עוגיות דלעת-שוקולד-חמאת בוטנים

מייד כשמגיע הסתיו אני מרשה לעצמי להתפרע, הבית מקושט כולו בעששיות דלעת ובדלעות קישוט מיניאטוריות (כן, איט'ס א ת'ינג), לשם שינוי אני זוכרת לקנות תפוחים, מוסיפה ערמונים, ולקינוח – דוחפת דלעת לכל מה שאני מבשלת. מרק דלעת זה כמובן בייסיק, ומעבר לזה כבר היו פה דלעת אפויה עם רוזמרין בתור תוספת, פאי דלעת טבעוני (אחת האימהות האנגליות היא עכשיו טבעונית) ועוגת דלעת בחושה. מעוגת הדלעת הבחושה נותרה לי כמות של קצת דלעת אפויה, שיכולתי כמובן לדחוף אותה לאיזה פירה/לאכול עם מזלג, אבל אני עוד הייתי בשוונג ולכן החלטתי להפוך גם אותה למשהו אפוי.

עוגיות דלעת. ואיך גורמים לילדים לאכול עוגיות דלעת? מוסיפים לתוכן שוקולד צ'יפס. בעודי מכינה את המצרכים עבר האופנוען במטבח ותהה: מה קרה לעוגיות חמאת הבוטנים שהבטחת? (ברגע של חולשה. חייבת להפסיק לעלות עם רעיונות גסטרונומים ואז להודיע לאופנוען שהסופ"ש הזה אני עושה אותם). וכך הגענו לשילוב דלעת-חמאת בוטנים-שוקולד.

במקור המתכון מיועד לעוגות סתוויות בטעם של תקופת החגים באירופה/ארה"ב, כלומר מלאות בקינמון/ג'ינג'ר ושאר תבלינים, והייתי קצת סקפטית לגבי שילובם עם שוקולד, אבל יצא במפתיע ממש טעים. ולכן – מומלץ.

FullSizeRender (4)

זה לא משנה מה יש בעוגיה, אם יש בה שוקולד קצת נמס – אני רוצה

להמשיך לקרוא

הקפה בו כל חתול מלך

בכל פעם שאנחנו נוסעים לישראל הילדים שלי מתלהבים מהאטרקציה המרכזית בעיניהם: חתולי הרחוב. באירופה אין חתולי רחוב, לפחות לא בחלקים של אירופה שיצא לי לגור בהם. החתולים היחידים שיוצא לנו להיתקל בהם הם חתולים בבתים של אנשים או חתולי בית שיצאו לסיור ברחוב, אבל זה נדיר.

כך שרק במקום כזה אפשר לפתוח את הדבר הבא ואנשים יחשבו שזה וואו: קפה חתולים. בית קפה שעיקר האטרקציה בו הוא 12 חתולים המתגוררים בו. אלו מתהלכים בבית הקפה כמלכים, ומי שמטריד אותם מוזמן להתחפף ומייד. מייד כשנכנסים למקום מגישה לכם המארחת כרטיס ובו חוקי המקום. החוקים גם תלויים בכרזה על הקיר, למקרה ששכחתם לרגע:

 

IMG_1490

חוק לדוגמה: "אל תעשו רעש, זה מפריע לחתולים". חוק אחר: "כל האורחים צריכים לעבור את אישור החתולים". נראה לי שברור מי בעלי הבית כאן

להמשיך לקרוא

יום הולדת סקובי דו

הפעם, נשבעתי, אני לא אהפוך למאמזילה. זה בסה"כ מסיבת יום הולדת לילד, אין שום סיבה להפיק אירוע ולעבוד ימים ארוכים על מה שהילדים במילא לא מעריכים.

הדובוש בחר מראש עוגת סקובי דו, שהיא הסדרה האהובה עליו כרגע, ואני הרגעתי את עצמי שעוגה וזהו. אני לא עושה שום דבר חוץ מזה. שבוע אל האירוע החזקתי מעצמי על השפיות המפתיעה. לא הזמנתי כלום מסין חודשים מראש, לא תיכננתי שבועות אירועים מיוחדים. כלום, רק הזמנתי כמה משפחות וילדיהן, כולם חברים של הדובוש. לא עושה שום דבר מעבר. בופה להורים, קצת כריכים ומשחקים לילדים, לא הפקה. אמא – סלע.

ואז נכנסתי לפינטרסט. ביג מיסטייק, היוג'.

my-meme (1)

להמשיך לקרוא

סופ"ש בחווה. סלובניה

לפני כמה חודשים היינו אמורים לנסוע לסלובניה. לא סתם לטייל, אלא גם לפגוש שם את חברתי גילה ומשפחתה. בנינו הרים וגבעות על הטיול להרים בסלובניה. הזמנו מקום מראש, גילה ערכה לו"ז ושמרה פעילויות שטובות לילדים קטנים לימים שנהיה איתם, הכנו את הילדים לטיול מגניב, כי היינו אמורים לישון בחווה אמיתית, שפרט למשק משכירה גם חדרים לתיירים.

שבוע לפני הנסיעה נתפס לאופנוען הגב. לא נתפס "כואב לי הצד כשאני מסתובב", כי אם "יכול רק לשכב ואין מצב לשבת". אמרנו טוב, יש לנו שבוע, יעבור לו.

שלושה ימים לפני הטיול הכנתי את גילה שאולי נבטל, אבל עוד לא בטוח, כי בטח מחר האופנוען יקום עם גב כמו חדש.

יום אל הטיול האופנוען עדיין שכב על הרצפה בבית ונאנק מכאבים בכל פעם שניסה לשבת. היו לנו 24 שעות עד שהוא יצטרך לשבת באוטו שש שעות בדרך לאלפים הסלובנים. סירבנו להתייאש.

התייאשנו בערב, 12 שעות ליציאה לדרך, כשהאופנוען עדיין לא הצליח להתרומם לישיבה מהשטיח. הודענו לגילה, ושלחנו מייל לחווה שהיינו אמורים לישון בה. כעיקרון מדיניות הביטולים אמרה שאין החזר אם זה תוך פחות מ-72 שעות לנסיעה, אבל הסברתי במייל שממש רצינו, רק נתפס לנו הגב. מה שמחנו לקבל מייל בחזרה מבעלת החווה החביבה, שאמרה שהיא מבינה, מאחלת בריאות שלמה ולא תחייב אותנו.

זו דוגמה מצוינת לאיך שירות טוב משתלם – החלטנו שניסע לסלובניה בתאריך אחר, ונישן רק שם. במהלך הקיץ עברנו על האתר שוב ושוב, וגילינו שהחדרים בחווה תפוסים לגמרי עד אמצע ספטמבר. בלית ברירה הזמנו את החדר לסופ"ש באמצע ספטמבר. אמצע ספטמבר זה עוד נעים, אמר האופנוען, גם אם יהיה קריר יותר מאוגוסט, כמה רע זה כבר יכול להיות?

IMG_2172

מזג האוויר ביום שהגענו לסלובניה. נראה לי שמבטלים את התוכנית של השחייה באגם

להמשיך לקרוא