48 שעות בלונדון

לפני כמה חודשים חזרה חברתי שיבון ללונדון. וכשהיא עזבה היא אמרה שכל חבורת האימהות מוזמנת אליה לסופ"ש. לא התייחסתי לזה ברצינות, כי מה, היא משוגעת, לארח חמש נשים אצלה בבית? ומה הסיכוי שכולנו נקנה כרטיסים, נשאיר את הילדים בבית וניסע ללונדון?

אקיצר, התעלמתי. וכשנפתחה קבוצת ווטסאפ בשם "לונדון קולינג" ובה דוסקס הסופ"ש שוב ושוב התעלמתי גם כן. כך שקצת הופתעתי כשנכנסתי להתעדכן בקבוצה וגיליתי שיש תאריך והכל ועכשיו כולן עוסקות בסקר מחירי כרטיסים. כלומר, זה ממש קורה. נו טוב, יש נסיעה ללונדון, לא אומרים לא.

אז את הסופ"ש האחרון ביליתי בלונדון. הגענו חמש אימהות מבודפשט, ארבע מאיתנו בשלוש טיסות שונות ועוד אחת הצטרפה בכלל ברכבת מפאריז. בערב הראשון התכנסנו בדירתה של שיבון והרמנו כוסית שמפניה לכבוד סופ"ש הבנות הצפוי.

IMG_0309

הדירה התגלתה כדירה לונדונית מקסימה

להמשיך לקרוא

מתכון קל וצמחוני: פסטה עם קייל

לקח לי המון זמן למצוא קייל ברוסיה. בהתחלה ראיתי קייל בכל בלוגי הבישול האמריקאים השווים אבל אמרתי לעצמי שזה יש רק באמריקה. ואז גיליתי מתכונים בעברית עם קייל, כלומר יש גם בארץ, ואז התחלתי לחפש ברוסיה וגיליתי שאין. יש פה איזה כרוב ירוק כהה וטיפה מסולסל שנקרא כרוב קייל, אבל אחרי פעם אחת שניסיתי איתו מתכון קלטתי שזה לא אותו דבר כמו באמריקה. ויתרתי.

ואז אחת האימהות האנגליות אמרה לי: "ראית שמוכרים פה קייל??". מתברר שאחת הרשתות הגדולות מוכרת קייל בסניפים מסויימים. ולא סתם קייל, אלא כבר שטוף, פרוס, בחבילות ענק ובמחיר זול. אין את זה ביותר מושלם.

אז קניתי. וגיליתי שמאה המתכונים שרציתי לנסות – אני לא זוכרת אפילו אחד וגם לא זוכרת איפה ראיתי אותם. יופי. אבל אחרי גיגול פלוס אילתור קל, הצלחתי להתייצב על מתכון אחד אהוב במיוחד בבית – פסטה עם קייל. זה ממש קל (לוקח עשר דקות), זה צמחוני וזה נראה לי די בריא.

אז מה צריך:

צנוברים (אופציונלי אבל שווה)

חבילת קייל גדולה (כתוב על זה 200 גרם אבל זו כמות די גדולה של עלים)

6 שיני שום

12 עגבניות שרי, או ארבע עגבניות רגילות

שמן זית

מלח גס ופלפל

פרמזן

הכנה:

מבשלים את הפסטה.

פורסים את הקייל לרצועות דקיקות. גם אם הוא כבר פרוס, צריך שיהיה פרוס ממש דקיק. ואם יש חלקים בהם יש גבעול עבה, להוציא אותו או לפרוס אותו לחלקים ממש דקיקים.

חותכים את השום לקוביות קטנות. חוצים את עגבניות השרי או חותכים לקוביות את העגבניות הרגילות.

FullSizeRender (9)

הקייל עוד לא פרוס כאן. ככה אני קונה אותו, אבל הוא צריך להיות חתוך דק יותר

 

להמשיך לקרוא

האלווין

כמו שבטח שמתם לב בעמוד הפייס שלי, האלווין ודלעות שלטו אצלי בשבוע האחרון. ראשונה הגיעה תחרות הדלעות המגולפות בבית הספר של הגומבוץ. בשנה שעברה הייתי שיא השאננה והופעתי בבית הספר עם דלעת בינונית מינוס, רק כדי לגלות שהורים שיודעים לוקחים את התחרות הזו הרבה יותר ברצינות והיו שם דלעות שהיו צריכות להיות מוצגות ישר בטייט מודרן במקום ליד המזכירות הבית ספרית.

אז השנה החלטתי שהתחרות היא לא בליגה שלי ואין לי מה להתעקש על זה, כבר עדיף לגלף משהו שהילד יהנה ולוותר על התחרות מראש. העיקר ההשתתפות והכיף. אבל ככה, רק בשביל העניין, לחצתי על כל לינק שהכותרת שלו הבטיחה "דלעת מהממת בגילוף למתחילים". ולא להאמין – מצאתי דלעת מגניבה שדורשת כמעט אפס כישורים, שזה בול אני.

רק מה, הראיתי לגומבוץ את התמונה של הדלעת המיועדת והוא התאכזב ואמר שרוצה דלעת כמו בשנה שעברה. שזה מאוד מקסים וחמוד אבל זה לא זוכה בתחרות. הוא התעקש. אני סירבתי להרפות מחלום הדלעת שיש לה סיכוי לזכות. נאלצנו לא להסכים.

FullSizeRender (5)

שתי דלעות יצאו לדרך, בים בם בום

 

להמשיך לקרוא