הדבר הבא הוא כנראה פיסגת ההשקעה שלי בחופש הגדול. שאר ימות החופש הגדול בנויים על היגררות לגינת משחקים כלשהי, ספירת השעות מתי נראה לי שמספיק ואפשר לחזור למקום עם ילדים רק שלי, סימון וי על זה שיצאנו מהבית ושקיעה מבורכת בשיגרת הבית תוך ספירת השעות למתי הם הולכים לישון. אבל אחת לשבוע עשינו משהו שאינו גינת משחקים.
זה הכי פשוט בעולם: קודם יושבים עם הילדים ושואלים אותם מה הם הכי רוצים לעשות בקיץ. אחרי שפוסלים דברים כמו לטוס למצרים לראות פירמידות (הילד טרם הפנים את הפוליטיקה המזרח תיכונית) או ללכת לחפש נחשים (נראה לך??), נותרים עם רשימה סולידית פלוס מינוס שכוללת פעילויות שאמורות להספיק לפעם בשבוע במהלך החופש. את הרשימה הזו תולים על המקרר.
כמו שאפשר לראות, בשנה שעברה אני בחרתי בדברים סולידים כמו לגדל קריסטלים ממלח, על פי מתכון שמצאנו בספר מדע לילדים. זה דרש ספוג, מלח, צבע מאכל ואפס מאמץ, כלומר המתכון המושלם. הדבר השני שבחרתי היה לאכול בננה ספליט, וזה בגלל שיש לנו ספר ילדים שבו הגיבורים כל הזמן אוכלים בננה ספליט בסופו של יום כיף והילדים תמיד שאלו לגבי זה.
הילדים לעומת זאת לא העלו על דעתם לעשות את חיי קלים כל כך ולכן הם הוסיפו לרשימה את יום בלוני המים (שיצאתי ממנו באלגנטיות אחרי שהלכנו לפליידייט והאמא המארחת שלפה בלונים קטנים ושלחה את כולם למלא אותם מים בחצר), שיט בקאנו (וכך נסחבתי לחתור במעלה הדנובה, מה שהעניק לי שרירים תפוסים לשבוע), יום מציאת חרקים (שלא הייתה לי שום כוונה למצוא, והאופנוען נשלח אחר כבוד לסיור ביער עם הילדים) ולקינוח יום חפש את האוצר, שעשינו כשהגיעו אלינו חברים לפליידייט. סבבה, היה קלי קלות.
אז השנה החלטתי לשחזר את ההצלחה ולעשות שוב רשימת קיץ.
הסעיף הראשון ברשימה הוא הליכה לקפה גן החיות. למרות המשתמע בשמו הוא לא נמצא בגן החיות של בודפשט, כי אם הוא מהווה מן גן חיות קטן בעצמו. לא הייתי שם לפני אבל חברות שלי סיפרו שילדיהן הוזמנו לשם בעבר למסיבות יום הולדת ונהנו, אז אמרתי שננסה. הנחתי שמדובר בבית קפה עם פינת ליטוף של כמה ארנבים, פלוס אקוואריומים פלוס תוכי.
רק כשהגענו למקום קלטתי שהקונספט מעציב אותי מאוד. בזמן שאתם יושבים לשולחן ומזמינים חטיפים ושתייה, הצוות מביא לשולחנכם גם חיות. וכך יצא שהתיישבנו שם, הזמנו, ואחרי דקה הופיעה המלצרית, ביקשה ממני להושיט את ידי והניחה בתוכה את זה:
וזה היה רק הסיפתח לשורה ארוכה של חיות שהונחו על שולחננו או בכף ידי, תלוי בחיה. כל אחת מהחיות מגיעה עם הוראות – כן/לא לשים אותה על השולחן/ להיות עדינים / לא לגעת באוזניים וכאלה.
פרט לחיות שמועברות בין השולחנות יש גם חיות שמסתובבות חופשי בין השולחנות. ביניהן יש כמה חתולים שמסתובבים בין השולחנות וכן ציפורי קקאדו, שמתעופפים ברחבי הקפה. שנייה אחרי שהגיעו הנאצ'וס שהזמנו לשולחן נחת לידינו קקאדו וסירב לזוז בשום אופן. המלצר מיהר לשולחן שלנו והזהיר אותנו שהקקאדו חובבי נאצ'וס ואם לא נתעקש אז הוא יילך על הסלסלה שלנו. ואז הוסיף: אבל תיזהרו, הוא נושך. וואלה, ממש מילאת אותנו אומץ להגן על הנאצ'וס.
