות על קור ושלג כשאצלנו חם ושמש כל השנה. פה זה די מצחיק, קקטוסים עם אורות וכאלה.
מה שכן, אין לנו יריד עוגות בבי״ס תודה לאל. רק עוגיות, וזה בשביל המורים.
אהבתיאהבתי
זה כמו האוסטרלים שמצטלמים עם עץ כריסמס ובגדי ים. זה תמיד מצחיק לראות את זה 🙂
אהבתיאהבתי
אולי זה כי אין לנו ילדים אבל בשבילי זה רק ערמונים ויין חם שהאנגלים פה עושים ותמיד יוצא להם נהדר. בכלל האנגלים (יש מלא בבולגריה, לפעמים נראה לי שעוד מעט לא ישארו אנגלים באנגליה, כולם פה) נראה שהם יודעים לבשל רק בחג המולד אז הם עושים מטעמים וקינוחים ממש טעימים ובשאר ימות השנה שומר נפשו ירחק.
אהבתיאהבתי
גם פה יש קהילה אנגלית גדולה. וכולם כמובן מפחדים מהרגע שברקסיט ייצא לפועל.
בכל מקרה, את צודקת. אוכל אנגלי בכללי זה בעע, אבל כריסמס! אתמול היינו בארוחת ערב אצל חברים אנגלים והיו מינס-פאי לקינוח ואני מתה על זה. אכלתי שלושה לפני שנזכרתי שא. אני טוחנת מתוק וב. לא יפה לא להתחשב ולקחת כל כך הרבה.
אהבתיאהבתי