הדבר הבא הוא כנראה פיסגת ההשקעה שלי בחופש הגדול. שאר ימות החופש הגדול בנויים על היגררות לגינת משחקים כלשהי, ספירת השעות מתי נראה לי שמספיק ואפשר לחזור למקום עם ילדים רק שלי, סימון וי על זה שיצאנו מהבית ושקיעה מבורכת בשיגרת הבית תוך ספירת השעות למתי הם הולכים לישון. אבל אחת לשבוע עשינו משהו שאינו גינת משחקים.
זה הכי פשוט בעולם: קודם יושבים עם הילדים ושואלים אותם מה הם הכי רוצים לעשות בקיץ. אחרי שפוסלים דברים כמו לטוס למצרים לראות פירמידות (הילד טרם הפנים את הפוליטיקה המזרח תיכונית) או ללכת לחפש נחשים (נראה לך??), נותרים עם רשימה סולידית פלוס מינוס שכוללת פעילויות שאמורות להספיק לפעם בשבוע במהלך החופש. את הרשימה הזו תולים על המקרר.
הרשימה של שנה שעברה. אני פתחתי אותה בדברים שאפשר לעשות בתוך הבית. הילדים הוסיפו דברים שמחייבים לצאת מהבית