בשלב הזה כבר נמלאתי דכדוך מכל הקונספט וחשקתי לצאת משם. הילדים לעומת זאת סירבו בתוקף לזוז "מהמקום הכיפי". מצב רוחי לא השתפר כשהמלצרית הופיעה עם נחש ענק על הכתפיים וניסתה להעביר אותו אליי. לשנייה ראיתי שחור מול העיניים, אחרי זה נצמדתי אל הקיר וחירחרתי "לא!! לא!!". המלצרית פצחה בצחוק עליז וויתרה לי. לא שזה חסך לי את חוויית הנחשים, כי היא העניקה אותו לשולחן לידי. ואז הביאה נחש אחר לשולחן נוסף.
החיה האחרונה שמובאת לשולחן היא ארנב. הארנב התגלה כקטניס אברדין של החיות, המורד היחיד מכולם. הדבר הראשון שהוא עשה כשהגיע לשולחננו היה לנשוך את הדובוש, לנסות לנשוך אותי, ואז לנסות לברוח לכל כיוון שאפשר. החזקתי ממנו, באמת שהחזקתי ממנו.
בשלב הזה שילמתי את חשבוננו והתחפפנו משם. הילדים אמרו שהיה נהדר ושאלו מתי יהיה אפשר לבוא שוב, ואני עניתי: אף פעם. ניסיתי קצת להסביר למה, כמו – האם הקיפוד נראה לכם שמח להיות תקוע בקופסה? האם הלטאה אוהבת שמחזיקים אותה כל היום? הילדים הסכימו שאכן עצוב, ומייד שאלו: אז מתי נבוא שוב? נראה לי שהמסר לא הופנם.
עוד סעיפים ברשימה כללו הכנת "קרטיבים משוגעים", וזה רעיון משוגע רק מבחינת זה שהרשיתי לילדים לאכול סוכריות זבליות אמיתיות. זה רעיון שמצאתי בפינטרסט – לעשות קרטיבים ביתיים ולתקוע בהם סוכריות גומי. זה יוצא מאוד יפה.
עוד ברשימת הקיץ: ללכת לסרט, מה שהיה קל וחביב, לבקר חבר באגם הבלאטון (כתבתי על זה פה), ללכת למועדון מכונות פינבול (מקום מגניב שעוד אכתוב עליו), יום בלוני מים (שלא עשינו והילדים עוד דורשים, כה לא בא לי, כבר די קריר), וכדורגל על משטח חלקלק, שזה משהו שהדובוש ראה ביוטיוב וצחק שעה, ואילו אני ישר ראיתי איך זה ייגמר בקרסול נקוע. אנחנו עוד בדיונים לגבי הסעיף הזה.
זהו, עד כאן עדכוני קיץ. וויהי, סיימתי לפני ראש השנה!
עדי בעולם 
חייבת לומר לך שנחנקתי מצחוק מהתמונה הראשונה מבית הקפה הזה. ברור שבאוקטובר אני באה לשם:) ומצרפת את המייל שלי והטלםון של המרפאה לטובת הביקור שלכם אצלי
097748753 לא מצאתי לאן לשלוח לך בפרטי (אמנם וטרינרית אבל קצת מפגרת ) אז שלחתי את המרפאה בלבד
shlomitl@012.net.il
אהבתיאהבתי
מה, שלומית, את באה לבודפשט??
חשבתי שעם כל החיות שאת רואה בעבודה זה בטח לא יהיה אטרקציה בשבילך.
ותודה על פרטי הקשר, עוד יש זמן 🙂
אהבתיאהבתי
לפני יומיים וחצי נחתנו בתל אביב ולמרות שכולם מתעקשים שמזג האוויר כבר ממש השתפר, נשאר לי בראש המעולף שלי רק המשפט המתייחס לעובדה שלא כל כך בא לך על פעילות בלוני המים כי כבר קריר 👹
חוץ מזה, היה לכם קיץ נפלא! רעיון רשימת הפעילות נהדר! בבית הקפה של גן החיות שאיננו בגן החיות, החיות כולן נראות לדעתי, קצת אובדניות וגם אני הייתי מצטרפת למצב הזה לו היו מנסים להניח עלי נחש ושאר ירקות. שאלוהים יעזור!!!!
את בחורה אמיצה.
אני גם אגיע לכתוב משהו ארוך יותר.
ולמקרה שזה לא יחול לפני ראש השנה, חג שמח ורק טוב 😘
יעלה
אהבתיאהבתי
חזרת! קיוויתי שהכל בסדר אצלך. אשר לבחורה אמיצה, בעיקר תמימה. לא ידעתי שהם פשוט מניחים את כל הזוחלים האלה בכף ידה של האמא. ברר.
