מתכון קל וצמחוני: פסטה עם קייל

לקח לי המון זמן למצוא קייל ברוסיה. בהתחלה ראיתי קייל בכל בלוגי הבישול האמריקאים השווים אבל אמרתי לעצמי שזה יש רק באמריקה. ואז גיליתי מתכונים בעברית עם קייל, כלומר יש גם בארץ, ואז התחלתי לחפש ברוסיה וגיליתי שאין. יש פה איזה כרוב ירוק כהה וטיפה מסולסל שנקרא כרוב קייל, אבל אחרי פעם אחת שניסיתי איתו מתכון קלטתי שזה לא אותו דבר כמו באמריקה. ויתרתי.

ואז אחת האימהות האנגליות אמרה לי: "ראית שמוכרים פה קייל??". מתברר שאחת הרשתות הגדולות מוכרת קייל בסניפים מסויימים. ולא סתם קייל, אלא כבר שטוף, פרוס, בחבילות ענק ובמחיר זול. אין את זה ביותר מושלם.

אז קניתי. וגיליתי שמאה המתכונים שרציתי לנסות – אני לא זוכרת אפילו אחד וגם לא זוכרת איפה ראיתי אותם. יופי. אבל אחרי גיגול פלוס אילתור קל, הצלחתי להתייצב על מתכון אחד אהוב במיוחד בבית – פסטה עם קייל. זה ממש קל (לוקח עשר דקות), זה צמחוני וזה נראה לי די בריא.

אז מה צריך:

צנוברים (אופציונלי אבל שווה)

חבילת קייל גדולה (כתוב על זה 200 גרם אבל זו כמות די גדולה של עלים)

6 שיני שום

12 עגבניות שרי, או ארבע עגבניות רגילות

שמן זית

מלח גס ופלפל

פרמזן

הכנה:

מבשלים את הפסטה.

פורסים את הקייל לרצועות דקיקות. גם אם הוא כבר פרוס, צריך שיהיה פרוס ממש דקיק. ואם יש חלקים בהם יש גבעול עבה, להוציא אותו או לפרוס אותו לחלקים ממש דקיקים.

חותכים את השום לקוביות קטנות. חוצים את עגבניות השרי או חותכים לקוביות את העגבניות הרגילות.

FullSizeRender (9)

הקייל עוד לא פרוס כאן. ככה אני קונה אותו, אבל הוא צריך להיות חתוך דק יותר

 

מחממים מחבת רחבה. ללא שמן או משהו מניחים עליה את הצנוברים. נותנים להם חצי דקה על האש ומסירים מהר, לקערית בצד. לא להשאיר אותם במחבת ליותר מזה כי הם נשרפים בקלות.

מוזגים שמן זית למחבת. השאלה הגדולה היא כמה, והתשובה היא: רוצים שזה יהיה בריא? אז פחות. רוצים שיהיה טעים? אז יותר. אני בד"כ ממלאת את המחבת לשכבה דקה מאוד. *עוד לפני* שהשמן מתחמם מעבירים לתוכו את קוביות השום. הרעיון הוא שהשמן יתפוס את טעם השום והשום לא יישרף כי השמן עוד לא חם.

כשהשמן מתחמם, הכניסו לשם גם את העגבניות.

FullSizeRender (1)

פזרו מעל זה בנדיבות מלח גס ופלפל גרוס טרי. צפו בהנאה בבעבוע הקל והריחו את הריח המטורף של שמן זית, עגבניות ושום. נסו לא לחטוף כוויה בעודכם מנשנשים מהמחבת הלוהט (או שזה רק אני?).

אחרי שתי דקות, לפני שהשום נשרף, מוסיפים למחבת את הפסטה המבושלת. מערבבים את הכל ביחד ונותנים לזה עוד שתי דקות על האש. מייד אחרי זה מעבירים הכל לקערה (אני בתכלס מחזירה הכל לסיר שבישלתי בו את הפסטה, למה ללכלך גם קערה).

את המחבת שהרגע התרוקנה אבל נשארה שומנית מחזירים לאש, ומייד מעבירים אליה את הקייל. ממליחים ומפלפלים בכיף ומקפיצים כמה דקות. אם מרגישים שהקייל מתחיל להידבק אפשר להוסיף שמן זית. וכמובן לערבב כמה שיותר.

כשהקייל איבד קצת מנפחו מורידים מהאש ומעבירים הכל לסיר של הפסטה. מערבבים הכל ביחד.

FullSizeRender (2)

מגישים עם הצנוברים מפוזרים מלמעלה ומגררים פרמזן מלמעלה.

זה באמת יוצא טעים וקל וזה הפך למנה קבועה בבית שלנו.

7 מחשבות על “מתכון קל וצמחוני: פסטה עם קייל

  1. עם הפוסט הזה נרשמה כניעתו של השוק האחרון בעולם בפני בקייל ✌️
    תודה עבור המתכון!
    במחוזותינו וגם מעבר לאוקיינוס, העורק הראשי בעלה הקייל הוא גס ולא טעים. אני נוהגת לפרוס את העלה על קרש החיתוך, לחתוך עם הסכין מצד אחד של העורק ומצידו השני כך שהעורק מוצא את מקומו בפח ובידי שתי פיסות שמוצאות את מקומן במסננת. אני טורחת לשטוף רק את החלקים האכילים ואז אוספת את הכל לגוש, סוחטת וחותכת לגודל הרצוי.

    אהבתי

    • נכון! האם זה לא ברור שצריך להעיף את הגזע? אעבור שוב על הפוסט 😕
      אני בטוחה שמעבר לאוקיינוס היה קייל בכל מקום. אבל גם בארץ את מכינה?

      אהבתי

    • בבלוג זה הונגריה מכונה רוסיה, על שום שאריות הסובייטיות המופגנת כאן בבניינים ציבוריים, סופרמרקטים ושירות הלקוחות הטיפוסי 😄

      Liked by 1 person

  2. אם הונגריה זה רוסיה אז מה זה בולגריה? קואופרטיב ציידים לקטים כנראה. ואין, אין ואני מוכנה לשים על זה לא מעט כסף, שירות לקוחות יותר גרוע מזה שבבולגריה במדינות האיחוד. ובוודאי שאין אצלנו קייל.

    אהבתי

    • עוד לא הזדמן לי בולגריה אבל בדיוק היום ישבה אצלי בבית אמא בולגריה שמתגוררת בבלגיה (לפני זה היא גרה בבודפשט אז הם באו לביקור), וסיפרה לי סיפורי זוועה על השירות בקונסוליה הבולגרית בבריסל (אפשר להיכנס לקבל שירות רק אם קבעת תור מראש בטלפון. בטלפון לא עונים לעולם אז אין ברירה וצריך להגיע פיזית לקונסוליה. רק שבשער הקונסוליה אומרים לך שאי אפשר להיכנס אם לא קבעת תור בטלפון. וחוזר חלילה). היא אגב אישה נחמדה מאוד, אבל כנראה האישה הכי קלולסית שפגשתי בענייני תזונה, אז אני באמת לא מצפה שיהיה קייל בבולגריה. היא מגדלת בן שש בעיקר על סוכר לבן ומרגרינה, וממש לא מבינה איך בגילו כבר יש לו חורים בשיניים ולמה הוא לא גבוה כמו שאר חבריו לכיתה. נו באמת.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s