אהבתיאהבתי
חה חה, הלטאות האלה ממש יפות. ובאשר לשרקן – את בטח מכירה, אבל מתבקש: http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season11-nir-gali/video/Video-ca24df69d62c541006.htm
אהבתיאהבתי
לא היכרתי! זה ממש חמוד. והדיבוב ממש מדויק מבחינת טיפוסים ישראלים והאינטונציה. מעולה, תודה!
אהבתיאהבתי
הו, אם ככה – חובה לעבור על כל ה"ניר וגלי"ם שאי פעם נכתבו. כולם מצויינים – אני לא יכולה לדרג לך… קחי יום חופש ותפתחי יוטיוב 🙂
אהבתיאהבתי
התרשמתי מנחישותכם הנבונה לא להרגיז את לטאת-הדרקון. וכמו כמעט כל דבר בחיים, גם היא מזכירה לי את הארי פוטר: הסיסמה של בית הספר לקוסמות היא 'אין לדגדג דרקון ישן'. ופירוש רש"י של זה הוא, לדעתי, שאפילו כשהוא ישן, הוא בכל זאת דרקון. וגם לטאות יכולות בהחלט להיות דרקונים.
שורה תחתונה: אני הייתי כנראה נמלטת משם הרבה לפנייך 🙂
אהבתיאהבתי
עשר נקודות לגריפינדור על זה שאת זוכרת את סיסמת בית הספר. אני לגמרי רציתי להימלט משם, אבל הילדים כבר גדולים מדי בשביל להרים אותם על הידיים ולקחת למקום שאני רוצה.
אהבתיאהבתי
הבית קפה עם החיות בהחלט נשמע כמו קונספט נחמד
אבל מה שכן, החיות לא ממש נראות מרוצות מהעניין, לפחות לא אלה שניתן לראות את העצבות דרך המבט בעיניים…
אני מכירה כמה וכמה נשים שאם היו שמים להן לטאה ביד היו קמות וצורחות באימה
(וחוץ מהלטאת דרקון, הלטאה והזיקית נראות דיי חביבות)
לעשות ארטיקים בבית זה בכלל נראה לי כייף
קודם כל כי את יכולה לקבוע מה תכניסי פנימה
ובחו"ל יש עושר הרבה יותר שווה של פירות, במיוחד פירות יער למיניהם שנחמד להכניס פנימה
וככה מצליחים לעשות גם חטיף וגם להכניס פרי באחד
איזה כייף שבהונגריה כבר קריר. פה הקיץ מסרב לעזוב…
אהבתיאהבתי
כן, הכי חכם להכניס פירות לקרטיב ביתי. צריכה לזכור לפעם הבאה…
אהבתיאהבתי
משקיענית שאת… בגיל הזה לא שאלתי אף אחת מה היא רוצה לעשות בחופש. וחיות שמניחים לך בכף היד בלי להזהיר זה בעעע לגמרי.
אהבתיאהבתי
ריבי, את שמה לה שהם לובשים סינרים שאת עשית, נכון? הם מקסימים. הם בשימוש ושוב תודה ❤️
אהבתיאהבתי
לא מקבלת עדכונים למרות שנרשמתי 😦
את מנסה לרמוז לי משהו?
אהבתיאהבתי
חלילה וחס! אני לא יודעת למה את לא מקבלת עדכונים, אלך ואבדוק תיכף. אני עוד לא מבינה את כל נבכי המערכת החדשה.
אהבתיאהבתי
אוהבת את הבלוג, אבל המקום הזה עם החיות ממש מזעזע. התעללות איומה בבע"ח. מחריד.
אהבתיאהבתי
תמי, אם זה לא היה ברור, גם אותי המקום זיעזע. אני לא יודעת איך זה שארגוני החיות פה שותקים.
אהבתיאהבתי
גם לי יש את המגנט הזה של Bills to pay!!! אין זהו, אנחנו חברות נפש מעתה והלאה. אני כבר אצלך בדלת (הכניסי תמונת מם פה)
יש בבודפשט קפה חתולים? היינו בכזה בבנגקוק והחתולים היו מאוד סימפטיים ולא אובדניים בכלל. יש כזה גם בלונדון אבל אסור מתחת לגיל 12…
אהבתיאהבתי
אומג, על כמה דברים. ראשית המגנט – הוא מהארץ, מלפני המון זמן, מחנות מגניבה בשינקין שבטח כבר מזמן לא שם, נישה בחצר.
יש קפה חתולים בבודפשט, היינו שם כמה פעמים, הוא מושלם אם אתה חתול ואני מתכוונת לכתוב עליו פוסט בקרוב, אז אני מרגישה שאת קצת סייקיק!
אהבתיאהבתי